תפארת יהונתן קנט

דז"א כי שם אחימן ששי ותלמי

וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים והקשה רש"י אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה צוען למצרים בנו הגדול אלא שהיתה מבונה בכל טוב על א' משבעה בצוען ובא להודיעך שבחה של א"י וכו' ולכאורה יש להבין דהא עדיין קושית רש"י במקומה עומדת וכי שייך ליתן לבנו הקטן חלק טוב יותר מבנו הגדול שבע פעמים אבל באמת יתורץ זאת במה שסיים רש"י ובא להודיעך שבחה של א"י אף שחברון היתה שבע פעמים מעולה מצוען הקצוה לביה"ק מחמת שהיא פחותה משאר א"י ומחברון ילמד ק"ו לשאר א"י ע"כ לא נתן חברון לבנו הגדול אף שהיתה מעולה מצוען משום שהקצוה לביה"ק וזהו באמת רוע מעללי מרגלים אשר זממו מחשבת און דאם ילמדו הק"ו מחברון שהקצוה לביה"ק לשאר א"י יאמרו דמזה הטעם לא יתכן ליתן לבנו הצעיר את חברון היותר טוב מצוען ע"כ הוכרחו לבא ברשעם ובכזבם ארץ אוכלת יושביה היא ע"כ לא נתנו לבנו הגדול כי הוקצה לבית הקברות ומאבות העולם נסתעף חטא זה לכך ויבא עד חברון היינו כלב לבדו נשתטח על קברי אבות התפללו בעדי כי גרם אתם בנזקין. ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים וגו' דנחל הוא בקעה והגפן אינו גדל בבקעה כבהרים והם כוונו לבושתה של א"י ולכך הלכו בנחל ליטול הפירות הפחותים והגרועים

וישאוהו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים נראה לבאר למה שנים דידוע דארבעים יום הלכו וסבבו כל א"י בשוה ח' פרסה והוכרחו לילך בשבת רק בעת ההיא לא היה איסור תחומין רק דתיקשי על הוצאות משא דהוצרכו לשאת את הגפן רק דקיי"ל שנים שעשו מלאכה פטורין לכך וישאוהו במוט בשנים לבל לחייב אחד מהן

(אמר המעתיק מ"ש הרב הגאון שבעת ההוא לא היה איסור תחומין עיין במסכת שבת דף פ"ז ע"ב כתו' ד"ה אתחומין לא איקפוד וכו' ומ"ש לכך כתיב בשנים שיהא הוצאה ע"י שנים ופטורים צ"ל שהרב מפרש הפסוק לפי פשוטו ולא לפי דרש רז"ל כמו שפירש"י כמה פעמים המקראות והדרש ידרוש דלפי דרש חז"ל במסכת סוטה דף ל"ד ע"א אחד נטל רמון ואחד נטל תאנה ותקשי איך עברו על הוצאת משא ואף לפי הירושלמי שהביא התוספות שם בד"ה טורטוני וכו' דלדעת ר"י היו שמונה בתאנים ורמונים ונושאי כלים מ"מ הא מוכח דבשנים לא אתא לארויי שנשאו שני בני אדם להיות פטורים רק במוט בשנים בשני מוטות ונשאוהו שמונה בני אדם וע"כ צ"ל דהרב מפרש פשטא דקרא לדעת עצמו עכ"ל המעתיק) או נראה דידוע דעץ הדעת הוא עץ הדעת טוב ורע והיינו מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא רק המ"ט שערי טומאה אינם בשלימתן ונתחלק וזהו שרמזו במלת טמא מ"ט ונחלק הנון מה שהם אינם בשלימותם דהטית מתהפך לפנים והולכת לבד אך טהור הוא נרמז במטה משה ובו נרמז הפנים טהור כי הם באחדותן ולכך לפעמים מתהפך לנחש ולפעמים היה מתהפך למטה כי עץ הדעת טוב ורע וכאן היו בשפלותן וחטאן קא גרם ולכך וישאוהו במוט בשנים דהמטה היה נתחלק בסרחונם

למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול זה בא להורות שהאשכול אין בו שום סניף לדבר עבירה מדלא שינו את שמו הראשון מוכח דאין בו שום סרחון רק דהם פעלו במעשיהם המכוערים והתהפכו מזגם

ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס כי עז העם וגו' כדי שלא יאמרו ישראל כי פיהם הכשילם דאמרו וגם ילידי הענק ראינו שם אפס כי עז העם והאיך שייך שלא הכום במכת מות בקוצרם את קציר ארצם ולכך אמרו ודייקו אשר שלחתנו ושלוחי מצוה אינם נזוקים אפי' בחזירתן ולכך לא קראנו אסון ואף על פי כן אנשי חיל המה ועוד וגם זכת חלב ודבש היא ולא נחשבת אצלם לכלום ולכן לא השגיחו בנו

אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם נראה לבאר ע"פ מה דאיתא בגמ' דלישראל הקב"ה מנכה להם יד על יד כדי שיחזרו בתשובה כמו שמצינו בחורבן הבית כמה שנים מקודם ניטל כבודם וכל זיו תפארתם והכל כדי להדריכם בדרך הטוב והישר אבל בעכו"ם אינו כן רק מניח להם עד שנתמלא סאתם ואדרבה קודם מפלתם נהפכו לשרים ומלכים וז"ש לפני שבר גאון ולכאורה יש לדייק כאן אפס כי עז העם דא"א לכבוש אותם מחמת גבורתם דלמא העם שהיו יושבים לפנים בארץ היו יותר גבורים מהם ואפ"ה כבשו אותם רק דהוכיחו את הדבר בטענותם כי יש לדייק כאן בקרא דהא משה באמת שלחם וראיתם את הארץ ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה ופרש"י אם הם יושבים במחנים חזקים הם ואם במבצרים חלשים הם ואיך אמרו שני דברים סותרים רק זהו טענותם אפס כי עז העם והאיך יתכן להיות במבצרים אלא שמקדם היו חלשים והוכרחו למבצרים רק אח"כ שהטיבו מעשיהם ועשו תשובה נתגדלו ונתגברו ובודאי אין יכולת בידינו לעמוד נגדם וגם ילידי הענק ראינו שם ובודאי לא ישבו לפנים יותר חזקים מהם עמלק יושב בארץ הנגב וגו' והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן דהיה אסור לישראל להעמיד להם מלך רק בא"י ואין להם להכרית עמלק רק לאחר העמדת המלך ולכך עמלק יושב ואין לכם כח לאזור חיל נגדו וגם הכנעני יושב על יד הירדן ואין לכם זכות כלל לעשות לכם נס לקריעת הירדן כמו לקריעת ים סוף ואיך תרצו לבוא אל הארץ

וגם ילידי הענק ראינו שם הנה ידוע מה שכתבו המחקרים דלמה אין בזמנינו ענקים כלל כאשר היה בימי קדם רק נראה דלכאורה יש להבין מה דאיתא בגמ' דלמה נק' שמם ענקים שמעניקים חמה