תפארת יעקב חושן משפט חלק ב ס

אמר רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה. והנה יש להבין הלא הטענה שתי כסף נמי כסף קצוב הוא ומ"מ סגי במעין לזה סבירא לי' להרמב"ם כמו שכתב להדיא בתשובה ששאלוהו על מה שא מר קידושי כסף מדברי סופרים דהא ילפינן קיחה מעפרון והשיב שאין כל דבר הנלמד בהיקש או בגזירה שוה וכו' דבר תורה עד שיאמרו עליו חכמים בפי' שהוא מן התורה או שיכתוב בפי' בתורה כמו עריות ע"ש סי' קל"ב שהאריך בזה וא"כ הדברים כפשטן דוודאי כסף קצוב האמור בתורה שקלים היא אבל זה שהצריכו להיות שני כסף היא מהיקשא דמה כלים שנים ואין זה מן התורה ולא הוי כסף קצוב האמור בתורה רק כסף סתם לכך עשו מטבע ירושלים וזה פשוט וברור בכונת הרמב"ם:

סעיף ג. בד"א כשתבעו פירות או מיני סחורות אבל תבעו שני כלים והודה לו באחד מהם אין צריך שיעור אלא אפילו היו (ב) עשרה מחטין בפרוטה תבעו שנים והודה לו באחת מהם חייב. טענו כסף וכלים הודה בכלים וכפר בכסף אם יש בכפירה שתי מעין חייב ואם לאו פטור הודה בכסף וכפר בכלים אם הודה בפרוטה חייב:

(ב) עשרה מחטין בפרוטה. זה היא דעת הרמב"ם והגאונים אבל הרא"ש וטור חולקין דבעינן שיהיה שוה פרוטה והנה דעת רש"י כפי מה שכתב הרא"ש בשמו משמע דסבירא לי' כהרמב"ם דקשה לרש"י שפירש דלא גרסינן כלים דבר חשוב דהא אמרינן לקמן דאפי' כפירת מחט חייב וכתב עליו הרא"ש ואין נראה דמחט נמי דבר חשוב היא ואחי לאפוקי כלי שאיני שוה פרוטה משמע מדבריו "דלרש"י" לא בעינן בכלי חשיבות וכן משמע מפירושו פ"ק דקידושין אך באמת מבואר ברש"י (דף מ"א) דכלי נמי חשוב הוא ע"ש ולא ידעתי למה פירש כונת רש"י רק דפשוט הוא כונת רש"י דכל פחות שבכלים חשוב היא א"כ מה בא כסף למעט אך מ"מ לפי זה מוכח כרמב"ם דאל"כ שפיר ממעט פחות מפרוטה וע"כ דסובר דפחות מפרוטה ג"כ חשוב היא אבל באמת הא ליתא וכונת רש"י כך דכיון דחזינן דאי לאו קרא לא נחלק מעצמינו בין כלים לכסף והשתא כיון דקרא לא מוכח רק דלא בעינן בכסף ולכך יצאו כלים א"כ מנא לן לאמר דאפי' פחות מפרוטה סגי בכלים דהא לא מוכח ממה שיצאו כלים לזה כתב דע"כ לא גרסינן אף כלים דבר חשוב ולפי זה דעת רש"י דכלי פאות מפרוטה לא מהני וכן מבואר עוד ממה שכתב שם וז"ל אלא כתב כלים לאמר דהוי דבר חשוב ולא בעינן שווייהן שתי כסף הרי להדיא כמו שכתבתי ודלא כמו שהבין הרא"ש כוונתו ודו"ק:

ובזה מיושב ג"כ מה שכתבו התוס' בד"ה מה כלים ואית ספרים דגרסי וכתבו והשתא אין צריך להגיה כמו שהגיה הקונטרס משום דשמואל אית לי' יצאו כלים למשהן ושפיר גרסינן אף כלים דבר חשוב והיינו דבעינן פרוטה ולפי הנ"ל ניחא דוודאי גם רש"י מודה דבכלי בעינן פרוטה ומ"מ אי אפשר לגרוס מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב דכיון דכתיב כסף דילפינן מינה שתי כסף א"כ ממילא לא מוכח רק בפרוטה ולא בעינן שתי כסף דבציר מהכי לא מוכח ממה שיצאו כלים ובודאי מודה רש"י לאית ספרים דגרסי לא קשיא ממה דקאמר לשמואל אי לאו כסף שמעינן דבר חשוב משום דאי לאו כסף שפיר הוו ס"ד כלים יצאו לפחות מפרוטה כיון דבעלמא לא שמעינן רק פרוטה כיון דלא כתב כסף אבל רש"י לעיל שפיר קאמר כיון דכתיב כסף דבעינן שתי כסף אין צריך לגלות הכלים דבעי פרוטה כיון דלהכי לא יצאו כלים ודו"ק, ודברי התוס' צריך עיון לכאורה ונראה שלזה נתכוון הרב מהרש"א שעומד על מה שכתבו התוס' והדר מקשינן כסף לכלים וכתב וז"ל דהשתא ודאי כסף לאו יתירא היא וכו' ויצאו כלים למשהן דקאמר לא איצטריך למימר כפירש"י מדלא כתוב כספים אלא מהיקשא כלים לכספים למשהן וכו' עכ"ל:

והנה לכאורה דבריו צ"ע דנהי דכסף וודאי לא יתירא היא ובלא יתורא לא שמעינן תרתי כמו שכתבו התוס' מקודם א"כ ע"כ דמהיקשא ילפינן אבל למשהן שפיר ילפינן בלא היקשא כיון דאיצטריך כסף לגלות אכלים שלא יהיו פחות מפרוטה ש"מ דכלים אמשהן ולפי הנ"ל ניחא דכוונת מהרש"א ליישב קושיא הנ"ל דלפירש"י שפיר גרסינן אף כלים דודאי אי מיתורא ילפינן לא הוי איצטרך כסף להורות כלים ג"כ דברי חשוב דהיינו פרוטה דהא מיתורא לא מוכח פחות מפרוטה אבל השתא דילפינן מהיקשא א"כ למשהן נמי ילפינן מהיקשא ושפיר ס"ד דכלים פחות מפרוטה חשוב קמש"ל כסף להורות בכלים בעינן פרוטה ושפיר גרסינן אף כלים דבר חשוב ואין צורך להגיה ודו"ק:

והנה לכאורה נראה להביא ראי' ברורה להפוסקים דכלי פחות מפרוטה מהא דגרסינן שם (דף מ' ע"ב) אמר ר"פ טענו כלים ופרוטה הודה בכלים וכפר בפרוטה פטור הודה בפרוטה וכפר בכלים חייב וקאמר חדא כרב וחדא כשמואל והיינו חדא כשמואל יצאו כלים למשהן חדא כרב דבעינן כפירה "ב" כסף ומבואר היא דלשמואל דסובר אפילו לא כפר אלא בפרוטה אי לא הודה אלא בפרוטה חייב אין חילוק כאן בין כפר בכלים או הודה בכלים דאף סוף תחילה הטענה כלים דבר חשוב ואפילו לא כפר אלא פרוטה חייב ולפי זה יקשה על מה דקאמר שמואל טענו שתי מחטין והודה באחד חייב לפיכך יצאו כלים למשהן וקשה במה נפשך אי אין בהם בכל כלי שוה פרוטה הרי לא מהני להרא"ש וטור ורמב"ן וע"כ דיש בכלי שוה פרוטה א"כ מאי איריא שתי מחטין כל אחד שוה פרוטה אפילו לא טענו רק מחט אחד ושוה פרוטה חייב דלשמואל לא בעינן רק כפירה פרוטה ומזה מוכח כהגאונים והרמב"ם דכלי פחות מפרוטה מהני ושפיר קמש"ל "ב" מחטין אפילו אינן שווין פרוטה ובזה אילו הי' במקום מחט פחות משוה פרוטה פשיטא דלא מהני קמש"ל דמחטין מהני וזהו ראי' ברורה לדעתי. אך לכאורה ממקומו יש להוכיח להיפוך דוודאי קשה קושית התוס' מנא לן למידק כלים למשהן הא איצטריך לשנים ותרצו דדייק מדלא כתיב [כלי ולכאורה קשה הא בכלי לא משכחת הוד'] כספים או חפצים:

והנה לכאורה קשה אכתי מנא לן לשנים הא אצטריך למשהן וצ"ל כמו שכתב הרשב"א דדייק מדלא כתיב כלי ולכאורה קשה הא בכלי לא משכחת הודאה שאם יודה מיתורא הוו שברי כלי ובטיל חשיבותייהו כמו שכתב הר"ן ואם יודה דבר אחר אינו ממין הטענה וצ"ל דמשכחת לה שיטענו כלי ודבר אחר ויודה באחד ויכפור באחד והשתא אי ס"ד דכלים פחות מפרוטה סגי א"כ אם יטענו כלי ודבר אחר ע"כ שהיה שוה פרוטה חוץ הכלי אמנם עכשיו כלים אפילו תרווייהו פחות מפרוטה סגי והא גופא קמש"ל קרא כלים אבל מנא לן למידק לשנים כיון דאיצטריך לכתוב כלים ומזה מבואר דכלים בעינן כל אחד שוה פרוטה א"כ הא דכתיב כלים היינו לשנים ודו"ק:

אך באמת נראה לפי ע"ד דהא ליתא דודאי הרשב"א לשיטתו דכלים בעינן פרוטה כרמב"ן אבל להרמב"ם אין צורך לזה וגם התוס' אין כונתם דדייקינן מדלא כתיב כלי רק דכל קושית התוס' להקשות על מה דילפינן מיתורא א"כ שפיר מקשה הא אינו מיותר והיינו מנא לן למידק למשהן מיתורא דלכך יצאו כלים הא איצטריך לשנים אבל להיפך לא מקשי מידי דכיון דכתיב כלים מהיקשא ילפינן מה כלים שנים אף כסף שנים ועל זה לא שייך להקשות כלל הרי דלפי' התוס' דלמטה גם כסף אינו מיותר והכא כתבו התוספות דלולי יתורא לא שמעינן תרווייהו וע"כ משום דבהיקשא לא איצטרך יתורא וזה שכתבו [לפי זה שפיר מוכח כהנ"ל דכלי פחות מפרוטה סגי] למטה והדר מקשינן כסף לכלים (וכן מהרש"א כתב דגם כלים למשהן ולפי האמת אין צורך למידרש מיתורא כלל) ולכי