תפארת יהונתן קכט

ויוצר הכל וזהו קדושתי למעלה מקדושתכם הרצון מקדושתכם ניכר שקדושתי למעלה ולולי כן היו אומרים שקדושת ה' הוא רק לשנות הטבע וכדומה אבל ברואה שישראל עושין כן ניכר שקדושתו נשגב ונעלה ממחשבה יתברך שמו וזהו כוונת המדרש אני ה' קדושתי למעלה ודבר זה למדנו מפרעה שאמר ליוסף אני פרעה ומבלעדיך לא ירים איש את ידו היינו גדולתי למעלה כי בסתם מעלות המלך שמושל בעם נגיד ומצוה אמנם פרעה גבה רוחו עד להשחית לומר שהוא אלוה למטה לי יאורי ואני עשיתני וזה מאמר פרעה במסרו ליוסף הממשלה על העם מבלעדיך לא ירים איש את ידו ואמרו אני למעלה ממך חשב בזה להראות כי לו ממשלה נשגב יותר מטבע מושל ארץ וזה היה גבה רוחו להראות לעם גדולת מעלתו ולכך מן אותו רשע למדנו באמת מעלת ה' ויקר מעלתו והבן

והנה הרמב"ן האריך בדרשת קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך אמנם כבר פרשתי בזה כי להחמיר יותר מחק התורה הוא אפשרות רחוק כי כבר כתב יוסיפון בן גוריון בספרו לרומים שהיה בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים מתבודדים וממש לא אכלו רק פרי עצי יער והיו נזירים מכל עניני עולם וכדומה עד שהיו ממש נבדלים מעניני עולם אבל הפרושים לא נחו דעתם בהם כלל וכלל כי העובד ה' השלם צריך להיות דבריו ועסקיו נוח לשמים ולבריות ולא להפריע נימוס ישוב העולם וחברת בני אדם והנהגת מדיני ואלו היו כולם נזירים כהנה לא נתקיים נימוס וסדר הטבע וכמעט יכלה העולם ויאבד קשר האומה ושאריתו בארץ כפי הטבע וע"ז רמזו חז"ל יפה תורה עם דרך ארץ ולכן כל הפרישות שיעשה האדם נכון להיות על זה הסוג שיש בו אפשרות שיקיים אותו כל האומה ולא יקרה בו ביטול אבל הפרישות שא"א רק ליחיד ולא לאומה בכללה זה אינו בגדר השלימות והפרישות ודברים כאלה הרחיקו חכמי ישראל וזהו כוונת המדרש פרשה זו נאמרה בהקהל והיינו כמ"ש כי הקדושה במותר לך יהיה מה ששייך בהקהל

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלהיכם ירצה בזה כי כבר נאמר אם הבן ת"ח ואביו עם הארץ אינו חייב לכבדו כי כבוד התורה עדיף וזהו בכבוד אבל מורא ודאי חייב וזהו איש לשון חשוב ות"ח מכל מקום אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו הענין הוא כי יתכן הואיל ונוהג כבוד באב ואם שהם הולידו הגוף ולא הנשמה שהוא חלק ה' א"כ יראה כאלו הגוף הוא העיקר כדעת הפילוסופים הכופרים ואומרים שהחומר הוא העיקר לצורה והנה ענין שבת שבו היה צורה ונשמת עולמים כדכתיב וינפש ולכך באמרו אביו ואמו תיראו פן תטעה לומר החומר הוא עיקר לזה קאמר את שבתותי תשמרו כי הנפש הוא העיקר רק אני ה' מצוה לכבד אמו ואביו גם ידוע דבני לאו בזכותא רק במזלא תליא אמנם כבר כתבו התוספות למ"ד אין מזל לישראל לא שייך כן והנה אם האב מוכרח להוליד כפי מזלו אשר נולד בו אין הבן צריך לכבדו הואיל והביאו לעולם כי הוא מוכרח אבל אם בישראל לא שייך מזל מוכרח שייך שפיר כבוד אב ואם ולכך בן נח אינו מצווה על כבוד אב ואם כי הוא מוכרח להוליד ממזל והנה שבת מכריע כי אין מזל לישראל כי לפי המזל צריך לשבת עצבות ומלאכה כמ"ש התוכנים ושבת ההיפך להודיע כי אין הענין תולה במזל וזה אמרו איש אמו ואביו תיראו כי אין מזל מכריח והראיה על זה ואת שבתותי תשמרו והבן ושמא תאמר הלא טוב לאדם שלא נברא א"כ למה יתכן הכבוד לזה אמר אלי ה' וא"כ יהיה חסרון בחוק הבורא ח"ו כאלו ברא דבר בלתי נאות אל הבריאה וסכלות בטבע

אל תפנו אל האלילים ואלקי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלהיכם הזהיר מלסיח דעתו בדברים בטלים כי אז נסתלק נפש רוחני והוא בגדר פה ולאו ידברו וגו' כי אין בו רוח משמים ממעל וא"כ הוא בגדר אלקי מסכה שנאמר בו כנ"ל וזה אלהי מסכה לא תעשו לכם הרצון לעצמכם כי בעסקך בדברים בטלים נשמה קדישא מסתלק' ואתה כאלהי מסכה גם העובדי כוכבים ומזלות כל ענינם לעבוד אלוה להשפיע להם כסף וזהב ואבנים טובים ולכך עשו אלהי מסכה שבכל מיני מתכות ואבנים טובות שבהם כח מושך כנודע ובזה משכו כוחות עליונים ולכך אמרו הנשים מעת חדלנו לקטר וגו' חסרנו כל אמנם לא כן עבודת השם שאין לעבדו בשביל עניני עוה"ז וחומר וקניני מתכות וזהו אל תפנו אל האלילים אלהי מסכה לא תעשה לך הכונה כי תחשוב שגם השם יהיה כאלהי מסכה להשפיע עניני חמדת עוה"ז זהו לא יהיה לך רק כל כוונתך יהיה לשם שמים גם כל הדברים וכשוף מותר לעשותו להתלמד אבל העבודת כוכבים ומזלות אפילו להתלמד לראות מה כחה ומה טיבה אסור וזהו אל תפנו אל האלילים ואפי' עשיה בעלמא לא תעשה לך

וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף הרצון כי כל הזבחים באים לכפר ונפש תחת נפש אמנם זבח שלמים היא תמור בשר תאוה כדי למעט התאוה שלא יאכל בשר לתאוה ויהיה כח ליצה"ר ע"כ יזבח שלמים ושם יאכל קדשים בטהרה וביראה ומכניע תאותו וזהו לרצונכם תזבחהו הוא הדבר אשר אמרנו כי זובח לרצון שלהם ומכניעים לתאותם ולכך צוה מבלי להשהותו לזמן מרובה כדי שלא ירבה באכילה כי יכבד עליו לזבוח מבקר וצאן בפעם ובפעם ולולי שקצב התורה זמן היה מלחו ומשההו ימים רבים אבל בזה אין לו זמן מרובה וגם ברוך ה' יום יום ואין להכין לזמן מרובה ואמת כי שורת הדין שיהיה נאכל רק ליום אחד כשאר קדשים רק כוונת התורה למעט בשר תאוה ולאכול שלמים ומה יעשה בשבת וכי יאכל בחול בשר קודש ובשבת חולין זה אינו ראוי ולכך יהיה נאכל לשני ימים ויזבח בע"ש ויאכל עד מ"ש גם כי אמרו חכמי הטבעיים