תפארת יהונתן קכג

להיות בכור הוא אחד וא' עם דם הוא אדם לתקן הדם כי דם הוא עיקר זוהמת הבהמה ולכך צריך מליחה לפליטת הדם לבל יטמאו ישראל בטומאת הדם אבל כשסרחו הבכורים וניתן אז העבודה לכהנים דהוא ג"כ אחד מיוחס בלי חטא כלל ולכך נקרא הכהן ראשית ומזה הטעם ראשית תבואת' יתן לכהן כי הוא ראשית והוא א' להגין על דם להיות נקרא אדם ע"כ והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם

וקרבו וכרעיו ירחץ במים נראה לבאר דבכרעיו של אדם שם הוא שליטת הסם כמו דאיתא בגמ' הנהו ברכי דשלהי מנייהו והוא כרעיו וקרבו הוא קאי על מה שבקרב האדם אשר קסם יושב שם במצפנות לבו באשר שהיצה"ר טמון בו וע"י כך הוא חוטא ולכך המביא קרבן ירחץ במים את קרבו ואת כרעיו להסיר המשטינים

ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה זכר תמים יקריבנו נראה לבאר עפ"י מה דאמר ישעיה לחזקיה על דלא היה רוצה לישא אשה מטעם דהיה רואה דהוי ליה בנין דלא מעלי וע"ז הוכיחו ישעיה הנביא אעפ"כ תישא כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך דהיינו כי בוודאי לא תענש על זאת אם כוונתך לשם שמים ואגב יתורץ מה דתמהו עליו כל עין רואה דלמה לא כיתת משה את נחש הנחושת ונטר עד שבא חזקיה וכיתת אותו כדאיתא בגמרא שלשה דברים עשה חזקיה והודו לו ואחד מהן דכיתת את נחש הנחושת ועל זה תמהו כל לב חכם על משה אדון הנביאים שהיה לו להתנכל בדבר למען לא יסורו מאחרי ה' כמ"ש הוא בעצמו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה שהיה ירא שישראל יסורו מאחרי ה' לעשות להמלאך שיוליכם לאלוה ומה ראה על ככה שלא כיתת את נחש הנחשת ומה ראה חזקיה באמת שכתת רק נראה דמשה לא רצה לעשות דבר מלבו לשרוף ולבער דבר אשר צוה הקב"ה לעשותו בלתי הורמנא מה' ואי משום דישראל יטעו בו בהדי כבשי דרחמנא למה לך באם הקב"ה אינו מסיר המכשול מדרך עמו גם הוא לא עשה את זאת אבל חזקיה ע"כ לא סבר בהדי כבשי דרחמנא למה לך דאל"כ הוי ליה באמת לינסב איתתא ואי משום דראה דהוי ליה בנין דלא מעלי בהדי כבשי דרחמנא למה ליה אלא ע"כ מוכח דלא ס"ל הכי ולכך כיתת להסיר המכשול מדרך כי יטעו ח"ו לילך אחרי ההבל וזהו הענין כאן מן הכבשים על ידי אונס כבשי דרחמנא או מן העזים דהוא מל' עז פנים הוא בועט באביו שבשמים בלי שום טעם ואין לך עזות גדול מזה

ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' והא דדייקא צפונה נראה לפרש דאיתא במס' תמיד דשני פשפשים היה בשער הגדול להר הבית אחת בדרום ואחת בצפון בדרום באמת כולם היו נכנסים בו ובצפון היה שער קטן וזהו במרכבה עליונה שני שערים הם שער אחד אשר בו נכנסים כל הצדיקים ושער השני הוא לבעלי חשובה אשר הקב"ה חותר חתירה תחת כסא הכבוד והוא השער הקטן לבל ישטינו המלאכים עליו אשר סרח ומהראוי הוא לבל יקבל תשובתו אבל הקב"ה ברחמיו מקבלו וזה שאמר דוד המע"ה פתחו לי שערי צדק אבא בם היינו שער התשובה שער הקטן דזה השער לה' היינו שער הגדול צדיקים יבואו בו היינו כל הצדיקים נכנסים בו אודך כי עניתני ע"י דחיקת פתח קטן ותהי לי לישועה כי אבן הוא היצה"ר שיחזקאל קראו אבן והיינו אבן שחטא מאסו הבונים הם המלאכים לבל לקבל תשובתי אבל באמת היתה לראש פינה דבמקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו וכן הענין כאן דהחוטא הזה המביא קרבן ומלאכים דוחפין אותו לבל לקבלו ושחט צפונה לפני ה' הוא להקב"ה בעצמו: והקרב והכרעים ירחץ במים לשון רבים ולעיל כתיב וקרבו וכרעיו לשון יחיד אבל נראה דלעיל מיירי בחוטא במחשבתו במדת אלהות ובמחשבה תליא מלתא ולא יכשל בזה לאחרים ולכך וקרבו וכרעיו וגו' אבל כאן מיירי דחטא במעשים ורבים ילמדו ממעשיו המכוערים ולכך הקרב והכרעים לשון רבים: פרשת תזריע

אשה כי תזריע וילדה זכר הנה אמרו חז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר וסמך אקרא דלעיל דכתיב זאת תורת הבהמה כי אדם נא' יצירתו ותורותיו אחר כל בהמה חיה ועוף כי האחרון גובר תמיד על הכל ולכך שבת קודש שהוא אחרון בימים הוא כולל וגובר על הכל וכן אדם שהוא אחרון שביצירה גובר על הכל וכתיב ביה ורדו בדגת הים וגו' ואפילו במלאכים עיין בזוהר ותיקונים ולכך אשה מזרעת תחלה היא מזרעת בחינה דידה היינו נוקבא וא"כ אחר כך הזכר מזריע בחינה דידיה אחרון גובר וילדה זכר וכן להיפך אם היא מזרעת לבסוף היא גוברת ויולדת נקבה ולכך נכתב כאן ללמדך שלכך האדם נברא לבסוף כי הוא גובר על הכל או בא להורות כי יתרון האדם מבהמה הוא מחשבה והרהור כי בהמה אין לה מחשבה ורעותא כלל משא"כ האדם ולהורות כי העיקר הוא המחשבה והרעיון ולכך נקרא יעקב בכור היותו במחשבה בכור כי אשה תהרהר ומחשבתה בבעלה הזכר ולכך יולדת זכר כי גדול כח המחשבה והרעיון שפועל למאוד וכן להיפך הרהור הבעל בנוקבא

וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו מבואר במדרש תן חלק לשבעה וגם לשמונה שבעה אלו שבעה ימי נדה וגם לשמונה ימי המילה כי לכך ענין הזכר החצי מדם טוהר ומדם טמא מנקבה הוא כי המילה מכפר החצי והענין הוא במצות מילה נאמר אל שדי אני שאמרתי לעולמי די ויש לשאול למה נאמר כן במילה ומה ענין אמירת די ונראה שהוא על פי מה שאמרו בגמרא ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד ימים רק אמרינן דיו