תפארת יהונתן קנד

מכלה בהם כי סביביו נשערה מאוד ולכך נאמר ויהי בנסוע כי כ"מ שנא' ויהי אינו אלא ווי וצרה שנסיעת הארון היה פורענות לישראל שלא היו כדאים לשרות שכינה בתוכם והרחיק מהם דרך שלשת ימים כדי שלא יכלה בם

וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה זה הוא נתינת טעם אדלעיל כי הענן היה מאיר למרחקים כמבואר במדרש ואלו לא הרחיק כ"כ היו עדיין מסתכלין בו והיה מכלה אותם כמו באנשי בית שמש ולכך הוצרך להרחיק דרך שלשת ימים כדי שלא יסתכלו בו. או יאמר וענן ה' עליהם יומם כי ידוע מה שאמרו שהארון היה משוה הרים לפניהם אמנם מבואר שאם עמוד ענן היה הולך לפניהם היה עמוד הענן משוה הרים לפניהם אבל עמוד הענן הוצרך להיות יומם על ישראל לבל יזיקום כוכבי שמים וכסיליה' כי הם היה לרעה על ישראל כמאמר פרעה ראו כי רעה נגד פניכם ולכך היה עמוד הענן עליהם כסוכה לבל יזיקום קוי כוכבים ומשטר' וזה שאמרו חז"ל שלא ראו במדבר חמה ולבנה כי עמוד הענן מגין עליהם לבל יזיקום ולכך היה עומד על המחנה והארון הלך לפניהם לתור להם מנוחה

ויהי בנסוע הארון וגו' נון הפוכה להפסיק בין פורעניות לפורעניות כי נסיעת הארון מן המחנה היה פורעניות וצרה לישראל שלא זכו להיות הארון בתוכם ואב גלה מעל הבנים ולכך ויהי ווי והוא התחלת נפילת ישראל ונון מרמז על נפילה כמ"ש חז"ל מ"מ לא נאמר נון באשרי מפני שיש בו נפילה ואמרו שסמכה דוד ברוה"ק והיינו אף שהארון סר מ"מ מבואר במדרש דומה דודי לצבי הצבי כשהוא רץ מביט לאחוריו כך אף ע"פ שהקב"ה ברח ממנו מ"מ מהפך ראשו להביט לאחוריו וזהו ברח דודי ודמה לך לצבי וזהו נון הופך ראשו לאחוריו והוא נון הפוכה או נזורה עין באור תורה וזהו סמיכה שסמכה דוד כי מביט ראשו לאחוריו וע"י זה יש להם סמיכה גם נון נחש כנודע כי הוא כפוף זנבו לראשו ונושך עקביים וזהו נזורה לאחור והנה פורענות הראשון היה כדאית' בזוהר כד אזלו ישראל מטורא דסיני אזלו כדאזלו מחינגא בשמחה ובטוב לבב לבל יוסיף להם תורה ומצות ותורת ה' תמימה ושלימה עליה אין להוסיף רק שחרדו שיתן להם תורה חדשה וענין תורה חדשה כי מ"ט שערי בינה נגלו למשה וזהו תורתנו ותורה חדשה הוא שער החמשים וזה היה חסר אז והם לא בקשו ומאסו בשער החמשים לכך בא סימן נון הפוכה והבן

ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל איתא במדרש כי לולא שמשה היה מקים את הארון להמתין על ישראל היה הארון נוסע והולך לפני ישראל רק משה הקימו ונראה לבאר כי ידוע דהקדוש ב"ה דן את ישראל בישיבה ואוה"ע הוא דן בעמידה דכתיב נצב ה' לריב עמים ומשה התבונן דהקב"ה ממלא עברה על ישראל אמר לשון קומה ה' והקים לה כמבואר במדרש ויפוצו אויביך לדונם בעמידה כי מדת הדין ישלח על אוה"ע. והנה הדרך ממעטת שלשה שגרם לביטול תורה וביטול פריה ורביה ויוסף אמר לאחיו אל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה ועמלק הבין זאת ולכך בא בדרך דכתיב אשר קרך בדרך שהם פנוים מהתורה וזהו ויהי בנסוע הארון ויסע העם א"כ בטלין מד"ת ויש לחוש ששונאי ישראל ירימו קרן ולכך התפלל משה קומה ה' ויפוצו אויביך אבל ובנוחה אז לומדין ישראל תורה ושכינה על גביהם אמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל לשון אלף בינה לשון לימוד גם כשארון חוץ למחנה אין ישראל מותרים בתשמיש המטה אבל בנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל כי ישראל פרים ורבי' שמותרין בתשמיש המטה

ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' וגו' היינו ערב רב שראו שהגיעו לגבול א"י ולא יטלו חלק כלל א"כ יהיו נדחים ולכך התאוננו על שנסעו במהירות מהר סיני למדבר ולבל ירגישו משה וישראל בזה היו עושין ערמימות ואומרים שהם מתאוננים ומקוננים על ביטול תורה כי שם היו שומעים דבר ה' יום ביומו ובמסע ובדרך יתמעט זאת ומכש"כ בבואם לארץ שיהיו טרודים בישוב הארץ גם ידעו כי משה לא ינהג את העם לא"י ועשו כאילו קוננו והתאוננו על העדר משה אבל באמת מאסו להקדוש ב"ה בחשבם אשר בביאתם לא"י לא יהיה שום ש שולטנות מזל עליהם רק השפעות הקדוש ב"ה ומאסו בזה וזה הענין בשאול דאמרו תנה לנו מלך ככל הגוים היינו ע"פ מזל וזה שאמר הקדוש ב"ה לשמואל לא אותך מאסו כ"א אותי שלא רצו לשום בטחונם בהקדוש ב"ה ולינק מהשפעתו אשר טובים דודיך מיין ולכך כיון שהקדוש ב"ה ידע מחשבתן הרע ולא לפניו חנף יבא לכך היה רע באזני ה' ולכך כתיב ויהי העם כמתאוננים בכף הדמיון

ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה כי הם באבלם היו ג"כ מקוננים כי יש במדבר נחשים ואיתא במדרש דשני ניצוצות של אש יוצאות מבדי ארון ושורפות כל נחשים אבל הם כחשו בזה ולכך יצא אש לשרפם

ותאכל בקצה המחנה ע' ברש"י שני פירושים במוקצים או בקצינים שבהם ושניהם הם אמת והוא רק חדא דבאותו זמן נתקיים היו צריה לראש שהערב רב הגרועים הם ראשיהם כאמרם כד רגז רעיא על ענא וכו' וכן הוא בר"מ על ערב רב אתמר היו צריה לראש

ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש. אל משה היינו על מיתת משה כמש"ל דבפיהם אמרו זאת להחניף למשה ולבם בל עמם ויתפלל משה אל ה' והאיש משה עניו מאוד אף ע"פ שידע מהותם ואיכותם אף עפ"כ התפלל אל ה' עבורם: