תפארת יהונתן קמו

באש זרה רק נראה דידוע דשני מיני השפעות הם מלמעלה האחת הוא השפעה לקיום כל המין היינו לאומות העולם וכל ברואיו הכל ביחד רק השפעה השנית אינה יורדת רק על ישראל עם קדוש אשר בחר בם ה' מכל העמים משא"כ לזולתם וזה היה ענין הקטורת של אהרן להוריד השפע זאת לכל המין ולכך בקטורת צריך להיות חלבנה היינו שיחדיו ידובקו ויהיו צדיקים ורשעים חד בחבירו זכה משא"כ בני אהרן הם הביאו קטורת פעם שנית היינו רצו להוריד השפעה ממעל על ישראל עם קדוש ובזה אינו צריך אש זרה וזהו שקלקלו באש זרה וזהו שדייק לעיל בפרשת שמיני אש זרה אשר לא צוה אותם. איתא במדרש דמיתת בני אהרן היה דהיו באים שני חוטים ונתחלקו לארבע והיה נכנס בתוך חוטמיהם וצריך להבין למה נענשו דוקא במיתה זו רק נראה דידוע מה דאיתא בגמר' דכל המורה הלכה בפני רבו ישכנו נחש וידוע כשבאו לישראל במדבר אמרו האיך נלך לארץ נחשים באו שני חוטים של אש והמיתום נמצא דלא היה נחשים במדבר והנה אמרו בגמרא דלא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני רבן וראוי להם שינשכם נחש רק על דהיה במדבר סיני ולא היה כאן נחשים ולכך מתו באותו מיתה כעין מיתת נחשים

ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם על פני דייקא והיינו בחייו דבאמת נשמתן של נדב ואביהוא נתגלגלו בפנחס והוא היה ג"כ כה"ג רק זה היה לאחר מותו משא"כ אלעזר ואיתמר ויכהן על פני אהרן אביהם על פני דייקא היינו בחייו

וידבר ה' אל משה לאמר הקרב את מטה לוי וגו' ונראה לתת טעם למה הקריבם דוקא משה דהנה הרמב"ן נתן טעם על מה שלא שעבד פרעה את שבט לוי הוא על דהיה לוי ראש ישיבה במצרים דכתיב יורו משפטיך ליעקב כדאיתא בזוהר ולכך היה להם חירות ממסים וארנונות כדאיתא בגמרא המקבל עליו עול תורה וכו' אך לי נראה לתת טעם אחר דידוע מה דאיתא בגמר' דמשיחא יתיב בשערי דרומי והוא סובל עונות ישראל דמשיח הוא מתקן בתיקוני' לגאולת ישראל ואם כן אם הוא אינו סובל יסורים של ישראל אינו ראוי כלל להיות משיח וזהו היה כוונתו של פרעה לבטל שבט לוי מעבודה לבל יגיע להם גלות ואינם מוכנים לבוא מהם מושיען של ישראל ולשוא חשב כי ה' הפיר מחשבתו וא"כ עיקר הגרם לביטול עבודה משבט לוי היה משה ולכך הקרב את מטה לוי

ושמרו את משמרתו וגו' דהנה ידוע מה דאיתא יבוא זהב של משכן ויכפר על העגל וזהו שייך דווקא בישראל משא"כ שבט לוי דלא חטאו בעגל ויאמרו דאינם צריכין כלל לעבודת המשכן לכך הזהירה התורה באזהרה יתירה להם ושמרו את משמרתו וגו'

ונתת את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל דכבר חל גם עליהם השעבוד במצרים והם בטלו מהשעבוד וישראל נשתעבדו תחתיהם והוצרכו לעבוד תחתיהם עבודת המשכן

ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל וגו' איתא במדרש מלמד שנתערבו זה בזה בנות ישראל בבני לוי ובנות לוי בבני ישראל ויש לתת טעם למה שמדרש הוזקק לפרש כן ונראה דשבטי י"ה עדות לישראל היינו שהיו משתעבדים בהם במצרים ואמרו אם בגופם שלטו כל שכן בנשותיהם ובשבט לוי לא שייך לומר כן דלא היו משתעבדים בהם כלל וזהו הענין דביחוס בני ישראל כתיב למשפחותם לבית אבותם ובשבט לוי לא כתיב ביחוס לבית אבותם והיינו מטעם הנ"ל דלא היה צריך לכך בשבט לוי וזהו הענין כאן דהקב"ה לקח את שבט לוי לעבודת המשכן ולא שאר ישראל וח"ו יהיו סבורים דממזרים הם ולכך פי' המדרש דנתערבו ופי' הפסוק מתוך בני ישראל דגם בלוים יש תערובות מזרע ישראל וצ"ל דכשרים ושפיר אמר שבטי יה הוא עדות לישראל: פרשת נשא

וידבר ה' אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם למשפחותם. הנה במנין בני קהת נזכר משה ואהרן וכאן במנין בני גרשון נזכר רק משה נראה הטעם כי אמר במדרש דלכך הקדים קהת לגרשון משום יקרה היא מפנינים שהיו נושאי הארון רק הוא גופא קשיא למה לא ניתן לבני גרשון לישא הארון שהיה הבכור אבל הטעם כמו שאמרו בבנין בבהמ"ק דלא בנאו בראש ההר רק בין כתיפיו שכן והטעם דזהו מורה גם על התורה כי מציון תצא תורה ות"ח אינו רשאי להיות גבה רוח אבל גם לא נאות לו להתערב עם שפלים כדאמרינן ת"ח צריך להיות לו גאוה שמינית שבשמינית וכן כתב הרמב"ם בהל' ת"ת שיהיה מובדל וכו' וכאותו שאמרו מאן דמשתעי בהדיה ר"ל בשוקא היו מוסרין לו פקדונות בלא סהדי ולכך לא היה התורה בראש ההר וגם לא בשטח קרקע השוה רק בהר ממוצע ולעולם יבחר אדם בתורה בדרך ממוצע וכן היה בקהת שלא היה בכור כי גרשון גדול ממנו ולא הצעיר כי מררי הצעיר והיה ממוצע וכך הוא דרכו של תורה ולכך נמסר ארון שבו תורת ה' ביד קהת ומשה היה עניו מאוד יותר מטבע הראוי כי לא קם עניו כמוהו ולכך לא נמסר מנין קהת ביד משה לבדו. גם משה זכה לכתר מלכות יותר מאהרן שהיה כהן ומלך עדיף מכהן אף שהיה אהרן גדול ממשה משום דמשה קיבל תורה ויקרה היא מפנינים ע"כ זכה למלכות ואם כן אלו משה מנה גם כן את בני קהת לבדו היו אומרים לכבוד עצמו הוא דורש דלכך מנה הוא את בני קהת לבדו כיון שיש להם חשיבות נושאי תורה לכך היה הצווי ג"כ על אהרן גם בקהת א"א לפקוד אותם ע"י שקלים מפני שהיה בתוכם כהנים וכהנים אינם שוקלין כמאמר ריב"ז דכתיב כל מנחת כהן כליל וכו' ולכך היה המנין ע"י אהרן דאיהו מסטרא דרחמים וברכה ולית ביה חשש