תפארת יהונתן קמד

שכינה צריך מספר ובזה תבין מה שאמרו בגמרא בזמן הבית אין מספר לגדודיו ולאחר החורבן אלף אלפי אלפים ישמשונה ויש להבין מה הבדל יש בין קודם חורבן לאח"כ אבל הדבר מבואר כי לגיון של מלך שמרכבת ה' בתוכו צריך מנין ובזמן הבית היה שכינה שורה בישראל ואינו צריך למלאכים מנין מצומצם ולכך אין מספר לגדודיו אבל לאחר החורבן שה' שם מרכבתו למעלה א"כ צריך למעלה מנין ולכך אלף אלפים וכו' יש כאן מנין אבל אף שמרכבתו לאחר החורבן למעלה מ"מ שכינתו לא סר מתחתונים השוכן אתם בתוך טומאתם בעינן לעולם מספר ידוע שהיא ס' ריבוא מישראל וא"כ הבטחה נאמנה בישראל שלא ימעטו מס' רבוא לנצח כדי שיהיה תמיד מרכבת ה' בתוכם וזה הבטחה טובה תמיד ובני יעקב לא כליתי ולכך הוא השאת ראש ועוד נראה דבמנין כתיב לא יהיה בהם נגף ויש להבין מה נגף יהיה בפקוד אותם אבל הענין הוא אם נכללו ישראל ביחד כצדיקים המה נדונים כי כל אחד מגין על חבירו אבל אם ימנו כל אחד בפרטות אז אין צדיק בארץ ולא ימצא א' זכאי גמור ויש לומר משל על זה דלמה באמת תפלה דרבים היא יותר מקובלת מתפלה דיחיד דרך משל סוחר שקנה איזה דבר מועט אזי הסוחר מעיין בסחורה זו ומהפכה כמה פעמים לראותה שתהא בתכלית היופי הן בצבע והן בכל מידי דמנקי ואז הוא קונה אותה דיש לו פנאי לבדקה לאפוקי סוחר שקונה הרבה סחורה ביחד כגון שהוא קונה ספינה גדולה מלאה סחורה הוא אינו יכול לדקדק בכך כי הזמן יכלה והדבר לא יכלה וכן כאן הנמשל אם היחיד מתפלל ובאם שתפלתו היה עולה למעלה בודקים בתפלה זו בחורים ובסדקים שלא יהיה בו שום שמץ פסול הן בדיבור והן במחשבה ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כמעט אשר אינה יכולה לעלות בשלום אבל אם הצבור מתפללים ותפלתם עלתה למעלה אז אין מדקדקים בכך הן אל כביר לא ימאס ולכך הוי כאן שפיר שהיו מונים כל אחד ואחד לבדו ואפ"ה לא נמצא בהם עקש ונפתל וזהו נשיאת ראש ושמא תאמר שאינן בני עונשין שעדיין אינם בני עשרים. ולכך נאמר מבן עשרים שנה ומעלה וכבר נעשו בני עונשים ואעפ"כ לא חטאו

במספר שמות כי כל איש ישראל יש לו שם למעלה וכפי השמות כן יפקדו גם ירצה לומר כי לא היה המנין בגופים כי אסור למנות ישראל רק העלה שמותם כתוב על הספר ואח"כ מנו השמות ואם כן אין זה מספר גופים והוי כמו מנין בזק וטלאים כמבואר בשמואל ומה שנאמר כל זכר לגלגלותם עיין במפרשים שמפרשים שהגלגול נשמות והיינו כי יש רק ס' ריבוא נשמות לישראל כמ"ש המקובלים ואיך יתכן שאין מספר לישראל אבל נשמה חדא נתגלגלת בגווית רבים וא"כ אין מספר

כל זכר לגלגלותם יש לפרש דאיתא דעל שלשה דברים נגאלו ישראל ממצרים האחד שלא נתערבו בבנו הארץ ושמרו עצמם לבלתי יזנו ב' על שלא שינו את שמם ג' על שלא שינו את לשונם וכולם באמת נרמזו בפסוק דאיתא במדרש דעובדי אלילים אין להם לה"ק כי גם אם ידבר עובד אלילים בלשון הקודש לש מתועב ולבם חשוב אצלם אבל ישראל המדברים בל' הקודש ראשם חשוב אצלם והנה המעלה האחד הוא שלא נתערבו בבנות הארץ ולכך אמר הכתוב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם הביאו ספרי יחוסיהם והב' שלא שינו את לשונם אמר כל זכר לגלגלותם דראשם חשוב אצלם ומוכח שהיו מדברים בלה"ק והג' שלא שינו את שמם ולכך נאמר במספר שמות והא דלא נאמר גם בשבט לוי לגולגלותם נראה משום דאיתא איבעיא בגמרא מי שיש לו שני ראשים על איזה מהם מניח תפילין ומפרש דהוי מילתא דלא שכיח דכי האי יחיה י"ב חודש דטריפה הוי וטריפה אינו חי ולכך בלוי שהוא מספרם מבן חודש ויכולין עדיין לחיות אם יהיה לאחד שני ראשים וא"כ ימנה כשנים אם ימנה לפי גולגולת לכך לא נאמר לגולגלותם רק נמנו לגויות אבל ישראל שנמנו מבן עשרים וטריפה אינו חי וא"א שימצא בבן עשרים ב' ראשים ולכך נאמר לגולגלותם

מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן דימי שנותינו בהם שבעים שנה והם מכוונים כנגד שבעה כוכבי לכת וי' שנים ראשונים הם כנגד מזל שבתאי והיינו מלשון שביתה ששובת האדם בביתו וי' שנים שניים הם כנגד מזל צדק ולכך בן י"ג למצות וי' שנים שלישים הם נגד מזל מאדים ולכן בן עשרים שנה הוא יוצא לצבא במלחמה לשפוך דם ובן ששים הוא בא במזל לבנה ולכך נעשה האדם אז לבן למראה הזקנה

תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן יתכן שנתנו מחצית שקל כופר נפש עי' רמב"ם וא"כ קופה של צדקה צריך שנים מפני החשד ולכך הוצרך לשנים ועוד נראה דבכהן היה מחשבה לחלוקת א"י וידעו ברוה"ק דמשה לא יכנוס לא"י נמצא שיהיה משה מעכבן מלמנות אותם דירא לנפשו ולכך היה צריך אהרן אתו לבל יעכב הדבר לבוא ולמנות מהר בלי איחור כלל. ואתכם יהיו איש איש למטה בחר גם בנשיאים לפי שהיה אז הענין לבוא לא"י כמ"ש המפרשים ונתחלק א"י לשבטים אבל לפי ריבוי אנשי' לשבט היה נחלתם כמ"ש אברבנאל שבט מתי מספר לקח נחלה קטנה ושבט שמספרו רב לקח חלק גדול וא"כ צריכים הנשיאים לעמוד על גבם לראות ריבוי ומיעוט אנשים שבכל שבט כדי שלא יתרעמו אח"כ כי לקתה מדת הדין ולא הגיע להם חלק הראוי

ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם הרצון כי אין זה חק ולא יעבור שיהיו הנשיאי' במעמד המספר דהא בפרשת פנחס במנין דערבות מואב לא היו הנשיאים במעמד המנין רק המה הואיל והקריבו קרבנם בחנוכת המזבח זכו למעלה זו להיות נמנים עם משה ואהרן בצירופו ולכך פרט הכתוב שמותם לדעת שהם אותן האנשים שהם הקריבו קרבנם והמה