תפארת יהונתן קיח

יעקב לוי קהת עמרם משה גם עיקר תורה תלוי בשבת שהוא אות כי העולם מחודש והקב"ה משדד מערכת הכוכבים רק האות על שבת הוא המן שאין יורד בשבת ומן היה בזכות משה ולכך ישמח משה במתנת חלקו בשבת ולכך כליל תפארת בראשו נתת והוא קרני הוד שזכה משה והיה בזכות שבת ולכך בא הסמיכות דסיים פרשת כי תשא בקרנות הוד של משה ומתחיל כאן בשמירת שבת דמשה מרוב ענותנותו הודיע לישראל למה זכה לקרנות הוד לא מכח זכותו הוא רק מכח שבת שהיה על ידו ולכך זכיתי לכך גם הודיע להם ענין שבת כאן אצל מלאכת המשכן כי לא די לכפרת מעשה עגל בנדבת זהב וכסף למלאכת המשכן רק כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד כוכבים ומזלות כדור אנוש מוחלין לו ולכך הזהירם על שבת והקדים שבת למלאכת המשכן כי זבח רשעים תועבה אבל ע"י שבת נרצה. גם להיות כי בלוחות ראשונות נזכר טעם שבת זכרון למעשה בראשית וזה חל גם על הערב רב אבל בלוחות אחרונת ביקש הקדוש ב"ה להוציא את הערב רב הואיל וחטאו בעגל ולכך נאמר בו טעם יציאת מצרים כי עבד היית וזה לא יתכן בערב רב שלא נשתעבדו בהם בלוחות אחרונות נאמר למען ינוח ופי' רש"י דלולי שבת היה האדם מייגע בלי מנוחה ולכך בחר ה' ביום השבת ולפ"ז יש מקום לטעות דהני מילי בכל ימות השנה יש לשבות ביום השבת אבל שבוע שחל באמצע אותו השבוע יה"כ דכבר נח ביה כמו שהיה חל יה"כ שירד משה מן ההר שהיה בשני בשבת כמש"ל וא"כ היה כבר יום מנוחה בשבוע זו למה צורך לשבת תרי יום מנוחה ולכך הוצרך כאן להזהיר לכך ממחרת יה"כ והוריד לוחות האחרונות והיה מקום לטעות ששבוע זו אין צריך לשמירת השבת חזר והזהירן שמ"מ ינוחו בו ואפילו למלאכת המשכן

כל העושה בו מלאכה יומת ולא נאמר מות יומת כמ"ש במקום אחר אצל חילול שבת כי תרי מיתות יש בחילול שבת לעוה"ז ולעוה"ב וכאן איירי העושה בו למלאכת המשכן א"כ כוונתו לש"ש לדבר מצוה ולא הפסיד העולם הבא לגמרי לכך נאמר בו רק יומת חד

לא תבערו אש בכל מושבותיכם הא דהוציא כאן דוקא ההבערה מכלל שאר מלאכות נראה לבאר כי בלוחות הראשונות נתן טעם לשמירת שבת זכר למעשה בראשית וזה שייך בכל דברים הנבראים בששת ימי המעשה אבל האור במוצאי שבת אברי וא"כ אינו בכלל כי בו שבת ולכך הוצרך לאו מיותר ונאמר אחר לוחות אחרונות כי שמה לא נזכר טעם מעשה בראשית רק טעם יציאת מצרים

בכל מושבותיכם והיינו כי יחיד אין לעבוד עבודת ה' בזהב כמו שאמרו בשופר של זהב שאין קטיגור נעשה סניגור אבל במשכן היה זהב כי אדרבה לכפר יביא זהב משכן ויכפר על זהב עגל ולכך אש של הדיוט אסור להבעיר בשבת כי שבת לכפר עון עגל בא כמש"ל ובעגל השליכו לתוך האש ואין קטיגור נעשה סניגור אבל במקדש אדרבה יבוא אש מקדש ויכפר על אש עגל ולכך בכל מושבותיכם אין אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במקדש

זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם תרומה וגו' הנה אמרו חז"ל דלכך הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן לומר שאין מלאכת המשכן דוחה שבת והקשו דא"כ גם לעיל בפרשת תרומה אצל צווי ה' למשה על מלאכת המשכן היה לו להקדים אזהרת שבת ונראה דלק"מ כי הצווי מה' היה שמשה ירד יום הארבעים לשבתו בהר ויצוה להם על מלאכת המשכן והיה ראוי למשה לצוות על זה כשירד פעם הראשון לולי שקרה עון העגל ואז היה יום הארבעים הראשונים י"ז בתמוז שבו ירד מן ההר בע"ש כי ר"ח סיון אקלע בשני בשבת לשיטת רבנן והיה ר"ח תמוז בד' בשבת וא"כ י"ז בתמוז בע"ש וירד בע"ש וא"כ פשיטא דחל עליו שמירת שבת קודם מלאכת המשכן דודאי טרם יתנדבו ויביאו יכלה השבת ולכך פשיטא דצריך להקדים שבת א"כ אם היה כתוב בצווי שמירת שבת קודם מלאכת המשכן לא היה מוכח לזה דלכך הקדימו להורות שאין מלאכת המשכן דוחה שבת אבל בירידה שהיה ביה"כ וחל אז בשני בשבת והוא צוה להם בשלישי בשבת למחרת רדתו מן ההר כמש"ל אם כן יותר היה לו להקדים נדבת המשכן שהיה נעשה בימים האלו מלהקדים שבת שהוא אחר כמה ימים אלא הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן להורות שאין מלאכת המשכן דוחה שבת והנה הא דכתיב בפ' כי תשא אך את שבתותי תשמרו פרש"י שם אך מיעוט הוא למעט שבת ממלאכת המשכן שאין מלאכת המשכן דוחה שבת והקשה הרמב"ן דאדרבה דאך מיעוט הוא דפעמים דאין השבת בשלימות כגון במלאכת המשכן ידחה שבת ונראה לתרץ כי שלימות השבת תלוי בקרבנות השבת וזהו שלימות ובזמן שאין משכן אי אפשר להקריב קרבנות שבת אם כן ה"א דמלאכת המשכן ידחה שבת אף דשבת עשה ול"ת שיש בו כרת ומלאכת המשכן הוא רק עשה גרידא מכל מקום כדי למהר שלימות שבת תלוי במשכן כדי להקריב קרבנות שבת ה"א דידחה לכך נאמר אך למיעוט לשבת אפי' שבת בלי שלימות וחסר קרבנות מוספי שבת והקרבת הבזיכין וכדומה מכל מקום תשמרו את שבתותי אף שאין משכן וקרבנות שאין מלאכת המשכן דוחה שבת כבכל התורה שאין עשה דוחה אפילו עשה ולא תעשה גרידא והבן

זה הדבר אשר צוה. ולמעלה אמר אלה הדברים כי למעלה אמר בשבת ועיקר הלכות שבת בתורה שבעל פה כידוע לכך נאמר אלה הדברים בכתב ובעל פה אבל זה הדבר דמיירי במשכן ומשכן הכל מפורש בכתב לכך נאמר זה הדבר דבר אחר גם שם בשבת עשה ולא תעשה נאמר אלה אבל משכן רק עשה נאמר זה

קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה את