תפארת יעקב חושן משפט חלק א קסד

באם יכתבוהו סתמא אחריות ט"ס לכך צריך לכתוב בפירוש שלא באחריות אבל הכא דמיירי בשטר שנמחק ועדים מעידין שראו מה שכתוב בו א"כ ב"ד כותבין הקייום פלוני הוציא שטר שנמחק לפנינו וא"כ כיון שכתב המחבר שצריך לקרוע השטר וצריך לכתוב בקייום שקרעוהו א"כ ממילא אם לא נכתב שקרעוהו שוב אין לחוש שיגבה ויחזור ויגבה א"כ כדי להעמיד השדה בידו סגי שלא יכתבו שקרעוהו ומה צורך לכתוב שטרא דנן ומזה היה נראה לכאורה ראיה ברורה לדעת מהרשד"ם שהביא הש"ך ס"ק ו' דדוקא לכתחלה צריך שיכתבו שקרעו אבל בדיעבד אמרינן מסתמא נקרע הילכך אם באמת לא נקרע צריך שיכתבו במתנה שטרא דנן דבדיעבד נאמר שנקרע אך קשה דאכתי הוי סגי לכתוב שלא נקרע ועוד דדוקא התם כשר משום דלב"ד טועין לא חיישינן דבשטר הלואה אם לא נקרע לאיזה צורך כתבוהו אם לא שטעו ולא חיישינן אבל במכר דמהני להעמיד השדה בידו לא מיקרי ב"ד טועין ופשיטא דלא גבי בנ"ח ומשועבדים כל שלא נכתב שנקרע וכן הרמב"ם לא הזכיר כלל בהך דהכא בנמחק שיכתבו שטרא דנן וכו' רק בשטר שאבד ועדים מעידין על המקח וכן נראה עיקר ועכ"פ בדיעבד פשיטא דכשר אם לא נכתב שטרא דנן וכו' כן נראה לי:

(י) ודוקא שיש עדים עיין תומים דברישומו ניכר אין צריך לראיה שנמחק באונס והביא ראיה מהנך ערבאי דקאמר דילמא רשומו ניכר וקשה הא יצטרך להביא ראיה שנמחק באונס והתם לא נמחק באונס ע"ש ודבריו תמוהין שהוא הבין דזה הדין הוא במכר ג"כ ובאמת הא ליתא ודוקא בשטר דעומד לפרעון מחשש שמא פרע אבל בשטר מכר למאי ניחוש לה ומה בכך שמחקו מדעת מ"מ הלא ידוע שלקח השדה אז והיא שלו וכן מבואר להדיא בברייתא הרי שבא ואמר אבד ומיירי בלי עדים כמבואר בתשובת הרא"ש להדיא כלל ס"ח סימן ל"א הבאתיו לעיל סימן זה וכן מבואר בכל הפוסקים דבלי אחריות כותבין לו ולא חיישינן כיון דאבד איתרע והיינו משום דמה יש לחוש בזה ואפילו באחריות אין כותבין רק משום טריף והדר טריף ולא משום חשש דאיתרע וכ"כ הסמ"ע לקמן ס"ק כ"ט בשם הריטב"א הביאו הד"מ ע"ש דהוא להדיא כנ"ל דבמכר ליתא להך דינא כלל וא"כ התם דמיירי במכר אין מקום לדבריו וזה ברור (יא) אפילו נאבד בעדים. עש"ך שהאריך להשוות דעות הפוסקים דהרא"ש מיירי שאין מודיעים ללוה שכתבו טופס לכך יש לחוש אף דכותבין שובר שמא יגבה בשטר מקודם כשימצאנו והלוה לא ידע להזהר ליקח שובר אבל הרשב"ם מיירי שמודיעים ללוה א"כ כיון שכותבין שובר אין לחוש ובאמת לא הועיל דאכתי יכול לכתוב שובר מיד בר מטופס זה ולא יוכל לגבות בשטרו כלל ובהלואה לא אמרינן שובר לגבי לקוחות ליכא כדמוכח בגמרא. לכן נראה פשוט בכוונת הרשב"ם דהמעיין בדבריו יראה שלא כתב כמו שהעתיקו הם דבריו שמא ימצאנו רק שמצאו והכוונה בפשיטות דדוקא אם יש עדים שאבד עכשיו באופן שלא נפרע בשום פנים עד עכשיו א"כ פשיטא דיכולין לכתוב טופס באופן שיתן שובר אכל שטרות לבר משטרא דנא דבהלואה מהני זה כדמוכח בש"ס [ומ"ש התוספות שם דחיישינן לנ"ד אין דבריהם מובנים כלל דהא לא יתן שובר רק על שטר הנעשה ביום פלוני בטל חוץ משטר זה שנכתב עתה וההלואה היתה ביום פלוני ודו"ק] אמנם אם יש עדים שנאבד סתם או שאבד מעצמו א"כ פשיטא דאיכא למיחש חדא שמא לא נאבד וכבר נפרע א"כ מהני עכשיו שובר כיון דכבר נפרע ואי דאיכא עדים שנאבד מ"מ יש לחוש שמא מצאו וכבר נפרע בו ואפילו מעידין שנאבד באונס לא מהני רק בנשרף משום חשש שמא מצאו וכבר נפרע בו אבל חשש דשמא ימצאנו עכשיו ליכא למיחש דעכשיו נותן שובר על כל שטרי לבר משטרי דנא וזהו כוונת הרשב"ם דמעיקרא שאומר אבד אבל אם עדים מעידין שאבד פי' שנאבד עכשיו ואינו בידו והכוונה דעדים מעידים ממש כמו שטוען הוא והוא טוען דאף עכשיו אינו בידו הילכך אם מביא עדים על זה נאמן דמה שיש לחוש שמא ימצאנו הא כותב שובר מיד כנ"ל ועל זה כתב אח"כ דאם אין עדים יש לחוש שמא לא נאבד ונפרע בו כבר ואפילו יש עדים שנאבד פעם אחת יש לחוש שמא מצאו ונפרע בו והכלל שמא מצאו חיישינן שמא ימצאנו לא חיישינן מחמת שהוא נותן עכשיו שובר והרא"ש הבין דברי רשב"ם כפשוטן דעדים מעידין שנאבד פעם אחת לכך חשש שמא מצאו ונפרע בו ולא פליגי כלל ונראה שזו היתה כוונת הטור שנתן טעם באבד שאין כותבין דשמא פרע ולמה לא נתן טעם בפשוט שמא ישנו תחת ידו ויהא נפרע בו אח"כ או שמא ימצאנו וע"כ דלשמא יפרע מכאן ולהבא ליכא למיחש שנותן שובר כל שטרות בטילין לבר משטר טופס זה כמו שהקשו בש"ס במכר ובהלואה לא שייך שמיט ואכיל פירי רק דכל כמה דלא נודע שלא נפרע עד עכשיו חיישינן שמא כבר נפרע עד עכשיו ולא מהני שובר הנ"ל. ובזה מיושב באמת קושית התוספות שהקשו כיון דבהלואה מהני שובר יכתבו לו באבד על ידי שובר ולק"מ דאכתי חיישינן שמא כבר נפרע ואם יש עדים דעכשיו נאבד ואינו בידו באמת כותבין על ידי שובר כנ"ל. ובאמת מדברי התוספות מבואר דאפילו בנאבד בעדים אין כותבין דאל"כ מעיקרא לק"מ דשמא לא נאבד כלל ונפרע וע"כ דסבירי להו דאפילו בעדים אין כותבין ואהא קשיא להו יכתוב שובר אך באמת אם מעידין שעכשיו נאבד בוודאי כותבין ע"י שובר רק דחיישינן שמא מצאו וכבר נפרע כנ"ל. כלל הדברים דלא בעינן עדים שנשרף דוקא רק עדים שנאבד עכשיו באופן שלא נפרע עד עכשיו אבל לשמא יפרע אח"כ לא חיישינן וכותבין גם בשטר הלואה ע"י שובר כל שטרות בטילין בר מטופס זה ושוב ליכא למיחש למידי:

(יב) עדים מעידין שנשרף. עש"ך דהיינו ע"י שובר וכותבין השטר מזמן שני דאל"כ יש לחוש שיכבוש השובר ובתומים תמה דהא בש"ס קאמר גבי מכר טעמא דשמיט ואכיל פירי תיפוק ליה דחיישינן שיכבוש השובר ובמכר לא שייך מזמן שני ובאמת אי משום הא לא אירי' דוודאי מעיקרא דלא ס"ד דחיישינן ללוקח שלא באחריות הילכך בלוקח באחריות לא חיישינן שיכבוש השובר כדי לטרוף מלקוחות והוא יתחייב להחזיר להם אח"כ הכל ונמצא מפסיד על ידי זה אבל לפי האמת דמסיק ללוקח שלא באחריות שפיר חיישינן דיכבוש השובר וא"כ כאן ג"כ חיישינן שיכבוש השובר אך באמת גוף הסברא אינו נוח לי דלא מצינו קנוניא כהאי גוונא כיון דשובר חתום בעדים ואית ליה קלא ירא שמא יתברר הדבר בעדים. ודוקא בשטר חיישינן להכי ולא שיכבוש דבר שיש לו קול ונעשה בפני עדים ומה שהקשה מהך דלעיל דצריך לקרוע כבר כתבתי לעיל ס"ק ד' דלק"מ:

(יג) וידוע זה בעדים אבל בלא"ה אין נותנין גוף השטר ולוה לא יהא נזהר ליקח שובר ויגבה אח"כ בהעתק אבל העתק אחר נותנין לו דהא אין גובה בהעתק רק בשובר א"כ מה יש לחוש סמ"ע ודייק כן דאל"כ לאיזה צורך מניח השטר ולוקח טופס שאם יאבד השטר בעדים יועיל ג"כ ואי שלא בעדים גם אם יאבד הטופס לא יוכל ליקח השטר וכן כתב הש"ך וכל האחרונים ולדידי צ"ע בדין זה דהא כתבו הש"ך וסמ"ע לעיל ס"ק י"א דלכך צריך לכתוב שקרעו אף דלב"ד טועין לא חיישינן מ"מ לשכחה חיישינן כמו בטירפ' דשמא שכחו לקרוע והשתא הכא נמי יש לחוש שמא יש הטפסה ראשונה תחת ידו והב"ד יכתבו לו הטפסה שניה ואח"כ ישרוף השניה בעדים ויבא לב"ד להוציא השטר בעדי שריפה שנשרף הטופס והב"ד לא יזכרו שכתבו לו הטפסה ראשונה ונאבד שלא בעדים ואח"כ יגבה תחלה בשטר והלוה לא יקח שובר ואח"כ יגבה בהטפסה והשתא התם דצריך לקרוע חיישינן לשכחה מיד כ"ש הכא דיהא זמן רב אחר הטפסה ראשונה ומי ישים אל לבו לזכור שנאבד ממנו שלא בעדים וזו היתה השניה א"כ עדיין יש לחוש ומה שהכריח הש"ך דאל"כ לאיזה צורך נוטל הטפסה לק"מ דוודאי עכשיו אין הלוה כאן אבל מ"מ אם יבא לכאן אף שיאבד הטפסה יוכל להפרע ממנו בשובר שהרי אין שום שובר תחת יד הלוה ויצטרך לפרוע משא"כ אם יאבד השטר בלי עדים יפסיד חובו לגמרי וזה