תפארת יהונתן קנז

אפים לשון רבים א"ל הקב"ה אף לרשעים אמר לו משה רשעים יאבדו א"ל חייך שתצטרך לכך ובשעת חטא מרגלים אמר ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר כאשר דברת אף לרשעים וקשה למה לא התפלל משה בחטא העגל כשרצה הקב"ה להשמידם נמי את זאת ונראה דצריכין להבין על אמירת הקב"ה שאמר ארך אפים לצדיקים ולרשעים הא צדיקים אינם צריכים לאריכת אף רק דהענין הוא דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים דאפי' פושעי ישראלים נקראים צדיקים נגד עובדי אלילים כמ"ש חז"ל כפלח הרמון רקתך אפי' ריקנים שבך מלאים מצות כרמון והם הם הצדיקים שאמר הקב"ה שצריכים ג"כ לאריכות אף ומ"ש אף לרשעים הם העובדי אלילים שהם רשעים נגד פושעי ישראל שגם לעכו"ם מאריך אף וז"ש משה בתמיה אפילו על רשעי עכו"ם תהא ארך אפים רשעים יאבדו א"ל הקב"ה חייך שתצטרך לכך דבאמת היה אז עת וזמן ביאת הארץ כדאיתא בפסוק ודור רביעי ישובו הנה דאז נתמלא סאתם של כנענים ע"כ בחטא מרגלים כשאמר הקב"ה לכלות את ישראל רק ע"י תפלת משה אמר סלחתי כדבריך רק לבל יבואו מיד לארץ האריך הקב"ה להוליכם עוד במדבר מ' שנה ובזה אריכות אף לכנענים שנתיישבו עוד מ' שנה בא"י ולכך התפלל משה כאן ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר היינו אף לרשעים עכו"ם איתא במדרש שישראל בקשו ממשה לשלוח מרגלים הטעם כי כששמעו כנעניים שישראל יכנסו לארץ טמנו מטמוניות וילכו המרגלים לפניהם לעמוד על המטמוניות שנאמר ויחפרו לנו ילכו ויעמדו על מה שחפרו בארץ והוא תמוה וכי כל שבעה עממין לא יעכבו לי"ב אנשים מלבוא לפתח המטמוניות וכי יעלה כך על הדעת רק נראה דלכאורה קשה על יהושע שראה דלא עלתה למשה שליחות המרגלים ושנה בו עוד הפעם לשלוח המרגלים אבל הענין הוא דכסבורים היו הכנענים שה' ילחם בישראל ולא יהיה להם כח לעמוד כנגדם כי עפ"י ה' יצאו ועל פי ה' יבואו ומי יכול להלחם נגדם ולכך עשו מטמוניות ואפי' דבר קטן לא נמצא אתם מכספם וזהבם על כן שלחו מרגלים להטעות אותם שיאמרו אם על פי ה' נהייתה הדבר מה להם לשטות זה לשלוח מרגלים לראות החזק הוא הרפה הלא אצל ה' הכל הוא כאפס וכאין אלא ודאי בדרך הטבע באו ובטחו הכנענים בגבורתם ופתחו מטמוניות ואוצרות שלהם וזש"ה במדרש דשליחת מרגלים היה לחפור מטמוניות שהכנענים יחפרו אותם ואח"כ שע"י שליחות מרגלים ראו הכנענים שנגזר עליהם שיהיו במדבר מ' שנה דהשליחות לא היה מרצון הקב"ה ע"כ נתירא יהושע כשיבואו לספר א"י יטמנו שם מטמוניות ע"כ שלח מרגלים להטעות אותם כדי שיחפרו מטמוניות שלהם

שלח לך אנשים איתא במדרש והביאו רש"י שלח לך לדעתך אני איני מצוה אותך אם תרצה שלח ונראה לבאר לשון לדעתך דבלא"ה קשה קושיא הנ"ל דמה עלה על דעת יהושע לשלוח מרגלים בראותו הקלקול שעלה למשה בשליחות מרגלים רק דאמרו חז"ל דיהושע שלח ג' דברים לא"י הרוצה להשלים ישלים דהיינו שיגיירו את עצמם וכאשר מצינו באמת בגבעונים וכדמצינו ברחב הזונה שגיירה את עצמה וכל בני ביתה ועם כל משפחתה וזה כוונת המדרש שפירש עלו זה בנגב אל עם עולים ומדויק לפי דברינו כי הגרים הם נקראים עולים שנאמר הגר אשר בקרבך יעלה מעלה ולהכי שלח משה מרגלים להביא משם כל איש תם וישר אשר רוח אלהים בקרבו ובזה רמז הפסוק היש בה עץ רק הקב"ה לא ניחא ליה בהכי דע"י הגרים מסתלק השכינה מישראל כדאיתא קשים גרים לישראל כספחת רק משה כבר קיבל ערב רב במצרים והורגל בכך ומוכח דסבר דטובים הם גרים לישראל ולכך א"ל הקב"ה שלח לך לדעתך היינו לפי דעתך ואני איני מצוה אותך מטעם המבואר

ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל דהיינו אשר אני נותן וזהו כל ארץ ישראל ולא כחושב שרק עד חברון ילכו ומשם יחזרו והקב"ה רצה דוקא שילכו בכל גבול א"י וזה שדייק אשר אני נותן

איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם איתא במדרש דאמר הקב"ה בעת שליחת מרגלים לאברהם כבר קיימתי דיבורי ודור רביעי ישובו הנה והוא לכאורה תמוה דהא האריך הזמן עד דור החמישי דעוד היו במדבר מ' שנה ונראה לבאר דשלוחו של אדם כמותו והמרגלים היו נשיאי ישראל והם היו שלוחים של ישראל ושפיר הוי הליכתן בארץ עד דור רביעי דקאי על מרגלים דהם היו דור רביעי ובאו לא"י ושפיר אמר הקב"ה לאברהם כבר קיימתי דבורי וכו' וזה שאמר הכתוב כאן איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם מטעם המבואר

וישלח אותם משה ממדבר פארן כולם אנשים ראשי בני ישראל המה נראה לבאר דאיתא בזוהר שהמרגלים אמרו אי יעברו ישראל לארעא יעברינן משה מלהוי ראשין וזהו פירוש הכתוב כאן כולם אנשים לשון חשיבות וקשה אם באמת היו חשובים מה עלה על דעתם להוציא דבה על א"י ולכך אמר ראשי בני ישראל המה ועלתה יראתם בלבם שיעבירו מנשיאתם רק דבאמת על מה להם לירא שיורידו אותם מנשיאתם וימנו אחרים תחתיהם דמה להם להחליפם כיון דאנשים חשובים היו רק ידוע מה דאיתא בגמרא שלשה מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ואחד מהם להעמיד להם מלך ואינן צריכים לנשיאים כלל ולכך הוציאו דבה: ואיתא בגמרא דמרגלים נתכוונו רק לבושתה של א"י נאמר כאן ויחפרו את הארץ ונא' להלן וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים וקשה כיון דאינו רוצה רק להביא ראיה דויחפרו הוא לשון בושה מה לו לאריכות הלשון להביא סוף הפסוק כי מלך ה' צבאות וגו' שהוא ללא צורך רק נראה דבאמת עדת ישראל לא היו צריכין למלכות כלל כי ה' צבאות היה מלכנו ונשא אותנו על