תפארת יהונתן קלח
Tiferet Yehonatan 138 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text
Open in the reader →בשבת כי האדם זורע בה קודם שבת והוא מוכרח בטבע להוציא זרע ואין זה מהשביתה שמוכרח בטבע אמנם בשמיטה שיש להוסיף מחול על הקודש ומאלול אין זורעין א"כ אף שמעלה הארץ ספיחים הרי זה ברצון ולא בהכרח וזהו שביתה וכבר נודע מה שאמרו כי א"י נקרא ארץ צבי שהמועט מחזיק את המרובה וגם שממהר לבשל הפירות והיא היא ותליא זה בזה כי ארץ גשמי לא יהיה מועט מחזיק את המרובה וצריך להיות ארץ רוחני והוא אינו בכלל הקללה ולכך ממהר לבשל ולהיות כי ממהר לבשל יתכן שפיר אם סמוך להשביעית יפסקו מלזרוע שוב לא תוציא צמחה בשביעית כי מה שנזרע כבר מיהרה להוציא קודם שביעית אבל בשאר ארצות אף אם יזרעו זמן מוקדם לשביעית מ"מ צריכה הארץ להוציא צמחה בשביעית ואין כאן שביתה וזהו שדייק אל הארץ אשר ה' נותן לך והיינו ארץ צבי ושבתה הארץ שבת לה' כי בזו תשבות שבתון כי לא תוציא צמחה בהכרח והנה בששה שנים אשר העיבורים משלימים שנת לבנה עם החמה הוא בכל שנה נ"ב שבועות והוא ששה פעמים נ"ב שבתות הוא שי"ב שבתות ובכל שנה א' וז' דפסח וא' דעצרת וא' דראש השנה ויה"כ וא' דסוכות ושמיני עצרת שבששה שנים הוא ששה פעמים שבעה עולה מ"ב אם נצרפם לשי"ב עולה שנ"ד והוא מנין שנות לבנה והוא שנת השמטה להשלים כל שבתות השנה שנים שלא שבתה הארץ ג"כ כמו האדם שהוציאה הארץ צמח בע"כ תשבות בשנת השמטה וכל יום ויום נחשב נגד שבת מששה שנים והנה יום נקרא שנה כי שנה מל' שונה כי חמה שונה במקומו מאשר יצאה ומקפת את כדור שונה הארץ בתשלום שנה ממערב למזרח וזה סיבת רצונו אבל היא מקפת בכל יום את כדור הארץ ממזרח למערב כמו בשנה ולכך אף יום נקרא שנה ואין הבדל רק זה מהלך רצוני וזה מהלך הכרחי ובריאת האדם הכל בהכרחי בע"כ אתה נולד ולכך אדם נידון מהלך הכרחי ולכך אמרו אדם נידון בכל יום כי הוא כמו ר"ה אבל הארץ לצביונה נברא וההשפעה בה ממשטרי השמים ולכך כתיב עיני ה' בה מראשית השנה כי אז השנה כפי מהלך רצוני ולכך השבת לנו לבני אדם הוא בימים ויום השביעי הוא קודש אבל שבת הארץ הוא בשנים ולכך שנה השביעית תשבות גם ענין שבת הוא כי בו שבת ה' ממלאכתו ואמרו במדרש ויכולו השמים אל תקרא ויכולו אלא ויכלו כי שמים וארץ היו מתרחבים עד שבת ואז עמדו ויש להבין בארץ שהיא כדורית איך שייך בו ריחוב אבל יתכן שהוא על הוצאות פירות וכח שהיה מתרבה והולך עד שבת לאין תכלית וא"כ היה מלבד ששבת הקב"ה אף הארץ שבתה כי הארץ שבתה מלהתרחב ולהוציא תולדות ולכך שבתון יהיה לארץ וזהו ענין ב' שמיטות וגם בחטא קין נאמר כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ והתפלל קין ועשה תשובה ויתן ה' לקין אות ודרשו חז"ל במדרש אות ו' היינו כי נתכפר קין ואמירת ה' בלי תצמיח הארץ ולא יראה סימן ברכה בעמלו הונח לשביעית ולכך שנת שביעית לתיקון חטא קין וזה אות ו' כי ששה יעבוד ובשביעי ישבות ולכך שבעתים יוקם קין כי כהנ"ל תיקון לחטאו הוא השביעי ולכך אמרו במדרש כי שמע אדם הראשון מקין שעשה תשובה ונתכפר פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת והוא הענין כי בקבלתו שביתה בז נתכפר לו כמ"ש והנה ידוע מה שכתב ידידי' אלכסנדרי' שהוא נקרא פילון היהודי כי מספר ז' הוא מספר קדוש כי הקדמונים כללו הענין בעשר וכאמרם עשר ספירות ואלף ראש לכולם הוא מקור המספר ב' מוליד כי ב' פעמים ב' הם ד' ג' מוליד כי ג' פעמים ג' הם ט' ד' נולד מכפלת ב' פעמים ב' הם ד' ה' מוליד ב' פעמים ה' הם יוד ו' נולד מכפלת ב' פעמים ג' הם ו' ח' נולד מכפלת ב' פעמים ד' הם ח' ט' נולד מכפלת ג' פעמים ג' הם ט' יוד נולד מכפלת ב' פעמים ה' הם יו"ד ז' אינו נולד ואינו מוליד ולכך ז' יהיה שבת שבתון לא תזרע כי הוא קודש מובדל כמ"ש במקום אחר דקודש פי' מובדל
ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ וביאור הענין שבת לה' שלא יזרע ולא יעבוד עבודת אדמה ושבת שבתון יהיה לארץ פי' שלא יאסוף פירות הנצמחים לארץ לביתו למשומר רק יהיו הפירות הפקר לכל ויד כל אדם ובהמה שווים בו ויש להבין מה ענין זה לשביתת הארץ ומה נ"מ לארץ אם הפירות יהיו לאיש פרטי או לכל איש ואיש עד שיפול עליו לשון שביתה אמנם הענין הוא בשני בחינות כי אמרו המשמר שבת נותנין לו נחלה בלי מצרים ופירושו הוא כי שכר שאר המצות הוא לאיש ההוא בלבד המשמר המצוה אבל במצות שבת שכר שבת לכל ישראל כי בשבת כוללים כל ישראל כאיש אחד ולכך אומרים בשבת מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וזהו אמרם כי שבת לא נתגלה לעובדי כוכבים ומזלות כי יודעים העובדי כוכבים ומזלות כי רבים מהם לא יקיימו ומעט הם אצלם שיקיימו וא"כ מה להם לקבל התורה בשביל מעוטי דמעוטי אבל אלו נתגלה להם שכר שבת שכולם שותפים בו אפשר שיהיו חומדים לקבל התורה ולכך לא נתגלה להם שכר שבת וזהו מאמר חז"ל שהנחיל הקדוש ב"ה אותנו מתנה טובה בשותפות כי שכר מצוה אינה מתנה טובה שהוא חלף עבודתו אבל שאזכה לשכר במה שלא עמלתי בו זהו מתנה טובה והנה בדבר שאדם לבדו נהנה באותו דבר ולא אדם אחר אז הוא עושה לו גדר ומיצר וגבול סביב לבל יבואו בו זרים אבל דבר שהכל שווים בו למה לו גבול וגדר ולכך שבת שכולם זוכים לשכרו בשותפות הוא נחלה בלי מצרים ויד הכל שוים בו אדם ובהמה אבל תוספת הענין כך הוא כי אמרו אין לך עשב שאין לו כוכב מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל ויש להבין הכאה זו מה טיבה דמשמע דמוציאה בע"כ הלא לכך נקרא ארץ שרצתה לעשות רצון קונה כמאמר ה' וכל טבע הבריאה לשמור טבעו