תפארת יהונתן קס

בקומתן ובמדרש איתא שמעניקים חמה בגרונם רק נראה דבאמת מהיכן היה מסתעף לפנים שהולידו ענקים רק שהיו מורידים מכח השפעת החמה ומשם הולידו גבורים ואנשי חיל משא"כ עתה שכבר נתבטל כח הכישוף מהשפעת ז' כוכבי לכת וז"ש בגמרא שמעניקים חמה בקומתן היינו מהשפעת החמה

ויהס כלב את העם אל משה דמהיכן נסתעף גודל גבורתם מהחמה כאשר נתבאר ומשה היה מעמיד החמה במלחמות סיחון ועוג וא"כ אין להם כח ללחום כנגדו בכשופם כי נתבטל ולכך יהושע בהכנסו לארץ היה מעמיד החמה מטעם הנ"ל וז"ש ויהס כלב את העם היינו לבל תיראו מכישוף אל משה שיבטל כישופם בהכנסם לארץ יהיה תחלה מלחמת סיחון ועוג ויעמיד משה מקודם את החמה וזהו הפירוש כי יכול נוכל לה כי יכול כבר במלחמת סיחון ועוג ונוכל אחר כך במלחמת א"י וזהו שדייק במלת לה היינו להחמה וחמה לשון נקיבה אשר בלתי זאת אינו מובן לשון נקיבה דנקט אבל למ"ש קאי על החמה

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו נראה לבאר משום דכלב אמר דמשה יעמיד החמה ואין בהן כח לעשות כישוף והם אמרו בהיפך כדאיתא בגמרא למה נקרא כישוף שמכחישין פמליא של מעלה וז"ש כי חזק הוא היינו כח הכישוף ממנו. ועוד דבאמת הם ידעו דכבר ניבאו אלדד ומידד דמשה מת ואמרו שזה הוא כח המזלות דיראו מביאת משה לארץ וידום לחמה ואין בהם כח כלל ולכך הטילו אותו אחורנית לבל יבא לא"י וז"ש כי חזק הוא ממנו

ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אותה לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות היינו דאמרו לישראל דכוונתם לש"ש דא"י אינה סובלת טומאה ושיקוצים כלל ולכך אוכלת יושביה היינו כנענים דחטאו יום יום ולא היו מחזיקים לישראל לצדיקים וחסידים כלל ולכך אמרו ארץ אוכלת יושביה דהארץ מקפדת על עבירות וא"ת דלכך אוכלת יושביה דחלשים הם והארץ אינה טוב לבריאות ומגדלת חלשים לכך אמרו וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ומוכח כנ"ל

ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים היינו דידוע דמי שהיה קצת במדריגה עליונה היה חוזה להקב"ה כמ"ש בבלעם מחזה שדי יחזה אבל לפעמים היה במדריגה פחותה כמ"ש נופל וגלוי עינים וכאן לא היה הכישוף כ"כ כמו בבלעם רק הנפילים מל' נופל וגלוי עינים

ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם היינו דענקים היו גדולים כ"כ אשר שאר המון שבא"י אף שהיו אנשי מדות היו כנגדם כתינוקות והמרגלים בעצמם היו נדמים להם קטנים יותר עד שהיו בעיניהם רק כחגבים ואיתא במסכת שבת חגב כדי ליתן לתינוק לשחוק בו ומרגלים היו אומרים דענקים יתננו אותנו לכנענים לשחוק בנו כחגבים אשר ג"כ ינתן לתינוק

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההיא דכבר הציעו המרגלים לפניהם דמשה ימות ולא יבוא לא"י ומכח זה בית אלקינו יחרב וגלות נתעורר ואותו לילה ט"ב היה ולכך ויבכו העם בלילה ההוא ומאותו בכיה גרמה בכיה לדורות בעו"ה

וילונו על משה ועל אהרן וגו' לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיה לבז נתנה ראש ונשובה מצרימה. נראה לבאר דאמר פרעה לב"י ראו כי רעה נגד פניכם הכוכב מלא רוגז ודם והוכרחתם להקריב קרבנות לבל ישפוך עליכם חמתו משא"כ נגד טפכם ע"כ מה לכם בטף וזה היה בח"ל משא"כ בא"י היו יראים דיבא הכוכב עליהם גם על הטף מכח כישופם למאוד וז"ש לו מתנו בא"מ או במדבר הזה לו מתנו והיה נשאר לנו עוד שריד ופליט ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת נשינו וטפינו יהיו לבז אפילו לטפינו יגיע הכליון וזהו וילונו מה זה הרעה הגדולה אשר מצאנו

נתנה ראש ונשובה מצרימה הנה בפרשת בשלח כתיב ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ואם עכשיו יגיע לנו מלחמה מה לנו בהסבת הדרך למאוד הלא טוב לנו שוב מצרימה דדרך קרובה היא הלא מצער היא ותחי נפשינו

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה נראה לבאר ע"פ מה דאיתא במדרש בסודם אל תבא נפשי בשליחות מרגלים ולכאורה הוא תמוה וכי לשמעון ולוי יגיע העלבון הזה הלא כל י"ב שבטים היה להם חלק בשליחות מרגלים רק דאיתא נתנה ראש היינו נתנה בינינו עבודת כוכבים ומזלות וידוע כ"מ שנאמר איש אל אחיו היינו שמעון ולוי דבשמעון עוד נסתעף שנשא דינה אחותו שנבעלת לשכם ומשם יצא העגל הזה ושפיר בסודם אל תבא נפשי בשליחות מרגלים היינו בעבודת כוכבים ומזלות. וגם יש לפרש הא דרצו לעבוד כוכבים ומזלות היה לכבוד ה' דידוע כאשר ראה דוד שבנו מרד במלכות ולכך הסכים לעבוד כוכבים ומזלות והטעם הוא שלא ילינו על הקב"ה באומרם לית דין ולית דיין כי דוד הולך בתומו ואף עפ"כ הענישו הקב"ה ומשום כבוד רצה לעבוד כוכבי' ומזלות וכאן דיראו דיאמרו עובדי כוכבים ומזלות מבלתי יכולת ה' על דהם תמימים וישרים ואעפ"כ לא הכניסן לא"י והוי חילול השם ולכך רצו לעבוד כוכבי' ומזלות וכדי שאוה"ע יתלו בזה. או נראה לפרש דידוע דיואב עמשא היו מחולקים אם המלך הוא פורץ דברי תורה או לא וזה היה באמת טעות ירבעם שהעמיד שני עגלים והקב"ה אמר לא תוסיפון לשוב מצרימה והאיך רצו ללכת למצרים ולכך אמרו נתנה ראש דהיינו מלך והוא מותר לעבור על ד"ת

ויפול משה ואהרן על פניהם וגו' ויהושע בן נון וכלב בן יפונה קרעו בגדיהם דכל כח קדושתו של משה היה בשביל ישראל וכשחטאו ישראל היה בו כח