תפארת יעקב על גיטין מג

אמנם פירש"י דחוק מאוד וכן בתוספתא מבואר להדיא דרשב"ג להקל בא ולא להחמיר ע"ש, וזהו דלא כפירש"י וכבר נאמרו פירושים רבים בסוגי' זו, ולדעתי הכוונה בפשיטות כפי דעת הש"ג הנ"ל דהכל בלי עידי מסירה מיירי ומ"מ מכשירין כ"ע בערכאות, דכיון דידעינן דהכל נעשה באמת בלי שום שקר וזיוף כלל, ממילא אנו דנין דהכל נעשה כדין כמו כל שטר החתום בישראלים, ובמקום שצריך ע"מ דוקא דנין דהי' ע"מ ישראל, אבל עכשיו מכשירין בלי ע"מ כלל בין שטרות בין גיטי נשים וש"ע, והיינו דקאמר לא נחלקו רק בהדיוט דר"ע מכשיר דסובר אפילו הדיוטות המוחזקין שאינן חשודין הוי כערכאות וכמו שרצה רבינא להכשיר לקמן בכנופיא דארמאי ולא הניחו אותו דערכאות תנן והיינו כרבנן דפליגי הכא אר"ע דדוקא ערכאות אבל הדיוטות חיישינן לשיקרא ולא מהני מה שמוחזקין שאינן חשודין חוץ מגיטי נשים וש"ע לא פליגי כלל ואפי' ר"ע פוסל בהו בהדיוט דכיון דחמירי ויש בהם לתא דעריות לכ"ע בלי ערכאות חששו לשיקרא ורשב"ג מיקל אפי' בגיטי נשים רק מצריך מקום שאין ישראל חותמין דאי לא"ה חיישינן שיסמכו עליהם בלי ע"מ כלל ושמא יטעו וימסרו לפניהם ולא סגי לי' בשמות מובהקין דגזר מובהקין אטו שאינן מובהקין דשמא בשמא מחליף לכך בעינן דוקא מקום שאין ישראל חותמין ואז בכל גוונא כשר אפילו אינן מובהקין דודאי לא נסמוך עליהם דהא ידעינן דלאו ישראל נינהו דישראל לא חתימי כלל, ופריך לגזור אטו מקום שחותמין כמו דגזר במובהקין, דאי במובהקין לא גזר לא ה"ל לומר דוקא מקום שאין ישראל חותמין רק אפילו חותמין כשר במובהקין, ומשני אתרא באתרא לא מיחלף ואתי שפיר הכל ואין צורך לומר דגזר גזירה לגזירה, ועמ"ש בתוס':

בפירש"י אבל שמות שאינן מובהקין וכו' של מכר דלא קפדי אארועי נפשייהו וכו'. נתכווין בזה לפרש דכמו דת"ק מחלק בין ערכאות להדיוט דהנך לא מרעי נפשייהו והנך לא קפדי כמו כן מחלק ר"ש בערכאות בגיטי נשים וש"ע בין שמות מובהקין לאינן מובהקין וכמו דלת"ק פסול בהדיוט כמו כן לר"ש באינן מובהקין אפילו ערכאות בגיטי נשים וש"ע, אבל לא נתכווין לומר דרק בלי ע"מ פסול בהדיוט דודאי מזויף מתוכו פסול לר"א אפילו בשטרות רק אי הוו קפדי כמו ערכאות הוי כשרין אפילו בלי עידי מסירה רק משום דלא קפדי ממילא פסולין אפילו בעידי מסירה משום מזויף מתוכו, אבל אי קפדי הי' ראוי לסמוך עליהן כמו ערכאות. אבל לא ידעתי מה צורך לכל זה הא פשיטא דבגט גופא עיקר מזויף מתוכו בהדיוט האי דחיישינן לשיקרא רק אפילו בערכאות פסלו מזויף מתוכו כמו בהדיוט משום טעות כמ"ש לעיל בגמרא:

בתוס' בד"ה הורמין וכו' אבל הורמיז לשבח וכו' אין ראי' זו מוכרחת דאף אי הוי הורמיז ג"כ שם פרסי שייך להתשיל על בני אדם גדולים בחשיבות ויכול להיות שזה הדיין הי' חשוב גדול ומפורסם בחשיבות, והמשיל פלגא דלעיל להורמיז שהוא חשיבות גדול ופלגא דלמטה לאדם שפל, ואין הפרש שיהי' פרסי או ישראל רק שיהא אדם גדול בחשיבות:

בד"ה ליפלוג וליתני וי"ל וכו"'. דבריהם צ"ע דאי ס"ד דגזרינן כ"ה פשיטא דטפי יש לגזור ערכאות דגט אטו שטרות שלא יבואו להכשיר בלי ע"מ כמו שטרות, ועמ"ש לעויל דבלא"ה לק"מ:

בד"ה נעשה, פי' בשאר שטרות. דבריהם צ"ע דתלי תניא בדלא תניא דטפי איכא למיפסל ערכאות דגט באינן מובהקין ממה שנפסל הדיוט בע"מ וש"מ בממון ומאיזה צד פשיטא להו הך גזירה עד שיאמר נעשה כמי שנעשה בהדיוט ועמ"ש בש"ס לפרש בפשיטות ולק"מ:

בד"ה לא נחלקו. גם בזה דבריהם צ"ע דמשמע להדיא דרשב"ג להקל בא וכן מבואר בתוספתא להדיא, ועוד דמעיקרא קתני אפילו גיטי נשים ש"מ דבהא יש לפסול טפי ועוד היאך שייך להקשות לרשב"ג כיון דגזר חדא גזירה שיגזור גזירה לגזירה, וכבר כתבתי בש"ס לפרש בפשיטות ע"ש:

בגמרא רבינא סבר לאכשורי בכנופיא דארמאי פירש"י בשאר שטרות אבל בגט אפילו אי חשיב כערכאות אין להכשיר ואף דרש"י פי' לעיל דדוקא ר"ש ירד לשיטת ר"א אבל ת"ק לא ס"ל כר"א אם כן אנן דקי"ל כר"א ראוי לפסוק כר"ש דאפילו בגט מהני ערכאות, ושפיר יש לפרש דהי' רוצה להכשיר גט אשה מ"מ כיון דאפילו לר"ש לא מהני רק בשמות מובהקין ועידי מסירה ובהכי אפילו הדיוט כשר בגט אשה כפי פירש"י בברייתא דר"א בר' יוסי דחכמים פוסלין בהדיוט חוץ גיטי נשים דלכ"ע כשר אפילו בהדיוט בעידי מסירה וש"מ, רק שטרות ס"ל לחכמים דבהדיוט פסול שלא יבואו להכשיר בלי עידי מסירה כמו ערכאות משא"כ גט לעולם בעי עידי מסירה אפילו בערכאות לכך הוצרך לפרש שאר שטרות, אמנם לפי מה שכתבתי לעיל לדעת הש"ג לפרש בהיפך דהדיוט בגיטי נשים לכ"ע פסול רק בשטרות נחלקו ורק רשב"ג מכשיר בגיטי נשים גם כן כפשטא דברייתא, אם כן יש לפרש בפשיטות דברי רבינא בגט אשה:

שם האי שטרא פרסאה דמסרי ניהלי' באפי סהדי ישראל מגבינן בי' מבני חרי. יש לדקדק הנך סהדי ישראל ה"ד אי דידעי וראו שהלוה לו המעות אם כן פשיטא דגובה מבנ"ח, גם מאי מקשה והא בעינן שטר שאינו יכול לזייף, מה בכך מ"מ בנ"ח ודאי גבי כל שיש עדים שלוה, ואפילו למ"ד דלא הכשיר ר"א בשאר שטרות רק בגיטין היינו לענין משועבדים דגזירת הכתוב שאינו שטר דבעינן למען יעמדו ימים רבים אבל בנ"ח פשיטא דגבי, ואי לא ראו העדים ההלואה רק מתורת הודאה מתחייב דמודה שהוא חייב לו, גם כן פשיטא דבלי שטר כלל גובה מבנ"ח (ודוחק לומר דלענין טענת פרעתי קאמר ועוד כיון דממשעבדי לא גבי בודאי נאמן פרעתי], ונראה לי דהכא מיירי שהוא מחויב עצמו עכשיו בשטר זה וכפי שיטת ר"ת בכתובות ריש פרק הנושא דאינו מחויב רק כשמוסר כתב ידו או שטר גמור חתום בעדים ומוסרו לפני עדים או מתחייב ומשתעבד בשטר זה, והיינו דקמש"ל הכא דאפילו בשטר פרסי מתחייב בעידי מסירה ישראל, והשתא פריך שפיר והא בעינן שטר שאינו יכול לזייף, דכיון דאינו שטר כשר לא מהני להתחייב בו אפילו בעידי מסירה ישראל כיון שלא לוה עכשיו לפניהם כלל ובשטר פסול אינו מתחייב, ועמ"ש בפירש"י:

שם והא לא ידעי. נראה דמקשה הכי דס"ד דע"כ שיש איזה חסרון בשטר זה דלא גבי ממשעבדי, ולכך כדמשני דהכל כהוגן מקשה ממשעבדי נמי ולכך לא מקשה הכי אמתניתין דבמתניתין דלא קתני דגבי ממשעבדי ידע דיש לומר דהכל הי' כדין:

שם והא בעינן צריך שיחזור. הר"ן נסתפק אי בגט צריך שיחזור גם כן ע"ש שהאריך, וכבר כתבתי בפסקי ה"ג שלי שיש לתמוה על הפוסקים בזה דלא שייך הך דינא רק בשטר, שאין נוסח כל השטרות שוים, ואין למדין משיטה אחרונה שמא הי' חלק והוא כתבו והעדים לא חתמו על זה כלל, אבל בגט שכל נוסח הגט שוה בכל גיטין ובשיטה אחרונה כתוב ודין די יהוי ליכי מנאי וכו' ובלא זה לא הוי גט כלל, אם כן מה יש לחוש אם כתוב בשיטה אחרונה דהא בהכרח הוא לא כתבו בעצמו או האשה דע"כ הי' כתוב לפני העדים דאל"כ על מה חתמו הא בלא זה אינו גט כלל ודוק:

בפירש"י בד"ה שטרי פרסאה שעשאוהו בלשון פרסי וחתמו פרסים הדיוטות עליו. אף דמודה ר"א במזויף מתוכו שהוא פסול ואפילו בשטרי ממון כדמוכח פרק זה בורר גבי מתנתא דחתימי עלה תרי גיסי מ"מ היינו דוקא לענין משעבדי אבל לבנ"ח לא איכפת לן מזויף מתוכו, והא דפריך לקמן אי הכי משעבדי נמי לימא משום מזויף מתוכו משום דמשמע לי' מילתא דרבא בכל גווני לבנ"ח אפילו בשמות שאינן מובהקין גבי ומשועבדים אפי' במובהקין לא גבי לכך הוצרך לומר דלית לי' קלא, אך אי נימא דבשטרות אפי' עידי מסירה ושמות מובהקין לא מהני דגזרינן אטו ערכאות שמא יבואו להכשיר בלי ע"מ אליבא דחכמים דפליגי על ר"ע בברייתא לפי פירש"י ותוס' בברייתא דר"א בר"י, א"כ הכא ע"כ בערכאות מיירי דאל"כ בלא"ה לא גבי משעבדי רק שיש לומר בכל גוונא מיירי בין בהדיוטות בין בערכאות ובנ"ח גבי בכל גווני ומשועבדים לא גבי בכל גווני כנ"ל ועיין ברא"ש:

בתוס' בד"ה רשב"ג אומר משמע הכא. הנה לפי פירש"י ותוס' בהך ברייתא, יש לומר דהכוונה להכשיר הגט ליתנו בע"מ ישראל ורשב"ג לפי טעמו דע"ח כרתי ממילא מכשירין להחתים בו עכשיו ע"ח ישראל רק במקום שישראל חותמין הוי מזויף מתוכו שמא יבואו להכשיר בלי ע"ח ישראל רק על פי ע"ח העו"ג:

אמנם לפי מה שפירשתי הברייתא לעיל יש לי לפרשה בפשיטות טפי, דודאי מה דמכשירין גיטי נשים בערכאות כמו שאר שטרות אף דשאר שטרות אפילו כתיבתן וחתימתן שלא בישראל וגיטי נשים דוקא בכתבו ישראל משום דכל שנעשה בערכאות כך דנין דודאי נעשה הכל כדין, דגיטי נשים דמילתא דאיסורא ודאי לא יעשו רק על ידי ב"ד ישראל, דלא מרעי נפשייהו להוציא מתחת ידם דבר שאינו ואינהו לא בקיאי בדיני גיטין לא יעשו רק על פי ישראל הבקי וסמכינן דודאי