תפארת יעקב חושן משפט חלק ב סא

זה שפיר מוכח כהנ"ל דכלי פחות מפרוטה סגי ובאמת צ"ע על הרשב"א הנ"ל וכן על הרא"ש וטור. אך יש לדחות ראי' הנ"ל כך דודאי שמואל באמת סובר כן אבל לדידן דקיימא לן בכפירת טענה שפיר בכלים בעינן שוה פרוטה ואי קשיא מנא לן דהא בהא תליא לאו קושיא דהא בגמרא אמרינן דייקא קראי כשמואל ומסיק כסף לכפירה היא דליתא דאל"כ לא לכתוב כסף ואנן ידעינן מה כלים שנים אף כל שנים. ושמואל אי כתיב כלים לחוד לא ידעינן דבר חשיב וקשיא לרב וצ"ל דבאמת בהא פליגי שמואל לשיטתו דכלים פחות מפרוטה א"כ אי לאו כסף ס"ד דלא בעינן דבר חשוב ואי קשיא אי ס"ד דלא בעינן דבר חשוב למה איצטריך קרא להוציא כלים. איצטריך לפחות מפרוטה אבל רב סובר דפחות מפרוטה לא מחשב ממון כלל ולא אפשר דאתי קרא להכי רק דבפרוטה סגי א"כ אי ס"ד דבעלמא לא בעי דבר חשוב לאיזה צורך גלי קרא כלים לאפוקי הלא בעלמא במי בהכי סגי וע"כ דבעלמא בעינן דבר חשוב וגלי קרא כלים לאפוקי בפרוטה והא ודאי כיון דגלי קרא דבעלמא לא סגי בפרוטה א"כ מסתמא קפיד קרא הדבר חשוב דפשיטא דאין חילוק בין פרוטה לכלי רק דבר חשוב ודו"ק:

ולפי זה לדידן דקיימא לן כרב שפיר בעינן בכלים שוה פרוטה ובזה יובנו דברי התוס' בד"ה מה כלים שחסרו פי' דמכספים ידעינן שנים ודבר חשוב כתבו וז"ל וא"ת לרב דבעי כסף לכפירה מנא לן דבעינן דבר חשוב ואשתומם על דבריהם חדא דהיא היא קושית הגמרא דקאמר ושמואל דבר חשוב מנא לן ואי כוונתם להקשות אכתי קשיא לרב הוה להו לומר כן ולא להקשות כאלו הם באים בקושיא מחודשת דלא מקשי בגמרא ועוד אי כונתם כך מה זה ענינם להך דהכא לקמן נמי הך מימרא הוו להו לאקשויי הכא דפשיטא דהך קושיא אפילו לפירוש רש"י דכסף גופא מורה על דבר חשוב מ"מ קשה אי ס"ד דמכסף ילפינן דבר חשוב גם לכפירה מנא לן וע"כ דילפינן דרב חשיב ממקום אחר וקשה מנא לי' גם לשון התוס' כסף לכפירה מנא לן דבר חשוב ההפוך הוה להו להקשות כקושית הגמרא:

לכן נראה דכונת התוס' כך דוודאי מה דקאמר בגמרא היינו דשמואל לשיטתו דכלים פחות מפרוטה סגי אבל לרב פשיטא דכלים פחות מפרוטה לא א"כ שפיר מוכח דבר חשוב מדאיצטריך קרא לאפוקי כלים אמנם קושית התוס' הוא רק דוודאי אי לא כתיב כסף הוו ידעינן דבר חשוב כנ"ל אמנם השתא דקרא כתב כסף לכפירה מנא לן דבר חשוב לכפירה דא אפילו אי כלים פחות מפרוטה למה לא שמעינן רק שהיה תחילת הטענה דבר חשוב ואתי קרא לאפוקי דכלים תחילת הטענה לאו דבר חשוב אבל שיהיה הכפירה דבר חשוב מנא לן וזהו שסמכו קושיתם לכאן דוודאי לפי' רש"י דכספים מורים על מעין א"כ שפיר לשון כסף מורה בעצמו על דבר חשוב אבל לפי מה שהוכיחו מקידושין דכסף פרוטה ואי לאו יתורא לא שמעינן א"כ תקשי כסף לכפירה דבעינן דבר חשוב מנא לן (ואזלי לשיטתם דאיצטריך אפילו פרוטה כנ"ל) והשתא קושית הגמרא בוודאי לא קשיא רק קושיא זו וע"ז תרצו דלא ילפינן מיתורא דכלים דבר חשוב רק כלים גופא חשובין וילפינן מגופא דכלים א"כ לפי זה יהא כלים לרב פחות מפרוטה כמו לשמואל ג"כ אתי שפיר דרב דייק דבר חשוב מכלים דאפי' מחט שאין בו שוה פרוטה חשוב היא וראוי לעשות בו מלאכה גדולה. אמנם לפי זה אין צריך לאמר דרב פליג אדשמואל א"כ כיין דשמואל בודאי סובר דכלים אפילו פחות מפרוטה לא שמעינן לרב שיחלוק א"כ יש לפסיק בזה כשמואל אך מ"מ אין קושיא מזה על הרא"ש וטור דהם סבירא להו כמו שכתבו התוס' אח"כ דכלי לא חשוב רק כששוה פרוטה א"כ לרב דוקא פרוטה בעינן אך מה שכתבו התוס' דאפי' לשמואל דוקא פרוטה בעינן והביא ראי' מירושלמי אהא וודאי קשה מה שהקשינו לעיל דלשמואל מדקאמר טענו שתי מחטין ש"מ דאפי' פחות מפרוטה סגי וצ"ע גם יש להביא ראי' דכלי פחות מפרוטה סגי מהא דדייק ממתניתן דהזהב כרב מדלא קתני כפירה פרוטה והשתא תקשי למה לא קתני כפירת כלי פרוטה אלא ש"מ דכלי פחות מפרוטה מהני ובאמת שיש לדחות קצת כיון דטעמא דכלי חשוב כמו מעה הוו כמו יתר מפרוטה וצ"ע:

והנה יש לי ספק במאי דאמרינן יצאו כלים למשהן אי נימא כל שתבעו כלים יש לי בידך אף שהרשות בידו לפרוע מה שירצה וזה הודה כלי חשוב היא וסגי בב' פרוטות ולמר פחות מפרוטה או דלמא דוקא בתבעו כלים דוקא וזה הודה אחת דינא הכי אבל אם יש לו רשות לשוב מה שירצה שעל מנת כן הלווהו דיינינן לי' דמאי נ"מ מינה שעיקר הלואה כלים כיון שעכשיו אתי תבע אותם ואף אם יודה זה כלי לא איכפת לן דהוו כמו שהודה פחות מפרוטה רק שיתן עבור זה כלי דפשיטא דלא מהני ומסתברא ודאי וחזינן לה ממה שכתבו התוס' בד"ה בשטענו דפחות מפרוטה לא שמי' חסרון וחשוב כשתי כסף שלמים. ולכאורה קשה מאי דייקו מקראי כשמואל הא איכא למימר קרא בהכי איירי שטענו שתי כסף והודה כלי פחות מפרוטה ובהכי סגי ולא חסרה לה טענה אלא וודאי דכיון שזה טענו שוה שתי כסף דדוקא הוו טענו חיטין והודה בשעורים (וע"כ שטוען שוה) והשתא זה שהודה כלי הרשות בידו לפרוע מה שירצה שאין זה תבעו כלים דוקא ואין זה תבעו כלים דוקא ולפי הנ"ל לא מהני חשיבות כלי התביעה והודאה כלים דוקא רק שנותן לו כתשלומין כלים ואמת דדברי התוס' אין ראי' דיש לאמר לטעמייהו דכלי פחות מפרוטה לא ואין לומר דלא כתבו רק לשמואל דסבירא לי' כסף לגלות הכלים אבל לרב דאיצטרך כסף לכפירה כלי פחות מפרוטה הא ליתא דא"כ בדינא ליכא נפקותא כלל והא ודאי ליתא אלא כונת התוס' פשוט דשמואל סובר דלולי כסף ה"א גזירת הכתוב הוא כלים אפילו פחות מפרוטה ורב סובר דאין צריך קרא דבלא"ה אין שום ה"א לומר בפחות מפרוטה דלא תשוב ממון כלל (תקשי למ"ד אפילו פחות מפרוטה) אך אמנם לא מצינו מי שיחלק על התוס' בזה דפחות מפרוטה לא שמי' חסרון וע"כ תקשי למ"ד אפי' פחות מפרוטה אך באמת יש לדחות דבלא"ה יש להבין דקאמר ולאו ממילא שמעת מינה דחסרה לה טענה וקשה וכי מעיקרא לא ידע דרק היא הקושי' דחסרה לה טענה ומאי ס"ד הא זהו עיקר הראי':

והנה לכאורה היה נראה דמהאי קרא ס"ד דלא חסרה לה טענה והיינו אי נימא טענו חיטין והודה לו בשעורין חייב א"כ משכחת לה שתבעו שתי כסף דוקא והודאה בפרוטה דלא חסרה לה טענה ויש"מ חייב שבועה רק לפי מה דמסיק חד להודאה ממין הטענה פריך שפיר הא חסרה לה הטענה וזה נכון לכאורה אך קשה לפי זה הא דפריך אח"כ אלא מדרישא דוקא סיפא נמי דוקא לימא תהוי תיובתא דרב וקשה מאי קושיא רב מוקי לה נמי דוקא ואי קשי' הא בלא"ה פטור דחסרה לה טענה לק"מ דאי טענו דוקא והודה דוקא חייב לא חסרה לה טענה כלל דהא נשבע על שתי כסף בשלמות והא גופא קמש"ל דטענו דוקא והודה דוקא פטור ומפרש סיפא למתניתין ואם אין הודאה ממין הטענה כמו לשמואל ומאי קושיא לרב והיא תמוה וצ"ל כך דודאי לא פליגו ר"ג וחכמים בפטור השעורין רק בחייבי שבועה והיינו דמודה ר"ג דודאי אי אפשר שישלם שעורין וישבע על חיטין דודאי מדלא תבעו שניהם אינו חייב לו רק מחד דהודה ומחל רק הא סובר ר"ג דמ"מ עולה הודאתו שעורין על החיטין ומנכין מן החטין דמי שעורין ונשבע על השאר ולא אמרינן כיון שזה ממין אחר לא יעלה הודאתו על החטין דסובר דלא בעינן ממין הטענה ורבנן סברי דאינו עולה הודאתו על החיטין דהוו מין אחר וזה לא אמרינן לכ"ע שזה הוו בדעתו שעורין ג"כ והוו כמו שתבעו שניהם דהוו ממין טענה דמדלא תבעו שניהם הודה ומחל (ודו"ק היטב ולקמן נאריך בזה בס"ד ויתבארו