תפארת יהונתן קטו

אחדות אבל בהתפשטות מאחד יבוא שנים כי העילה אחד והעלול שנים כי ישכיל בעילתו וישכיל בעצמו ולכך היו שני לוחות ולזה למעלה פני אדם ולמטה שני כרובים והוא שהשכיל עילתו והוא המשפיע בחינת זכר והשכלתו מקבל שפע בחינת נקבה ולכך היה כמער איש ולויות והנה פני אדם ימין המרכבה ופני שור שמאל המרכבה וידוע כי משה בימין כדכתיב מוליך לימין משה ואהרן בשמאל ולכך חשבו שכל זמן שמשה חי הוא בימין ופני אדם נעשה למטה אפי זוטרי שני כרובים ומשם היה הדיבור והשפעה למטה אבל כאשר נסתלק משה וכל הנהגה יהיה ע"י אהרן שהוא משמאל א"כ משור המרכבה שהוא בשמאל יושפע וא"כ יהיה עגל וחפצו ג"כ שני עגלים כמו ב' כרובים לכך אמר אשר ילכו לפנינו לשון רבים גם מוסב על שור למעלה ועגל למטה לשון רבים ולכך דייקא מה היה לו כי מה בגימטריא אדם כי משה היה בבחינת אדם במרכבה אבל אהרן שור משמאל ולהיות כי בקשו זאת בתואר מקדש ה' כמו כרובים שהם עיקר מקדש וידוע כי מקדש נתקדש רק בסילוק צדיק כנודע ונקדשתי במכובדי אבל עכשיו שהראה להם השטן דמשה מת חשבו כי זה לחנוך בית ה' ולכך לחצו על אהרן לעשות להן צורות כרובים ויהיה מקדש ה' ומשם יחול הדיבור לו כאשר חל למשה מבין הכרובים גם המן היה בזכות משה והם חשבו כי גם הבאר הוא בזכותו כי הוא הכה צור ויזובו מים ובמותו יהיה מדבר בלי מזון ומים וכתיב רב תבואות בכח שור וגם אמרו חז"ל האי מלאך דעל המים דמיא לעגלא ולכך בחרו בצורת שור ועגל להיות להם מים ומזון כי אמרו משה לא ידענו מה היה לו ואיך נמות ברעב וצמא ולהיות כי כל טעותם נולד מבחינת כרובים במקדש וזה הוא להם התנצלות גדול ולכך אמרו במרכבה שהיה שור התפלל יחזקאל אין קטיגור נעשה סניגור ונתהפך לכרוב והוא הטעם שעל ידו נתמעט הקטרוג כי כל טעותם ושגיונם היה מחמת הכרובים

ויאמר אליהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי. הנה אהרן נתכוון לעשות נקבה כי תש כחה ולכך פרה באמת מטהר טמא אבל הם ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו' להיות פר זכר שכחו חזק גם יש לבאר ענין נזמי נשים שביקש מהם אהרן כי כאשר נאמר בעבד ורצע אדוניו את אזנו במרצע כי בזה נתנו נזם לסימן היות מסומן שהוא עבד וכדרך השרים שנותנים באזני עבדים סימנים להורות שהוא עבד לו ולכך נשים נושאות נזם להורות השעבוד לבעליהן והנה לא עבדו את העגל רק להתיר להם עריות כמאמר חז"ל ע"כ אמר להם אהרן א"כ פרקו נזמי נשיכם דתו אינם משועבדים לכם ולכך מיאנו הנשים ליתן כי היו צנועות וגדרו גדר עריות להיות ח"ו עולם הפקר ואמרו אי אפשר בהכי ששני בעלים ישתמשו באשה אחת ולכך ניתן להם ר"ח ליום טוב דהלבנה טענה ג"כ שאי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד גם נודע בס' יצירה כי שבעה נקבים שבאדם הם כנגד אותיות בג"ד כפר"ת והפה נגד פ' ואוזן נגד ר' שבכפר"ת והם עבדו את העגל במעשה ובפה בלחשים הרי פר פה אוזן וכל מעשיהם היה בשביל מזון ונזם בחילוף אתוון מזון וכשתוסף על אוזן טל הרי הוא בגימטריא נזם שכל כוונתם היה למן שירד בטל

ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם דהם פרקו מעליהם השעבוד שהיו משועבדים למקום ולכך פרקו את נזמיהם

ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה בחרט הוא לשון חרטה ולכך צר אותו בחרט כדי שישהא זמן רב בחריטתו ויהיה להם זמן להתחרט גם הם עשו הכל בכישוף וזהו חרט לשון חרטה וכוונתם היה לעשות שנים זכר ונקבה אבל אהרן צר אותם בחרט וקשר זה בזה בחרט שלא יצא רק עגל אחד וגם להיות כי כוונתם היה לשר של מים השליכו אהרן לתוך האש ובזה חשב שלא יפעל כלום כי מים ואש מתנגדים זה לזה אבל מכל מקום גרם החטא שיצא עגל וזה היה התנצלות של אהרן למשה ואשלכהו באש ויצא העגל הזה ואני חשבתי שלא יהיה נעשה כן

ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים נראה לפרש ויאמרו הערב רב לישראל אלה אלהיך הנה אמרו חז"ל שאוו לאלהות הרבה היינו שור למעלה ועגל למטה גם כיון שיחסו לשור במרכבה תואר אלהות א"כ בארבע חיות בכל אחד פני שור וא"כ הרי ד' אלהות וזהו אוו לאלהות הרבה

אשר העלוך מארץ מצרים כי על ידי שהושלך טס לנילוס שכתב עליו עלה שור צפה ארונו של יוסף למעלה והם חשבו כי יוסף שפע שלו היה משור דמרכבה ולכך נקרא בכור שור וע"כ הבכורים עבדו לעגל על היות שור בכור והיינו כי אחר כך בימי יחזקאל נשתנה שור לכרוב גם ודאי מתחלה היה לו בחינת כרוב בהפך אתוון בכור ולכך ביוסף היה כרוב ושור ולכך נקרא בכור שור וגם שור ראש למזלות הצפוניות ולכך נקרא בכור וגם כל עניני גדלות של יוסף היה על חלום שהיה בפרות

וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר וישכימו ממחרת ויעלו עולות ויגישו שלמים וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק הענין הוא כי בפועל לא עבדו ישראל עבודת כוכבים ומזלות רק מתי מעט אבל בעו"ה במחשבה נכשלו רבים ובעכו"ם הקב"ה מצרף מחשבה למעשה ולכך ביקש אהרן להקריב עולות שמכפר על הרהור הלב ואמר חג לה' מחר כי אמרו חז"ל לא היה ימים טובים לישראל כיה"כ ואמרו בגמרא הטעם שניתן בו לוחות אחרונות הרי יום קבלת הלוחות הוא י"ט גדול ואהרן ידע כי משה ירד למחר והלוחות בידו ולא חשב שישברם וא"כ יהיה י"ט לכך אמר חג לה' מחר והם השכימו טרם רדת משה וזבחו לשמוח כדי שתשרה עליהם