תפארת יהונתן קמח

ונפש העולם ובני קהת נשאו הארון וכלים המורים על עולם העליון ולכך היו כרובים בארון מורה על מלאכים ועולם העליון שם צבאות ה' ובני גרשון עולם הגלגלים ושם כוכבים בעלי שכלים משכילים ומלאכים המנהיגים והם שני צבאות ולכך היה גרשון נושא ליריעות כי כתיב נוטה שמים כיריעה ובאמת פילוסופים רבים מכחישים עצם השמים ואומרים כי הכוכבים שוכנים רק באויר דק ואולם ראיה שלהם כי לא מצינו צורה ברקיע והכוכבי' יש בהם טבע להוליכם אבל באמת יש רקיעים וכל רקיע הוא מכוכבים בלתי נראים לנו והוא כולו כוכבים רצופים זה לזה כמ"ש בכתמי החלבי ברקיע שקורין דען מילך קרייס שהם כוכבים וכן בכל רקיע ולכך נאמר ויוצא אותו החוצה הבט נא וספור את הכוכבים כי למטה לכוכבי' הנראים יש מספר וכמ"ש חכמי תכונה משא"כ למעלה וכוכבי' אלו הם רמוזים בקלעי החצר ולכך כוכבי' הגדולים הנראים יש להם מכסה כמ"ש חז"ל נרתיק וכן אמרו חכמי תוכנים וגם הענני' מכסים ובהם אורות הככבי' משתנים במראה קשת וזהו כעין תחש ששש בגוונים ומתהפך במראה קשת וזהו ומכסהו ומכסה תחת שני כסוים אבל החצר שהיה מורה על כוכבי' בלתי נראי' לקטנותה אין צריך כיסוי ולכך לא היה מכסה לחצר והנה מנהיג עולם הגלגלים הוא מלאך גבריאל כמ"ש שהוא השכל הפועל ושר העולם והוא לבוש הבדים כהן למעלה וכן היה למטה קהת היה נגד העולם השכלים היה צבא אחד להקדוש ב"ה לכך נאמר לצבא ומנהגם ע"י הקדוש ב"ה ולכך נאמר ראשם אליעזר אלי עזר שהוא עמם אמנם גרשון נגד עולם הגלגלים לכך היה כל משאם בעגלות כמראה אופנים שהוא עולם הגלגלים וכן איתמר אף שהיה גם על בני מררי שהם נגד עולם השפל מ"מ הכל בגלגל כמ"ש המורה נבוכים ולכך הכל בעגלות וגרשון שהיה נגד עולם הגלגלי' שם שני צבאות מלאכי' וגלגלים נאמר בו לצבוא צבא שנים והיה ע"י אהרן הכהן ההנהגה כמ"ש ע"פ אהרן כמ"ש למעלה ע"פ גבריאל

ולמררי הקרשים נגד עולם התחתון עצי שטים עומדי' והארץ לעולם עומדת לו יש ג"כ רק צבא אחד מן עולם הגלגלים לכך נאמר בו רק צבא אחד כמו בקהת וידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל אשר שם שמות בארץ אל תאמר שמות אלא שמות והיינו שכל אחד בארץ יש לו שם למעלה וכפי שמו הוא ענין השפעתו מלמעלה ולכך אמרו באדם הראשון שקר שמות והיינו בחכמתו שהשיג כחו והשפעתו למעלה ולכך נאמר במררי בשמותם כי הוא ענין ארצי וכבר נודע כי מן הגלגלים ולמטה היא עולם התמורה כי הגלגלים משתנים במצבם וחוזר הגלגל פנים ואחור ולכך הקרבנות שהם מלמעלה מהגלגל נאסר בהם התמורה וזה היה הכל ע"י איתמר לשון תמורה ונאמר שנפקדו גם ע"י הנשיאים כבר תמה במדרש מה טיבם של נשיאים כאן אבל באמת הם נתמנו לשלוחים מעדת כל ישראל לעמוד ולשרת עבורם ואפי' בכהנים נסתפקו חז"ל אם שלוחי דידן הם אבל הלוים ודאי נתמנו לשלוחים מעדת כל ישראל ולכך היה במנינם לעמוד ולשרת משה ואהרן וראשי אלפי ישראל במקום כל ישראל לעשות ללוים שלוחים שהם יהיו במקום כל ישראל לשרת במקדש וזה פקוד לשון צווי ומנוי שליחות

ויהיו פקודי בני קהת למשפחותם אלפים שבע מאות וחמשים. אלפים כנגד ארון ותורה שקדמה אלפים שנה אלפא רבתא וזוטרי. שבעה מאות כנגד מנורה שבעה נרות המחכימים בתורה שהוא תכלית האדם אל תקרי מה אלא מאה וכנגד שולחן שהוא להעשיר וכן מזבח קטרת להעשיר הוא רק חצי שלימות דאין אדם מת וחצי תאותו בידו לכך באו חמשים

ביד משה ובגרשון לא נאמר ביד משה כי כאשר דרשו חז"ל ביד משה המערער על הכהונה כן הדבר בלוים והערעור הוא כי לבכורים היה הממשלה והיה להם ערעור על הלוים ובגרשון אין ערעור כי היה בכור ולכך לא נאמר בו ביד משה וגם יד משה היה גורם שברי לוחות כדכתיב וידי משה כבדים וזהו גרם לסילוק בכורים וזה לא היה בגרשון כי היה בכור

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו וגו' איתא במדרש לאמר לדורות נאמר ונראה לבאר דלא היה מהצורך במדבר להשקאת סוטה על פי מה דאמרו בגמרא דהמן שהיה נופל במדבר היה בודק אם הוא סרח על אשתו או אם אשתו סורחת עליו דאמר להם משה דינו לבוקר משפט למחר אם נמצאת עומרה בבית בעלה בידוע שהוא סרח עליה ואם נמצאת עומרה בבית אביה בידוע שהיא סרחה עליו וא"כ באמת אינו מן הוצרך כלל להשקאת סוטה אלא על כרחך דלדורות נאמר

הנה אמרו דלכך נסמכה פרשת סוטה למתנות כהונה להורות דאם מעכב מתנות כהונה סופו להביא את הסוטה לכהן ויש להבין מה זו מדה כנגד מדה ונראה ע"פ מה דאמרו הגוזל מתנות כהונה נכסיו מתמוטטין ובא לידי עניות וכן מצינו הרגיל בזנות בא לידי עניות כדכתיב בעד אשה זונה עד ככר לחם וא"כ אם לא היה גוזל את הכהן ולא היה בא לידי עניות לא היתה אשתו מזנה דהיתה יריאה לשתות מים המאררים אבל השתא דגזל את הכהן ובא לידי עניות הוא יחשוב שבא לו מחמת זנות ולא מחמת גזילות הכהן וא"כ אינו מנוקה מעון ואין המים בודקין אותה ולא תחוש לקנאה של בעלה והוא עשה לה פתח לעשות כהאי ולכך אמרו חכמינו ז"ל איהו בקרא שע"י שהיא חושדתו שגם הוא מזנה איהי בצנעא גם היא מזנה וא"כ תליא הבאת סוטה אל הכהן בגוזל מתנות כהונה

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ולפרש הלשון כפול נראה דידוע דדיבור הוא לשון קשה ואמירה הוא לשון רכה ואין דרך להדריך לאנשים בלשון רכה כמו לנשים ולכך אמר דבר בל' קשה אל בני ישראל הם