עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת יהונתן

תפארת יהונתן קמה

Tiferet Yehonatan 145 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

היו ראוים לכך ולא זולת ולכך אמר ואלה שמות וגו'

אלה קרואי העדה נראה לפרש דלא נבחרו מפי משה כמו שהיה ראוי למשה לבחור נשיאים כמ"ש ואתה תחזה אלא דא"כ יאמרו ישראל מה אהני לן הנשיאים המה יסכימו עם משה ודאי בכל דבר ולכך אמר קרואי העדה כי העדה נתרצו בם וקראום לנשיאים וגם ראשי אלפי בית ישראל המה במצרים וידעו כי לא שלטו המצרים בנשותיהם ולכך המה יהיו על היחוס נשיאי מטות אבותם

ראשי אלפי ישראל הם נראה לבאר דהנה במרגלים לא נזכר א' מהאנשים האלה ונראה דהנשיאי' הללו הכתובים כאן היו באמת נשיאים ביוצאי מצרים ולכך נותן להם הקדימה נמי בחנוכת המשכן ולכך כי קא דייקת כאן בקרא כתיב נשיאי מטות אבותם ובחנוכת המשכן ג"כ כתיב ראשי בית אבותם שהיו רק ראשי אבות מקדם היינו יוצאי מצרים אבל במרגלים כתיב ראשי בני ישראל המה שהיו בעת הזאת ראשים על ישראל

ואת כל העדה הקהילו וגו' הא דהקהילו את כל העדה במנין זה דוקא נראה דכאן כתיב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם דהביאו ספרי יחוסיהם ואם ישאלו לאחד מה יחוסך יאמר משבט פ' וממשפחה פ' ופן יאמרו מאין יודע אם יאמרו האמת שהוא ממשפחה פ' או האיך נודע הדבר למשה ואהרן שלא נמצא פסול במשפחתו לכך הקהילו כל העדה ואם היה דובר כזב או שנמצא פסול במשפחתו לא היו כל ישראל שותקין והיה א' מערער דאין זה מיוחס והואיל ונעשה דבר זה בהקהל ושתקו כולם הוא אות שהמה מיוחסים בלי פקפוק

כאשר צוה ה' את משה ויפקדם במדבר סיני פי' אף ע"פ שלא צוה בכאן ליטול מהם שקלים היה משה נוטל שקלים והיינו מטעם ונתנו איש כופר נפשו וזהו כאשר צוה ה' את משה כבר במנין ראשון וזהו הפי' ויפקדם במדבר סיני

ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה בהר סיני הנה רש"י הקשה האיך כתיב ואלה תולדות משה הא לא הוזכרו כאן רק בני אהרן ותי' דנקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה ביום דיבר ה' אל משה נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה עכ"ל וקשה הלא אפילו כל דקדוקי תורה ניתנו מסיני מפי הגבורה רק דאמרו לא יכולנו לשמוע מפני האש הגדולה הזאת והא תינח בשאר ישראל משא"כ בנדב ואביהוא אשר כבר העיד עליהם הכתוב ויחזו את האלהים ובאמת הם היו יכולים לקבל כל פרטיה ודקדוקיה מסיני כמשה רבינו ע"ה בעצמו דבהם נסתר הטעם לא יכולנו מפני האש הגדולה אך נראה דאיתא דהקדוש ב"ה היה שונה התורה עם משה לשלישים ולרביעים ולא הועיל לו ותמיד היה נשתכח ממנו עד שנתנה לו הקדוש ב"ה במתנה וזה היה מעלת משה משא"כ בנדב ואביהוא שבאמת שמעו ולא הועיל עד שלמדם משה ושפיר מוכח מכאן שכל המלמד בן חבירו תורה הוי כאלו ילדו או נראה לפרש דעל כן נקרא תולדות משה דבאמת ראוים היו נדב ואביהוא למות ביום מתן תורה שהציצו בשכינה אך משה ביקש עליהם רחמים והוי כאלו ילדם וזהו פירוש הכתוב ואלה תולדות אהרן ומשה הטעם דהיו תולדות של משה על ביום דיבר ה' וגו' והוי להם למות באותו יום רק בתפלתו תיקן אותם ולכך נקראו לו תולדות

ואלה שמות בני אהרן נדב וגו' נראה לבאר דלכאורה קשה למה היה בירושה לבני אהרן ולא לבני משה רק דבאמת בא הכתוב לתרץ דחשב דנדב הוא הבכור ולו היתה ראוי הכהונה הגדולה אחר אביו ולא להצעיר וזה הוא הענין במשה דהבכור ניתן לעבודת כוכבים ומזלות ולא יאות לו המלוכה ולצעיר ג"כ אינו ניתן

אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים הא דכתיב שני פעמים בזה אחר זה אלה שמות בני אהרן נראה דמנהג העובדי כוכבים ומזלות הוא באם אחד עולה לגדולת הכומרים לפי שינוי מפעלו והדרתו כך הוא גם כן שינוי שמו והזהיר התורה על זה שאינו כן בישראל וזה שכתב אלה שמות בני אהרן שני פעמים לבל ישנו את שמם ע"י עבודתם ומשמרתם או נראה דכבר הקדמנו לעיל דניצולו בזכות משה ביום מתן תורה רק דיאמר דניצולו מפני ששינו את שמם ולכך אמר הכתוב אלה שמות דמקודם בלי שינוי ולפי זה אין לומר דשינוי שמם היה מועיל להם רק בחסדי ה'

וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה לפני ה' נראה לבאר על דשינה כאן הלשון מן פ' שמיני דכתיב שם וימותו בקרבתם לפני ה' ונראה דבאמת חד טעם הוא והא בהא תליא דהנה לכאורה קשה להבין על מה הביאו אש זרה וגם ביותר תמוה עליהם דעלו בהר ולא היו יראים מפני האש הגדולה אשר כבר הוזהרו לבל יגעו בהר כל הנוגע בהר מות יומת רק דחשבו והבינו דאש של מעלה אינו מכלה ולכך הציצו בשכינה ומזה הטעם חשבו ג"כ שאש של מעלה לא מהני מידי לקרבנות כי אינו מכלה ולכך הביאו אש זרה וזה היה מסתעף על הקרבתם לפני ה' ושפיר חד טעם הוא

ובנים לא היו להם דידוע מה דאיתא בגמ' מפני מה נאמר בדוד שכיבה וביואב נאמר מיתה דדוד שהניח בן כמותו שייך בו לשון שכיבה ויואב לא הניח בן כמותו נופל בו לשון מיתה והיינו נשכחתי כמת מלב כי אין לו זכרון בארץ כלל וז"ש כאן וימותו וקשה למה לא כתוב בהן לשון שכיבה לכך אמר ובנים לא היו להם ואין שייך בהם לשון שכיבה

או נראה דהכתוב בא לומר הא דלא מתו בניהם של נדב ואביהוא על דבר חטאיהם אשר חטאו לנכות אותו על כן אמר הכתוב ובנים לא היו להם ולא הוי להו לנכות רק וימותו בעצמם ונראה לתרץ קושיו' העולם שהוקשו הא אהרן גם כן היה מקטיר קטורת