תפארת יהונתן קמא

במי נתברך כשהוא אומר ותתן גם לחמותה ואי מידו של אותו צדיק הא הוי מעשה ניסים ואסורה חמותה ליהנות ממנה ולכך הוא אומר מבטנה של אותו הצדקת וכן כאן יקשה איך יהנו ממעשה ניסים שיהיה הברכה משתלח דהמעט יהיה רב ולכך קאמר דהם יהיו שבעים ממעט ולא יהנו ממעשה ניסים כלל והלא יקשה אם כן ברכה זו שיהיה ריבוי למה הלא ישבעו במעט ועל זה אמר וישבתם לבטח בארצכם כי חיים תלוים לו מנגד מי שדואג על מזונות מחר וכבר אמרו לאו בכל יומא אתרחיש ניסא ולכך אלו היה רק הנס שישבעו במעט אם כן לא היו יושבים בטח כי תמיד חייהם מנגד ופחד אולי מחר לא יהיה נס זה ולכך היה ריבוי בתבואה עד שאפילו לא ישבעו רק ברב מכל מקום די והותר ואם כן אין כאן פחד גם יובן במ"ש והשיג לכם דיש את בציר אין הכוונה שיהיה כל כך תבואה ותירוש עד שיצטרך לעשות מלאכתו בשדות ובכרמים כל השנה דאם כן תורתם מה תהיה עליהם וכבר אמר ר"י לתלמידיו אל תתחזו קמאי ביומי ניסן וביומי תשרי כי היכי דלא תטרדו במזונותיכו והזהיר להם שיעסקו רק שני חדשים הללו בעבודת השדה כדי שיהיו פנוים כל השנה לעסוק בתורה ולכך בישר כאן דהא דיומשך הזמן דיש כל כך אינו מחמת ריבוי התבואה שלא יספיק הזמן רק ואכלתם לחמכם לשובע שדבר מועט ישביע אתכם ולא תהיו עוסקים בעניני עוה"ז רק לצורך וקיום המין א"כ יום ביומו תדושו תבואה ותדרכו ענבים מה שהוא צורך שעה והוא דבר מועט למאוד ואח"כ תחזרו לעבידת ה' ותורה ולא תכלו הזמן בדישה ודריכה וכדומה וא"כ יהיה זה כל השנה כי כל יום תדושו ותעשו מעט לצורך שעה ואח"כ תשובו לתורת ה' והבן

ונתתי שלום בארץ נראה לבאר דהנה יש לשאול למה יהיה בכל שאר ארצות השנה ממוזג במזג השוה שיהיה להם כל צרכם ולכך לסימן ולאות בישראל צריך הברכה להיות שישיג דיש את בציר ולמה לא יהיה בשאר ארצות רזון זולת א"י ובזה יוכר כי ברכת ה' בעמו אך דאם יהיה כך יתגרו העובדי כוכבים ומזלות בישראל לגזול מהם א"י אבל כאשר גם להם טוב ה' לא יחמוד איש את ארץ ישראל כהבטחה לא יחמוד איש את ארצך וזהו מאמר דוד רבים אומרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך וגו' הרצון שיהיה רק הברכה ואור ה' על ישראל בארצנו והשיב להם דוד ואני נתתי שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו והטעם בשלום יחדיו אשכבה וגו' כי זהו גורם שלום ומבטל חמדת א"י ונרמז ג"כ בנתתי שלום בארץ כי כל חולאים וארסיים במדינה מתהוה משינוי מזגים בארץ שע"י האידים והקטורים היוצאים מהארץ אם גפרית אם חמה או לחה ביותר יולידו התגברות כירי הארסיים וכדומה לגרום חולשה וזהו ע"י התגברות היסודות ואם כל היסודות שבארץ במזג השוה איש על פקודתו כחוק טבע הבריאה אשר יצר ה' בחכמתו לא יתהוה כל שום חולי ומחלה וזהו ונתתי שלום בארץ שיהיו היסודות ממוזגים בארץ ולא יתגבר איש על רעהו ובזה יהיה אויר א"י לבריאות ומחכים יושביו וזהו ג"כ ע"י גשמים היורדים במזג ומדה מכוונת לא רב ולא מעט כי ע"י רב או מעט יתגבר או יתחלש כח המים וכדומה אבל במדה מכוונת הכל על מכונה וזהו ונתתי גשמיכם בעתם כנ"ל וזהו ונתתי שלום בארץ שזה גורם את זה

ונתתי שלום בארץ איתא במדרש שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל ונתתי שלום בארץ ונראה לבאר דאיתא בגמרא אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ב"ה רבש"ע כתבת בתורתך אשר לא ישא פנים וגו' ואתה נושא להם פנים לישראל דכתיב ישא ה' פניו אליך והשיב להם הקדוש ב"ה ואיך לא אשא להם פנים כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת פירוש אם תאכל כדי שביעה אז תברך והם מדקדקין עד כזית ועד כביצה ומשמעות אע"פ שאין אוכלים כדי שביעה הם מברכים אבל אה באמת אוכלין קימעא ומתברך במעיו הדרא קושיא לדוכתא מפני מה אתה נושא פנים וזהו כוונת רש"י שפירש תחלה קודם שהביא המדרש הנ"ל אוכל קימעא ומתברך במעיו שמא תאמרו אם אין שלום אין כלום דאז לא יהיה שלום מקושית מלאכי השרת ת"ל ונתתי שלום בארץ דאעפ"כ יהיה לכם שלום

ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם הנה אמרו במדרש כשאמר דוד גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך הוא סימן לגבורי ישראל כשכונעין לחיות רעות שסופן להכניע גבורי עכו"ם וכן היה בשמשון שהכה את הארי ולכך אמר ושכבתם ואין מחריד שלא יהיה מלחמה ע"כ והשבתי חיה רעה שאינם צריכין עוד לסימן להרוג חיות רעות תחלה גם יש לבאר דנאמר בכנענים מעט מעט אגרשנו מפניך פן תרבה עליך חית השדה נמצא בכל עת צריכים הכנענים להשאר בארץ מטעם פן תרבה עליך חית השדה אבל כשאין חיה רעה בארץ יכולים לגרש הכנענים כולם וזהו כוונת הכתוב ושכבתם ואין מחריד פירוש שלא ישאר שום כנעני בארץ אך פן תרבה עליך חית השדה לכך הבטיח והשבתי חיה רעה מן הארץ

וחרב לא תעבור בארצכם ואמרו חז"ל אפילו חרב של שלום ונראה הטעם כי חרב של שלום מעורר פחד יושבי ארץ לעבוד את ה' מיראתם לבל יבוא גם עליהם חרב כזה ודבר המורגש בעין מוליד יותר התאמצות והרגשה בלב מדבר דמיוני בלבד אך עבודת ה' כזאת אין זו עבודה שלימה כיון שהוא רק מחמת יראה אבל כשילכו ישראל בדרכי ה' לעבדו מאהבה ויראה פנימיות אין צריכים לחרב ופחד חצוני

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב ועיין ברש"י שהקשה וכי כך הוא החשבון ועוד הקשה התוספות הא מדה טובה מרובה ממדת פורעניות וכאן בברכה כתיב רק ה' מאה ירדופו ולהלן בקללה כתיב איכה