תפארת יהונתן קנו

אסור לנו בשר תאוה וחזר הדבר לקודם חטא אדם הראשון א"כ אף עריות יהיו מותרים

איש פתח אהלו נראה לבאר דלמה דוקא איש פתח אהלו דבאו בערמה למשה דידוע דהמן היה מורה אם האיש סרח על אשתו או היא סרחה עליו אם חלק המן של אשתו נופל על פתח בית אביה או פתח בית בעלה ואם סרחו הוא או אשתו היו העם מרננים אחריהם זהו שסרח וזה היה ערמימות שלהם לבוא למשה על מה לא יתייחד אדם עם אחותו או שאר עריות ואי משום זימה הא יתוודע הדבר ע"י המן ומי פתי יסור הנה לבייש את עצמו בפני קהל ועדה וזהו איש פתח אהלו דייקא על מה שהיה כל איש לפתח אהלו לבל יתייחד עם נשים אחרים מה לנו לכל החרדה הזאת מטעם המבואר לעיל ובאמת הם נתכוונו לרעה שעבירה גוררת עבירה דמכח הייחוד יבא לידי זימה וז"ש ובעיני משה רע

האנכי הריתי את כל העם הזה וגו' לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה כי משה צעק שאין לו ליתן בשר רק מן כמ"ש כי הבשר מסתעף מא"י ומשה לא זכה לשם ולכן ביקש זקנים שהם יזכו לא"י והם יכולים לזכותו בבשר וגם כתבתי שבקשו להשפיע עליהם רה"ק וזה א"א ע"י משה כי לא היו יכולים לסבול לקבל רה"ק ממשה כמו שהיה הענין אצל שמואל שהנביאים אשר לפניו לא היו יכולים לסבול לקבל רה"ק ממנו עד שהיו ממש משתגעים ופושטים בגדיהם ולכן שאל משה זקנים הגונים והם מקבלים ממנו והם ישפיעו ויהיה כמוריק מכלי לכלי ויוכלו לקבל וכבר כתבתי שהמן הוא בדרך כלל בטעמי תורה אבל שבעים פנים יש בדרך פרט ובחר בשבעים זקנים כל אחד מהם ענף אחד מהתורה ומשה היה אילן אשר ממנו יסתעפו כל הענפים וא"א שיכלול אחד את הכל כמו משה אבל השבעים זקנים כל אחד מהם בחינה בפני עצמו לענף ומשפיע לאנשי בחינתו וכל אחד יקבל לפי כח בחינתו: פרשת שלח

שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען פירש"י למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדיברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר והקשו העולם מה זו קושיא למה נסמכה דבאמת הסמיכות הוא כך דקודם לזה כתיב ויחנו במדבר פארן ומשם נשלחו המרגלים רק נראה דאיתא במשנה תורה ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ובזה ג"כ חלה קושיית העולם למה לא שלחו מקודם לכן אם היה בדעתם לשלוח אבל נראה דמקודם לכן היה סבורים ישראל דמרגלים יוציאו דבה על א"י ולא רצו לשלוח מהאי טעמא אבל אחר שראו דמרים לקתה על עסקי דבה ובודאי בל יכזבו להוציא דבה על א"י כי מקרה אחד יהיה לכולם כהם כמרים ולכך אמרו אז נשלחה אנשים לפנינו וזהו שפירש רש"י למה נסמכה והיינו למה המתינו עד אחר צרעת מרים רק לומר לך דמקודם לכן לא רצו לשלוח שחששו להוצאת דבה אבל השתא שראו הכליון חרוץ המגיע לנפשם לראות חובה לעצמם לבל יעמדו בשוא והבל לאמר דברים אשר לא ראו ולא לקחו מוסר בתמיה דודאי יעשו זאת ויקחו מוסר. באופן אחר נראה לתרץ קושיא זאת דלמה לא שלחו מקודם דידוע שהיו בטוחים במשה דכתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו כדאיתא ולכל היד החזקה וגו' ועל מה שהיו אומרים כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו קום עשה לנו אלקים זה היה על דלא ידעו ממשה רצו לעבוד כוכבים ומזלות אבל במשה ודאי הבטיחו א"ע ולפנים כסבורים היו דודאי ישתדל משה להכניסם לארץ והבטיחו בו אבל לאחר ששמעו נבואת אלדד ומידד משה מת סרו מדרכיהם ולא האמינו שיבואו בקל לא"י כמאמר הש"י

איתא במדרש שלח לך להנאתך ולטובתך ולהבין מה היה טובתו של משה בזה בשליחות מרגלים נראה דאיתא בש"ע א"ח דהיו רגילין להתענות ז' אלול על מיתת מרגלים דאיתא בשל"ה דבאמת צדיקי' גמורים היו דהיה כוונתם לטובה שרצו דוקא ונוחה דעתם בזה ללמוד תורה מפי משה רבינו ע"ה אשר תורתו עולה יפה למי שלמד ממנו על דהוא שמע מפי הגבורה והם שמעו מנבואת אלדד ומידד דיהושע מכניס אותם לא"י ומשה יסתלק מן העולם והיה קשה להם מיתת משה יותר מפרידת הארץ ולכך התעוללו עלילות בארץ והוציאו דבה להחטיא את ישראל ולהוליכם במדבר זה ימים רבים ללמוד תורה מפי מרע"ה רק באמת קשה להולמו וכי הקדוש ב"ה מקפח שכר לכל בריה ובפרט למשה שחייו תלוים לו מנגד שע"י הוצאת דיבת מרגלי' נתוספו חייו מ' שנה שהיה במדבר ובלא זה כשיכנסו מיד לארץ והוא ימות יפחתו לו מ' שנה מחייו ח"ו וכי תעלה על דעתך לומר כן הא הקדוש ברוך הוא ממלא כל שנותיהם של צדיקים מיום ליום ונראה לבאר דגם בלא הוצאת דבה של מרגלים היו ישראל מתאחרין מעצמן לכבוש א"י ולכנוס לתוכה דאיתא במדרש כששמעו כנענים מביאת ישראל לארצם קצצו כל אילנות טובות שהיו שם א"כ גם בלא מרגלים היו ישראל נוחים לשמור את הדבר ושלא לכנוס לא"י עד אשר ימלא הארץ כל מיני מגדים ובזה חטאו המרגלים גם שכוונתם היה לש"ש כדי להתעכב עוד במדבר כדי לשמוע תורה מפי משה היה להם לומר האמת שקצצו האילנות טובות וע"כ היו ישראל ג"כ מתעכבים עוד במדבר רק הם אמרו בזה האמת שבזכות ישראל הוא ארץ זבת חלב ודבש ודבר זה אינו מזיק במה שקצצו האילנות והוציאו דבה אפס כי עז העם כדי להחטיא לישראל לעכבן במדבר כדי שילמדו תורה ממשה ובזה חטאו וז"ש במדרש שלח לך להנאתך ולטובתך לאריכת ימיך

ויבואר נמי הגמרא כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שהיה כותב ארך אפים א"ל משה למה ארך