תפארת יהונתן קכב

דברות ולכל אמירות קדמה קריאה לשון חיבה וצריכין להבין הא באמת איתא בגמ' ויאמר משה עמדו ואשמעה אשרי ילוד אשה שהרשות והורמנא ניתן לו לבוא בהיכל המלך מלכו של עולם וכאן מוכח להדיא דמקודם היה קריאה ועוד קשה דאיתא במדרש ואל יבוא בכל עת אל הקודש אהרן בכל עת בבל יבוא אבל משה יבוא וכן איתא דקריאה היתה בכל דברות ונראה לבאר דמכאן יש הוכחה דקריאה הוא לשון חבה דבאמת א"נ לקריאה דהותר לו לבוא בכל עת רק מטעם חיבה היה הקריאה ועוד נראה לפרש דשני מיני מקדש הם האחד הוא לפני ולפנים אשר קול ה' היה מדבר מנין שני הכרובים והמקום השני הוא אוהל מועד ושם גם מלאכי השרת נמצאין בו ושם הוא קטרוג על האדם וזה הוא הענין דלפני ולפנים היה משה מהלך בלי רשות דשם לא היה קטרוג כלל אבל בהיכל דהמלאכים היו מקטרגים עליו לא היה משה רשאי ליכנס בלי קריאה להתבונן השגחת השכינה עליו וכאן כתיב מאוהל מועד והוא בהיכל החיצון דהמלאכים נמצאים שם ולכך ויקרא אל משה

ויקרא אל משה נכתב באלף זעירא וליתן טעם לזה נראה דהקדוש ב"ה אמר למשה לך רד היינו רד מגדולתך על שעשו את העגל ובאמת מה חטא משה בזה להוריד אותו מגדולתו רק דהוא היה גורם לדבר דעיקר חטא העגל היה בא מהערב רב כמו שמצינו בפסוק כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים היינו הערב רב כי משה קיבל הערב רב במצרים לילך אתם לחירות מבלתי חפץ ה' בם שגורמים הסתלקות השכינה ע"פ מה דאיתא קשים גרים לישראל כספחת ושפיר היה משה גרם בנזקין ולכך היה הקדוש ב"ה מענישו בזאת להורידו מגדולתו וכתיב אלופנו מסובלים אלוף זה מגזרת שור והגדול בשנים נקרא שור ולפי מעט השנים עגל יקרא וזהו אל"ף זעירא היינו עגל קטן ומשה היה גרם לדבר ולכך חטא על כן כתיב אלף זעירא או יאמר על פי דתמהו כל נבוני לב לדעת מה יעשה בו פירוש דבאשר ידוע דמ"ט פנים לתורה וגם אמר ע' פנים לתורה אבל נראה בזה לפרש דהעיקר הוא נ' פנים לתורה כנגד נ' שערי בינה אשר יוצאות ממקור הנובע מעין הקדוש ב"ה מעין חתום אשר לא יפתח ומסרחון בנים אשר סרחו בהמניעת רצונם לקבלו ולכך לא היה רק מ"ט והנון שקבלו נשארו בספק בלבם ועל זה רבו המחלוקת כאשר רבו ומן מ"ט עד ע' הוא כ"א ולכך כל מקום שנאמר אך מיעוט הוא מטעם הנ"ל דהיינו מועט הענין לבל יודע וזהו הפירוש ותחסרהו מעט מאלהים מעט היינו מ"ט ותחת הנון הוא ע' כמש"ל נמצא א' הוא נון נעלם מכל נביא וחוזה ואפי' משה לא הוי ידע ולכן כתיב א' זעירא

אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה ומן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם נראה לבאר דהנה ידוע דהקב"ה חפץ בנו ולהדריכנו בדרכיו ולכך בכל מצוה הוא מתחיל בה תחלה כדי שאנו נלמוד ממעשיו רק באמת היכן מצינו דהקב"ה הקריב קרבנו אבל מצינו בדוגמתו דהקב"ה היה מקריב שני בני אהרן לריח ניחוח לה' וזהו קרבנו כביכול וזה שאמרו חז"ל אמר משה סבור הייתי שיתקדש שם שמים או בי או בך דהקב"ה חפץ להקריב קרבן ובקרבן צריך ביקור שלא יהיה בו מום ח"ו וזה הטעם שהקב"ה בוחר בצדיקים דווקא לקרבן כי הם בלי מום ובזה היה משה מתבונן וקסבר שהוא או אהרן יהיה לקרבן וז"ש אדם כי יקריב מכם קרבן לה' והיינו נשמת נדב ואביהוא שהיה בהם נשמת אדם הראשון כמו דאיתא במפרשים הוא קרבן לה' שהוא התחיל בקרבנו אבל אתם גם אתם מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם קרבנכם דייקא

ועוד יש לפרש פירוש נכון דידוע שיש באדם שני נפשות נפש אדם ונפש בהמה נפש בהמה מה שחטא נמסר לסרדיוט ואין לו תקנה אבל נפש האדם הגם שחטא מ"מ יבא עת שישיג במעלת אלהות ממה דלא ניתנה רשות לכל בריה וע"כ הם נקראים אילני סרק אף שאינם מוציאים פירות עכשיו מ"מ בא יבא עת וזמן לעתיד שיוציאו פירות לעתיד שיהיו באמת מתוקים כצפיחית בדבש כי אז יגלו כל תעלומות חכמה וזה שאמרו עתידין אילני סרק להוציא פירות לעתיד וזה שאמר כאן אדם כי יקריב מכם קרבן היינו אדם גם שיחטא יהיה קרבן לה' שימצא באמת בהם טעם פרי לימים מן הבהמה הוא קרבנכם של נפש הבהמה שבכם אין לו תקוה

אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו והיינו לשון ביקור וזהו נ"ל מטעם דהאדם המביא קרבן צריך להיות חוקר ובודק במדות ובמעלות אלהית ורוצה להבין שבילי ה' אשר מבלתי אפשר ביד האדם לבוא אל תוכן האמת זולתם וזהו לשון ביקור ולכך אמר מן הבקר

וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו הנה המחקרים חקרו לבאר היתרון שיש לאדם מן הבהמה ואמרו דבהמה יש לה ג"כ שכל דמצינו דנרדמת מתנומת שינה וראינו כמה פעמים אשר עלתה כמה דברים בשינה בחלומה ונרדמת וצריך לומר דהוא ג"כ בעלת שכל רק יתרון האדם הוא דיש לו מוח בקדקדו להבין אמרי בינה וגם יש לו לב לחשוב והם תרי סרסורי דעבירה משא"כ הבהמה דהיא נפרדת ונבדלת מבני אדם משכל הלב אשר איננו עמה רק משכל הראש ואדם החוטא הוא על ידי הסתת היצה"ר אשר הוא טמון וצפון בלבו של אדם ולכך וסמך ידו על ראש העולה במדת ראש דהוא מדת הבהמה לבל יחטא עוד

והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם דאדם הוא בגימטריא מ"ה דהוא מיד כבוא בן אדם אל מקום מנוחתו שאלת הקב"ה אליו מה עסקת מה למדת מה פלפלת ובזה הלשון האדם הוא משיב כהוגן אמירה נעימה מה אנו ומה חיינו כדאיתא בזוהר הקדוש וכשהיה עבודה בבכורים היה המקריב צריך