תפארת יהונתן קלג

בשלימות בגדר קדושה וזה דייק הפסוק גרושה מאישה שאע"פ שהיא רק גרושה מאישה שלא היתה לו עוד לאשה אבל עדיין נשארת בשר מבשרו ולכך אין כהן ראוי ללקחה

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב וגו' שלא תאמר כהנים שלוחי דידן נינהו וא"כ מה יתרון יש לשליח ממשלחו ולכך אמר כי לא כן הוא כי שלוחי דרחמנא הם את לחם ה' אלהיך הוא מקריב ולכך קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם כי תאמר בלבבך הלא גם אני קדוש כי כל העדה כולם קדושים ובמה מעלת הכהן יותר ממני וזה היתה טענת קרח אבל באמת הענין הוא כי קדושת ישראל מה' הוא ע"י כהנים והם שלוחים ואמצעיים לזה ועל ידם מגיע אלינו שפע הקדושה וזהו כוונת הפסוק כי קדוש ר"ל ע"י קדושתו אני ה' מקדשכם

ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת כי אין לתלות זנותה בסיבת האם כי הלא אסרתי עליו ליקח נשים שיש לכהן בהם שמץ פסול ע"כ אין לתלות רק באביה גם אמרו כי יהושע בן יהוצדק שהיה לבוש בגדים צואים הואיל ובניו לא הוו מעליא וזנו אחרי בנות הארץ ומכ"ש נקבה כי תלה הכתוב נקבות בזכרים ולכך אביה היא מחללת כי נקבה נתלה בזכרים ואם כן לבוש בגדי צואים וכהן ראוי ללבוש בגדי יקר לכבוד ולתפארת ולכך אביה היא מחללת וגם ענין הכהן להזהיר העם להיות גדורי' בעריות בגדר קדושה ובזה יבוש כשזנתה בתו כי יאמרו לו טול קורה מבין עיניך הנסה דבר אליך תלאה ולכך אביה היא מחללת ולהיות כי כנגד ארבע יסודות הם כלל האומה הישראלי' הכהנים הם כנגד מים חיים ולוים הם כנגד אש וישראל כנגד אויר כלול משתיהם וגרים כנגד עפר ולכך אברהם שהיה ראש לגרים אמר אנכי עפר ואפר והיא חללה הכהונה ונשאר ביסוד לוי אש ולכך באש תשרף וכן היה אהרן בחינת לוי אש והשליך עגל לתוך האש אבל משה הזיר על פני המים

והכהן הגדול מאחיו רמז לנו שאחיו הכהנים יבחרו אותו לפי גדולתו מהם ולא ע"י מלך כמו שהיה בבית שני

את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום כי גם בישראל ברגל אין אבילות כי יראה לפני ה' כל זכורן ואין לבוא לפני המלך מתוך צער של אבילות רק צריך להיות הכל בשמחה והכהן הגדול תמיד דבוק בו קדושת השכינה ולכך אצלו כל השנה כרגל דמי לכך אין לעשות אבילות כלל רק צריך להיות תמיד בשמחה

ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו לאמו לא יטמא כי ע"י אהרן נזדרזו הלוים בעגל אשר אמרו לאביו ולאמו לא ראיתיו ולכך נאמר וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ותומיך ואוריך הוא אהרן שעל ידו אמרו שבט לוי לאביו ולאמו לא ראיתיו ולכך שכרו שאפי' לאביו ולאמו לא יטמא וגם יש לפרש ע"פ המדרש ואעשה אותך לגוי גדול מלמד שעשאהו בריה חדשה וגם דרשו ואעשה אותך לגוי גדול לכה"ג היינו כי ע"י שמן המשחה נעשה בריה חדשה כמ"ש בדוד דשמן המשחה היה מגדלו והיה נעשה בריה חדשה שהיה יכול ללבוש בגדי שאול ולכך הוא הוא מה שדרשו באברהם בריה חדשה וכה"ג הכל חדא הוא וזהו שכהן הגדול לאביו ולאמו לא יטמא כי נעשה ע"י שמן המשחה בריה חדשה ואין לו שייכות עם אביו ואמו ולכך לא יטמא ולכך אמר ג"כ לאביו ולאמו לא ראיתיו

והוא אשה בבתוליה יקח אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח ולא יחלל זרעו בעמיו כדי שלא יכשל בזונה וכדומה וגם כדי שיהיה שלם והיה לבשר אחד ואין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ולכך יקח בתולה כדי שתהיה שלם עמו באהבתו ויהיו לבשר אחד וגם לא יקח אלמנה ובעולה כי הרוח בה מבועלה הראשון א"כ הזרע נכלל משניהם וכמ"ש ביבם ובכהן הגדול ראוי להיות זרעו כולו משלו וזהו מה שכתוב ולא יחלל זרעו בעמיו שיהיה בו תערובות מאחרים וגם אמרו בבעילה הרבה דעות במטה וא"כ הזרע מחולל אם דעתה לאחר ולכך לא יחלל זרעו בעמיו ולכך אף הוא אסור ליקח ב' נשים כדי שלא יתן עינו בכוס זה וישתה בכוס אחר והזרע מחולל ודוק

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' טעם שבעת ימים הללו הוא ע"פ מה שאמרו חז"ל דאדם אית ליה מזלי ובהמה לית לה מזלי הביאו התוספות מסכתא חולין דף מ"ב ד"ה ואמר ר"י אמר שמואל וכן לטרפה עי"ש וצריך ביאור וכי יש דבר בעולם שאין לו מזלא דגדולה מזה אמרו אין לך עשב מלמטה שאין לו שר למעלה אלא הענין הוא דהבורא יתברך ברא י"ב מזלות ושבעה כוכבי לכת הי"ב מזלות נקראו בית יחיד כי הם תכופים ורצופים אין ביניהם הבדל כדכתיב ובעד כוכבים יחתום ולכך במבול הוצרך ליטול ממזל כימה שני כוכבים ושבעה כוכבי לכת נקראו סוכות לשון סוכו בהיות ששלטו בהם עינא כדרך שאמרו חז"ל למה נקרא שמה יסכה שהכל סוכין ביפיה ונקראו צופים שכל האצטגנינים משיגין אותם עד שאמרו שמדדו עומק וגובה הרים ועמקים שבכדור לבנה משא"כ י"ב מזלות עין לא ראתה בת מלך פנימה ושבתה בבית וא"כ ניחא דאדם אית ליה מזלא לשון יחיד כי האדם מקבל השפע מי"ב מזלות ג"כ משא"כ הבהמה שהיא למטה ממדריגת האדם ויניקתה רק משבעה כוכבי לכת וזהו מה שכתוב גבי יעקב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות וק"ל וידוע שכל כוכב משבעה כוכבי לכת משמש יום אחד בשבת וא"כ כל זמן שלא יעברו שבעת הימים עדיין הוא חלוש מאוד בתכלית לחותו וכאלו היה עדיין בבטן כמו נפל וכמו שכתב הרב המורה כי מרובע השלם בלא"ה אינו אלא ביום השביעי וכמ"ש הראב"ע בפ' וישב בפסוק ביום השלישי בהיותם כואבים ותחלת פרשת תזריע וא"כ מה"ט שבעת ימים יהיה תחת אמו שעדיין לא קיבל שפע בשלימות משבעה