תפארת יהונתן קא

-את הנשים רק הרגו לבעליהם ויקחו אותם לנשים ע"כ שבחו לה' על מפלת מצרים לבד ועוד כי פרעה גזר כל בן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון ושפטו החרטומים כי הזכרים יהיו נלקים במים אבל הבת תחיון שאין מפאת המערכה שילקו במים ולכך היה השירה של נשים רק על טביעת פרעה לא על הצלתם גם יש לומר דלאנשים היה ההצלה נס כי לא היה להם זכות להנצל רק בשביל נשים צדקניות נגאלו אבל הנשים היה בידם זכות אם כן עיקר הנס היה להם טביעת מצרים ולכך שררו רק על טביעת מצרים: פרשת יתרו

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים נראה לבאר שלא תאמר איך בא להתגייר הא אמרינן אין מקבלין גרים בימי שלמה ואף אז היה ישראל בגרם המעלה ולזה אמר כהן מדין שאף הוא היה בגרם המעלה ולכך גייר שלמה את בת פרעה אף שאין מקבלים גרים בימיו מ"מ כיון שהיתה בת מלך מ"מ גיירה וכן הדבר ביתרו ג"כ כיון שהיה כהן מדין ואמר חותן משה דגם לכך נתגייר דהיה חותן משה וא"כ בלא"ה יהיה הזרע בגרם המעלה מזרע משה וגם ראה באצטגנינות שבניו ישבו בגרם המעלות בלשכת הגזית ויהיו עיני ישראל וא"כ כל הגירות שלו היה לש"ש. וגם שכיון דמשה היה חותנו יעניק לו מטובו כראוי מחתן לחמיו. והנה אמרו חז"ל מה שמועה שמע ובא מלחמת עמלק שמע היינו כי אמרו חז"ל שלשה היו באותו עצה בלעם יעץ איוב שתק ויתרו ברח ויש להבין למה ברח והיה לו לומר אל תעש להם רעה ולא היה צריך לברוח עבור זה דאם יעץ כמחשבתו וכי יעשה לו פרעה רעה בשביל זה הלא אין זה מגדר המלך עם יועציו וכן דרשו בבלעם וירא את הקיני וגו' אמר בלעם הלא אתה היית עמי באותה עצה וברחת והקושיא מבואר דמה בכך הא הוא יעץ לרעה ויתרו לא יעץ וברח. אבל הענין הוא כי יתרו ראה שלא יתקיים מחשבתו וראה כי החל הגזירה שאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך ועכשיו חלה הגזירה במצרים ונאמר סתם יהיה זרעך ויתרו היה ממדין שהוא ג"כ מזרע אברהם מבני קטורה ולכך ברח שלא יהיה בכלל השיעבוד. וידוע כי ישראל לא זכו לא"י ולכל היקר רק בשביל גלות מצרים וזה היה תמיהת בלעם הלא ברחת וא"כ מה לך לישב בא"י ואיתן מושבך וגו'. והנה יתרו חשב כי הנפלאות שנעשו לישראל היה בזכות אברהם ולכך חשב שגם הוא יהי' בכלל הטוב. אמנם כששמע מלחמת עמלק היותו גם כן מזרע אברהם ויצחק ומ"מ החלישו יהושע מזה שפט כי הזכות אבות אינו רק לזרע יעקב ולכך בא להתדבק בזרע ישראל

את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. הא דכתיב את השם כפול אשר עשה אלקים וכי הוציא ה' את ישראל וגם תחלה אמר אלקים ואצל ההוצאה נאמר ה'. נראה כי יתרו היה מכת האומרים שה' הוא רחמים ומאתו לא יצא דין וכן להיפך מדין לא יצא רחמים. אמנם כאן ראה כי אלקים עשה למשה שנענש בצרעת בגופו ומלאך ביקש לבולעו ושוטרי ישראל דברו אתו קשות וכן ישראל היו בקושי השעבוד ורבים מהם מתו וזהו אלקים עשה במדת הדין והיציאה היתה במדת הרחמים כי הוציא ה' ומזה שפט כי הכל מאת ה' הטוב והרע והוא הכל יכול ולכך בא להתגייר או יאמר כי ראה אשר עשה אלקים למשה ולישראל כי עשה נפלאות ע"י משה שנלקה פרעה על ידו במה"ד בעשר מכות ועשה ע"י משה שיהיו ישראל מאמינים בו כדכתיב ויאמינו במשה וכתיב וגם בך יאמינו לעולם ומשה לא היה ביכולתו להוציא ישראל רק כי הוציא ה' את ישראל כנאמר לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח וא"כ מה צורך למשה אלא משה היה לגרים וכן יהיה לעתיד והיה ה' מלכנו ומשיח יהיה רק לגרים וא"כ מזה שפט שרצון ה' לגרים ולכך בא להתגייר

ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה כי הלכה עמו למצרים וחזר ושלחה למדין. והטעם נראה כי משה היה כל מגמתו לגייר גרים כנודע שקיבל הערב רב וברור שרבים מישראל לא הסכימו לזה ואלו היתה צפורה עמו היו אומרים לכבוד עצמו הוא עושה שגם הוא לקח גיורת להתערב זר בישראל ולכך שלחה למדין. ובמדרש איתא כשפגעו אהרן אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה באת להוסיף עליהם. ויש להבין הא שבט לוי לא נשתעבדו וגם הא הגיע עת ישועה בבוא משה למצרים אבל נראה דידוע דטענת זמרי היה בת יתרו מי התיר לך ולא רצה להבחין כי זו היתה גיורת לש"ש וזו שלא לש"ש ובמצרים עברו ברית שלא מלו אבל מ"מ לא הפרו ברית ליקח מבנות הארץ כמבואר שלא נתערבו בבנות הארץ ופחד אהרן אם תבוא צפורה לשם וישראל יראו דמשה לקח מדינית אף הם יקחו מצריות ולא יבחנו ההבדל כמו זמרי וא"כ גם ברית זה יפירו ויהיה ח"ו חמת ה' וזה שאמר על הראשונים אנו מצטערים שהפירו מבלי למול ואתה באת להוסיף שירצו ליקח מבנות הארץ ח"ו ולכך שלח אותה לאחור למדין

ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה נראה דמה דקרא לבנו גרשום על שהיה גר בארץ נכריה כי היה מורה על מדין שלא ירד להשתקע רק לגור שם ודעתו היה לחזור למצרים לישראל וזהו גר שם כי שם במדין היה רק גר הוא נשבע ליתרו מבלי לשוב למצרים עד שה' אמר לו התר נדרך ואין כאן גירות אבל ליתרו אמר שקרא לו גרשום על שהיה גר בארץ נכריה שמורה על ארץ מצרים אבל באמת כוונתו היה על מדין ונשאל על שבועתו כמו שהיה באמת והא דקרא למצרים ארץ נכרית