תפארת יהונתן קכ

למקדש רק דלא קבלו מהם כי לישראל לבדם ניתן לפאר אבל מכל מקום כדי שלא יהיה הפסד להקדש נתנו ישראל מחירו להקדש כל מה שנדבו הערב רב וזהו כל איש ואשה אשר נדב לבם היינו הערב רב הביאו בני ישראל לה' והם הביאו תמורתו נדבה לה' לבל יפסיד ההקדש: פרשת פקודי

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד ע"פ משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן משכן העדות כי הוא עדות בישראל שהשכינה שורה בישראל כי תמיד ה' עושה לנו ניסים ואין לך יום ויום שלא יהיה בו נס רק כשאין השכינה שורה הניסים נסתרים כמ"ש הזוהר לעושה נפלאות גדולות לבדו כי הקדוש ב"ה לבד משגיח בניסים וידוע כי אין הברכה מצוי בדבר המנוי והמדוד והטעם הוא דאם כן יורגש הנס ואין הקדוש ב"ה רוצה לעשות נס פומבי ע"כ כאן פקד משה ונתן חשבון ומ"מ נשתלח הברכה וזהו לאות כי שכינה שורה בישראל ואז נעשה ניסים בפרהסיא ורש"י פי' שהוא עדות שנמחל להם עון העגל שהרי שורה בתוכם והיינו כי אם נמחל נמחל לגמרי אבל (אם) יבוא זהב משכן ויכפר על עון העגל שנעשה מזהב הרי רק כפרה לשון קנוח כמו שכתוב אכפרה פניו במנחה ומכל מקום גוף העון בקיומו ובשרשו ומאין יובחן זאת מהערב רב אם גם הערב רב הורשו לכנוס במשכן ואי משום זהב המשכן הא לא התנדבו אלא מפני שנמחל וגם להם נמחל רק מאן מברר שהערב רב לא נתנו למשכן ולכך בא פקודי וחשבון ותמצא רק חשבון מחצית השקל מששים רבוא מישראל ש"מ שערב רב לא נתנו ומ"מ נתכפרו ש"מ נמחל להם עון העגל בלי נדבת זהב למשכן ונמחל לגמרי

משכן העדות. המשכן נותן עדות על החשבון אשר פקד משה שהוא חשבון צדק והיינו כי המשכן נקרא על שם של משה כמבואר בכמה דוכתי ואמרו במדרש למה תרצדון הרים גבנונים שכל אחד מהשבטים ביקשו שיהיה בהמ"ק נבנה בחלקו ואמר להם הקדוש ב"ה גנבים אתם שגנבתם את יוסף ואם כן במי שגנב אין בהמ"ק בחלקו ואינו נקרא על שמו וא"כ אלו גנב משה מנדבת המשכן לא היה נקרא על שמו ולכך המשכן עדות אשר פקד משה שהחשבון מכוון וצדק

ביד איתמר התורה הורה לנו זמן וחשבון משה מנדבת המשכן אם הוא קודם הקמתו או לאח"כ וכתבה התורה ביד איתמר ואלו היה נדב ואביהוא חי הא היה פקודת המשכן אצלם עבודת אלעזר ביד נדב ועבודת איתמר ביד אביהוא וש"מ דנתן חשבון אחר הקמתו דכבר מתו נדב ואביהוא והטעם כי היה צריך עכשיו לחשבון כי ידוע שאין מחשבין עם גבאי צדקה רק הגבאים צריכין להיות שלשה ובשלשה ליכא חשדא וכן משה היה תמיד נמשך עם נדב ואביהוא ואלו היו חיים לא היה צריך לחשבון אבל במות נדב ואביהוא והיה משה נשאר לבדו לכך אשר פקד משה להוצי' עצמו מן החשד נתן חשבון ולזה כתיב ביד איתמר דמזה מוכח שהיה אחר מיתת נדב ואביהוא

ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש הנה במשכן היה זהב וכסף ונחושת בגדי שרד לבגדי כהונה והיה זהב לכפר עון העגל ועון פסל מיכה שלא היה עבודת כוכבים ומזלות גמורה כי לא הקפיד הכתוב בו כמו על העגל כי היה רק כמו תרפים לשאול בהם עתידות בחכמת הכוכבים ועל זה אפוד וחושן שבבגדי כהונה מכפרין וכסף מחצית השקל לכל אחד לכפר על מכירת יוסף כמבואר במדרש דלכך נתנו כל אחד חצי שקל כי יו"ד שבטים מכרוהו בחמשה שקלים ונחושת בא על חטא אדם הראשון הסתת הנחש כמ"ש רש"י לשון נופל על לשון גבי נחש נחושת וידוע דע"י התשובה הזדונות נעשות להם כזכיות א"כ הרי מוסיף על הזכיות ולכך בזהב נשתלח הברכה וכן בבגדי השרד כמ"ש כי נתגדלו אח"כ כקומת הכהן כשלבשם אבל כסף ונחושת שבא בשביל חטא אבותם לא שייך נעשו להם כזכיות לכך לא נשתלח בהם הברכה והיה נותן בהם חשבון והנה משה חשב לתקן ראשון עון העגל קודם חטא דמכירת יוסף כי היה עון העגל בסיבתו ע"י שלקח עמו הערב רב ממצרים ולכך חשב לעשות כלים תחלה שהיה בהם זהב ולא כסף כלל אמנם בצלאל ביקש תחלה לתקן חטא מכירת יוסף ולכך הקדים המשכן שהיה בו כסף הרבה כגון אדניו וכדומה קודם לבגדי כהונה שהיה בהם זהב ועיקר מכירת יוסף יהודה ולכך עשה כן בצלאל למטה יהודה ופסל מיכה היה בשבטו של דן ולכך אהליאב למטה דן עשה בתכלת וארגמן וגו' בגדי כהונה שהיה בו זהב לתקן חטא פסל מיכה

כל הזהב העשוי למלאכה וגו' יפה פי' בעל כלי חמדה כי בתחלה נברא הזהב בשביל המשכן וזהו כל הזהב העשוי שמתחלה נעשית לשם כך ולכך היה בהם ברכה

ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים כבר כתבנו לעיל כי אלף נתמעט ע"י עגל שהוא בלה"ק שור ולכך שכח משה האלף אמנם ע"י ווי עמודים נזכר כי אמרינן בגמ' ו' דוהעלוך היה לישראל להגנה שכוונו ליוצר עולם ע"ש ולכך ע"י ו' נזכר

ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר צוה ה' את משה נראה לבאר כי הקדוש ב"ה פרט בבני אהרן והוציא את פנחס אבל משה אמר סתם בני אהרן ולא הוציא את פנחס כי משה חשב דלכך לא נבחר פנחס כי אלעזר לקח מבנות פוטיאל שפיטם עגלים לעבודת כוכבים ומזלות ואף ע"פ ששב מ"מ לא נאות לזרעו לשמש לפני ה' וזהו היה מתחלה אבל