תפארת יהונתן קמג

אויביך ולכך בהשראת השכינה אמר ושכנתי בתוככם אבל כשדן אותם באמת אמר והתהלכתי בתוככם והיינו בהליכה

אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות פי' דביציאת מצרים שם יצאנו מעבדות לחרות ועתה אנו עבדי ה' ולא עבדי פרעה ולעתיד יהיה הגאולה לחרות ממלאך המות הוא היצה"ר ואין לך עול גדול מעול היצה"ר וזה פי' הפסוק אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים היא הגאולה רק מהיות להם עבדים אבל לעתיד ואשבור מוטות עולכם פי' עול היצה"ר

ואולך אתכם קוממיות דקומה של אדה"ר היה ק' אמה ואיתא במדרש אין לי אלא זכר נקבה מנין ת"ל בנותיכם כזויות מחוטבות תבנית היכל כי דו פרצופים נבראו ועתה היה רק קומה אחת דהזכר אסור להיות מצוי תמיד אצל הנקיבה פן יבואו לידי איסור הרגל עבירה אבל לעתיד שאז יבוער היצה"ר מן הארץ ובאמת יהיה ב' קומות וזהו הפירוש ואולך אתכם קוממיות: נשלם ספר ויקרא ספר במדבר פרשת במדבר

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש איתא במדרש צדקתך כהררי אל באם שהקב"ה עושה צדקה מפרסמו באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום אבל משפטיך תהום רבה דאם הוא עושה פורעניות מכסה הזמן ונראה הטעם דאם יבוא פורעניות אזי יודע [לנו] הזמן עפ"י המזל אבל אין מזל לישראל נמצא כשהקב"ה שולח פורענות לא יודע הזמן אפילו לנביאים שהקב"ה מכסהו ועפ"י זה יתורץ קושיית העולם בגמרא דפסחים שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות ומפרש בגמרא דהרי משה עומד בר"ח והזהיר על הפסח ופריך מנ"ל דבריש ירחא קאי דלמא בד' או בה' בירחא קאי ומשני אתיא במדבר במדבר כתיב הכא במדבר וכתיב התם במדבר באחד לחודש השני אבל בפ' בהעלותך גבי פסח אף על פי שלא נאמר באחד לחודש הוי כמו שכתוב בא' לחודש מכח ג"ש ופריך תו נכתוב ברישא דחודש הראשון והדר נכתוב דחודש השני ומתרץ אין מוקדם ומאוחר בתורה ומקשים העולם איך תליא קושיא זו בג"ש במדבר במדבר דזה קשה בלא"ה ונראה דהנה רש"י פי' בפ' בהעלותך דלמה לא פתח ספר במדבר בפ' זה שקדמה מפני שהוא גנותן של ישראל שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו רק פסח זה בלבד והנה משפטיך תהום רבה פורעניות הש"י אינו מגלה הזמן כתהום רבה נמצא בלא זה לא היה מקום להקשות דנכתוב ברישא דחודש הראשון הייתי אומר כתירוץ של רש"י מפני דהוא גנותן של ישראל אבל השתא דילפינן מג"ש והוי כאלו כתב בו זמן מפורש ונסתר תי' רש"י פריך שפיר ונכתוב ברישא וכו' ותירץ אין מוקדם ומאוחר בתורה

שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' איתא במדרש שצדקה היא מהקב"ה המנין הזה ונשיאת ראש לישראל ע"כ מפרסמו באיזה יום בחודש ויש לבאר מה זה המנין נשיאת ראש וגדולה לישראל ונראה דהמזרחי הקשה שמנין הראשון אחר חטא העגל בחשון ומנין השני שהוא באייר היאך אפשר שיהיו מכוונים הלא חצי שנה היה ביניהם ואי אפשר שלא מת אחד מהם באותן הימים ולתרץ קושיא זאת אמר במדרש דבאמת היה זה בנס שלא מת אחד מהם בין שני המנינים וזה היא הצדקה ונשיאת ראש לישראל ולכך הזכיר איזה יום וחודש ושנה וגם ידוע מה שחשוב לאדם מונה אותו אבל אם הוא בלתי חשוב אינו מונה אותו רק אם יש בו צורך לדעת מנינו והמנין אינו משום חשיבותו רק שיש בו צורך ולכך נאמר בחודש השני שכבר הוקם המשכן דאי היה המנין קודם שהוקם המשכן הייתי אומר שהמנין הוא משום צורך לדעת כמה ישראל הם במנין להקמת המשכן כדי שתשרה שכינה ביניהם ולא משום חשיבות וגם נכתב בשנה השנית לומר שכבר נמנו מקודם לדעת מספר שקליהם וא"כ כיון שאין צורך למנותם ע"כ המנין משום גודל חשיבותם גם ידוע כי זרע יוסף לא שלט בהו עינא בישא כי מזל יוסף הוא שור כדכתיב בכור שור והוא מגין על עין רעה ולכך נקרא שור מלשון ראיה כי אין בו היזק ראיה כלל ולכך נמנו במדבר שהוא במדבר שור ובחודש השני שולט מזל שור באחד לחודש אז התגברות השור להורות כי אין בהם עין רע כלל והנה נאמר זה בשנה השנית ובחודש השני כי בחודש הראשון הושוו גרים לעשות פסח כמו האזרח בישראל וכדי שלא נאמר דגם למנין יבואו ולכך נאמר בחודש השני למנין לא כן הוא רק הם למשפחותם לבית אבותם והיה זה לנשיאת ראש לישראל כי מה שהוא מוכן במרכבה שישרה בתוכם