תפארת יהונתן קנח

כנפי נשרים רק עובדי אלילים צריכים המה לבחור עליהם מלך כפי מתכונתם וכפי המובחרים ע"י החוזי כוכבים ואצטגנינות שלהם מי הוא אשר נשא וגדל במזלו הוא ישב על כסא מלכותו וזהו הפירוש שדייקו ישראל לאמר לשמואל תנה לנו מלך ככל הגוים דייקא היינו לבחור אותו ע"י המזלות כאשר העובדי אלילים היו עושים והקב"ה לא היה רצונו בכך רק הוא מלכנו וז"ש הקב"ה לשמואל לא אותך מאסו כי אם אותי שלא רצו לבחור בי להיות מושל עליהם רק שרצו מושל על ידי מזל ובאמת רק ח"ל יושב תחת המזל אבל א"י יניקתו מהקב"ה ומהשפעתו בעצמו כמ"ש עיני ה' אלקיך בה ובחשבם זאת אמרו בלבם מה נאמר להם אם נאמר להם האמת שא"י יושבת תחת הקב"ה ואינו תחת המזל א"כ אין צריכין עוד לנשיאתם בבואם לארץ וא"כ אם נוציא דבה על ארץ ישראל למען שלא יבואו לשם יאמרו דכוונתינו הוא לטובתנו ומכח דאגה ופחד דברנו דבה מיראת נטילת השררה מידינו ולכך כוונו לבושתה ואמרו דא"י יושבת תחת המזל ונסתר טעם הנ"ל ויכולים באמת להיות שררות אפי' בא"י כי דין אחד להם וזה שדייקו לומר והערים בצורות בשמים דייקא דהיינו במזל ולכוונתם הנ"ל נתכוונו אבל באמת לא כן היה רק ה' יושב בציון ומביא סיפא דקרא כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים דייקא לסתור כוונתם

למטה יוסף למטה מנשה נראה דלכך הזכיר אצל מנשה יוסף ולא באפרים אשר בלתי ראוי להיות למנשה אחד מן המרגלים כי כבר נטל חלקו בעבר הירדן ומה להם להוציא דיבה על א"י ולחייב בנפשם לאביהם שבשמים בדבר שאינו מעלה ומוריד להם ולכך אמר למטה יוסף שהוא גרם לו לזאת על עסקי לשה"ר שדיבר על אחיו

אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע. נראה לבאר דכתיב ויהס כלב ואינו מובן לכאורה דלמה שתק יהושע ולא הס גם הוא כל ישראל רק יש לומר בזה דיהושע ירא דיאמרו ישראל יהושע לגרמיה הוא דעבד הכי בשמעם נבואתן של אלדד ומידד מתנבאים משה מת ויהושע מכניס אותן לא"י ושפיר ירא לבל יאמרו יהושע לכבוד עצמו הוא דורש ולכך שתק אבל קמה וגם נצבה הקושיא על משה איך שלחו הלא בודאי יאמרו כל העם דיהושע ודאי לא יוציא דבה ולכך אמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע אבל בפי כל העם היה נקרא שמו הושע ואלדד ומידד היו מתנבאין יהושע מכניסן ולא ידעו מי הוא יהושע אבל יהושע היה ירא לנפשו דישראל חכמים ונבונים הם דלמא ירגישו בזה ויאמרו כנ"ל ע"כ שתק וזהו שפירש התרגום יהונתן וכד חמא משה ענותנותיה של יהושע קרא לו יהושע כי ראה בענותנותו שאינו חפץ אפי' ברשות להיות שר ומושל בישראל ולכך קרא לו יהושע

עוד נראה לבאר יהושע פירש י"ה יושיעך דאיתא ג' דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ וא' מהן להכרית זרעו של עמלק ואיתא אין השם שלם עד שיכרית זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה וזה שאמר י"ה יושיעך דהיינו שם של י"ה יושיעך שיהיה שלם

ויאמר אליהם עלו זה בנגב וגו' וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין וגו' ונראה דכוונת משה היה עלו זה בנגב שילכו עד חברון שהקצוה לבית הקברות ומשם ילמדו ק"ו על שאר א"י כי זהו הסדר המקום הפחות שבקרקע הם מקצים לבית הקברות ולכן אמר מכח זה וראיתם את הארץ מה היא ושמא תאמר דלפעמים ארץ שמינה וטובה למאוד מגדלת בטבעה אנשים חלשים ולכך אמר ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה ושמא תאמר דמתים בפתע פתאום ולא בחולאות וחולשות ולכך אמר המעט הוא אם רב וראיתם את הארץ השמנה היא וקשה וכי יבדקו כל הקרקע והלא הזמן יכלה והם אינם כלים אך איתא במדרש דשנה אחת לפני ביאת מרגלים כסבורים היו הכנענים דיבואו ישראל לא"י והיו קוצצים כל אילנות נמצא אם יבואו ויראו דכבר נתגדל בה עץ מסתמא ארץ שמנה היא כאשר ממהר להצמיח ולכך אמר השמנה היא אם רזה ושמא תאמר איך ידעו זאת ולכן אמר היש בה עץ אם אין

והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים נראה לבאר דזה הוא הסימן כשתקחו הפירות בע"כ ולא יעמדו נגדכם שודאי נמס לבבם בקרבם וש"ת מחמת רוב פירות לא יהיה נחשבת אצלם לכך הניחו אתכם לבא בכרמים לעשות כטוב בעיניכם כי לא נחשב להם דבר מרוב הפירות אשר להם לכך אמר והימים ימי ביכורי ענבים דכבר נתבשלו באותו זמן וחיבבוה מאוד ואעפ"כ לא יעמדו נגדיכם וזה הסימן שנימס לבבם

ויעלו בנגב ויבא עד חברון וגו' הענין הוא דרוח צפון הוא רע בטבעו לגדל צמחים כמ"ש ורוח צפון הוא סובב והולך אל דרום וגם לצד מזרחית שואף וזורח והצמחים שם אינם בשלימותן והם כוונו לבושתה של א"י ולכך הלכו כמין ג"ם בשלש רוחות כמ"ש רש"י משא"כ במערבית ששם שואף רוח מזרחית וטוב ומטיב הוא ולכך כתיב ויבא עד חברון והיינו כלב לבדו דבאמת אפי' בחברון שהיה שם מקום קברות היו שם פירות טובים וארץ זבת חלב ודבש היא ואם היו נוטלין משם היו ישראל באמת למדין ק"ו אם מקום קבורה כך שאר א"י עאכ"ו והם היה כוונתם הכל לבושתה של א"י ולכך מיאנו ללכת לחברון רק כלב לבדו הלך לשם

ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק שלא תטעה לומר דלכך הקצוה לחברון לבה"ק על דאנשים שהיו דרים שם היו חלשים ואינם ראוים לעבוד שום עבודה וא"כ אין ללמוד ק"ו מחברון לשאר א"י ע"כ אמר