תפארת יעקב על גיטין שעח

האחר כמו כן כאן כיון שהיום התירה לגמרי פקע כחו היום וע"כ מותרת לעולם והדר בעי לרבנן דוקא התם פליגי רבנן כיון דעכ"פ קודם שתנשא לאחר הועילו דבריו שלא תנשא לפלוני תחילה ס"ל דהוי שיור אבל הכא כיון דפסקה היום לא הועילו דבריו כלל דהא תהא מותרת לעולם ולא הוי שיור כלל. כנ"ל ועיין מ"ש בתוס' בד"ה מסתברא:

בתוס' בד"ה כיון דפסקה, הכא לא קאמר או דלמא לא שנא וכו'. ולדעתי לק"מ דכיון דצד הראשון הי' לר"א דהכא גרע דלא שרי לשום אדם לעולם ואפילו לר"א אינה מגורשת א"כ כ"ש לרבנן דאינה מגורשת ואין צורך שוב להסתפק לרבנן בצד זה רק צד השני קמשמע לן דהכא יש לומר דעדיף וזה ברור:

דף פ"ד ע"א בתוס' בד"ה מסתברא, פי' וכו' לא שנא וכו'. וכבר כתבתי דלק"מ דלפי' זה הך לא שנא הכוונה ג"כ לעולם כמו בחוץ מפלוני מותרת אפילו לפלוני כל שנשאת לאחר אף דהוא אסרה והיינו דע"כ פקע כחו למי שהתיר א"כ בהרי את מותרת היום ג"כ ע"כ פקע כחו היום וממילא ע"כ מותרת למחר כנ"ל:

בגמרא אלא אמר ר"נ. יש לדקדק כיון דמעיקרא מקשה עלי' דאפי' נשאת תצא לפי שלא קיימה התנאי והדר משני דאפילו לכתחילה תנשא דהא רבא מקשה עלי' דדייק מדבריו דלכתחילה תנשא לאחר, ואמת דיש לומר דלכתחילה עדיף טפי על סמך גירושין תיכף אבל אי נשאת תצא כדי לקיים התנאי לא שתהא תחתיו לעולם, ורבא מקשה עלי' דלכתחילה ג"כ אסורה אפי' על סמך קיום התנאי דלאו בדידה קיימא, אבל קושית הש"ס מעיקרא משמע דבא להקשות בפשיטות דכל דלא קיימא התנאי הוי עלי' באיסור אשת איש וא"כ היאך תנשא לכתחילה:

ונראה לפי מה דמשמע מפירש"י לקמן דאפילו איסור דרבנן הוי תנאי שאי אפשר לקיימו כל שאינו תלוי בדידה שפירש בעל מנת שתבעלי לפלוני דאפילו לא ירצה לבעול באיסור ישאנה ויבעול בהיתר דמשחדא לי' בממונא א"כ הכא ס"ד דר"נ כיון שאסרו חכמים לינשא לפלוני שלא יאמרו וכו', א"כ אפילו בנישואין הוי באיסור ושפיר הוי תנאי שאי אפשר לקיימו ותנאי בטל ומעשה קיים רק דדייק מדברי ר"נ דקאמר ואי נשאת לאחר לא תצא אבל לכתחילה לא תנשא ואי הוי בגדר תנאי שאי אפשר לקיימו אפילו לכתחילה מותרת לאחר וע"כ שאין זה בגדר תנאי שאי אפשר לקיימו א"כ אפילו דיעבד הוי עלי' באיסור א"א כל שלא קיימה תנאה ואהא משני דהך ואם נשאת על אותו פלוני קאי אבל לאחר אפילו לכתחילה מותרת מכח דהוי תנאי שאי אפשר לקיימו דלאו בדידה תלוי ואהא מקשה עלי' רבא דאי מותרת לינשא לאחר א"כ שוב אפשר לקיימו דכל שהפסיקה בנישואי אחר שוב לא שייך שלא יאמרו א"כ צריכה לקיים תנאה דוקא ושמא לא ירצה לגרש ומחמת זה לא חשוב אי אפשר לקיימו דבהא כיון דליכא איסור לגרש משחדא לי' בממונא אבל פשיטא דאינה יכולה להנשא על סמך זה דאטו על מנת שתאכל חזיר מותרת לינשא על סמך שתאכל אלמא אף דהוי אפשר לקיימו אבל לא בשביל זה אינה צריכה לחוש שמא לא תקיים וכן כאן שמא לא תוכל לשחדו בממון רק אפשר לקיימו מיקרי. וזה ברור ועיין מה שאכתוב בסמוך:

בתוס' בד"ה אלא אמר ר"נ, וא"ת דמעיקרא לא אמר כך וכו'. ולפי מה שכתבתי מעיקרא לק"מ דלא חזר בו ר"נ כלל ממה דקאמר מעיקרא דבאמת כך דעתו דלא תצא רק שהוסיף בלשון שני דאפילו לכתחילה תנשא, ואהא מקשה עלי' רבא דכיון דמתירין לה לינשא הרי אפשר לקיים התנאי והיא צריכה לחוש דלאו בדידה קיימא כנ"ל:

בד"ה ומיגרשה למחר וכו' דהשתא לא שייך וכו'. נראה לי דהיינו דוקא לפום סברא דהשתא דלא כייפינן לה להתגרש משום דיכולה לקיים התנאי כשתרצה ותתגרש א"כ כיון דהגירושין ברצונה תלוי וכן ברצון המגרש ממילא לא שייך נשותיהן נותנין זה לזה במתנה, אבל לפי מה דמסיק רבא דנשאת לאחר תצא וכייפינן לי' לגרשה משום דלא קיימה התנאי א"כ אי תנשא לפלוני הרי נראה לכל דהנישואין לקיום התנאי שהרי כפוהו ב"ד לגרש כדי לקיים תנאה א"כ אכתי שייך שמא יאמרו, ולפי זה לרבא דלאחר תצא ממילא לא שבקינן לה להנשא לפלוני כדי שלא יאמרו וכו' אף שנשאת בינתיים כיון שנשאה באיסור וכייפינן לי' לגרש:

ובזה נראה לי ליישב מה שתמהו על הרמב"ם ז"ל פ"ח מה"ג שפסק בנשאת לאחר תצא והולד ממזר דלמה יהא ממזר הא יכולה לקיים התנאי, וה"ה תירץ שם דס"ל להרמב"ם שתנשאי לפלוני תחילה קאמר, והוא תמוה דמוכח להדי' כאן דאי הי' בדידה תלוי להתגרש היתה מותרת להנשא לכתחילה וקשה הא לא קיימה התנאי דלפלוני תחילה קאמר, ולהנ"ל ניחא דלפי המסקנא לרבא אין מניחין אותה לקיים התנאי מחשש שלא יאמרו אפי' נשאת בינתיים א"כ ממילא הולד ממזר כיון שלא תקיים התנאי שאין אנו מניחין אותה לקיים וזה ברור לפע"ד, ובחידושי לא"הע סימן קמ"ג כתבתי ליישב דבריו בדרך אחר ע"ש ומ"ש נראה לי עיקר:

בד"ה הכא בדידה קיימא, אע"ג וכו'. עמהרש"א, ופי' האחרון שלו ג"כ תמוה מאד דמ"מ מאי קשי' להו הא ס"ס אסורה לינשא לאחר דבין תנשא לפלוני בין לא תנשא תהא א"א אם לא יגרש א"כ משום הא גופא אסורה לינשא לאחר, וברור דכוונת התוס' בפשיטות דס"ד כיון שאי אפשר שיתקיים התנאי רק שלא יחולו הקידושין של האמצעי שאי יחולו אי אפשר שיתקיים התנאי א"כ ממילא אין חלין כלל ואין צריך לגט ממנו כיון שאין להם מקום לחול רק ע"י קיום התנאי והתנאי אי אפשר שיתקיים כל שיחולו א"כ מהאי טעמא אינן חלין כלל, ועל זה כתבו כיון שיש במציאות שיחולו אם יגרש או ימות ממילא חלין על הספק כמו כל קידושין על תנאי וכיון שחלין אי אפשר שתנשא לאחר בלי גט ממנו, וז"ב:

בא"ד וקשה לר"י וכו' ועוד קשי' וכו'. לא ידעתי מאי קשי' להו עוד דאי משום איסור אשת איש כייפינן לי' לגרש א"כ פשיטא דמהאי טעמא אין מניחין לו שישאנה ועד אימת יהא השיעור בזה ואם אנו מתירין לו לישא פשיטא שאין כופין לגרש ועוד נראה לי דכל כי האי גוונא שכופין לגרש מכח איסור א"א ממילא שייך שמא יאמרו כיון שאין מתירין לינשא רק שיגרש תיכף כדי לקיים התנאי הוי ממש נשותיהן נותנין זה לזה במתנה וא"כ כמו שאין מניחין לישא פלוני כמו כן לאחר וכמו שכתבתי לעיל בתוס' בד"ה ומיגרשה למחר:

בא"ד דודאי אין בידה שישאנה. הקשה מהרש"א דהא לקמן אמרו דמשחדא לי' בממונא, ולק"מ דהתם לענין שלא יהא בגדר אי אפשר לקיימו אמרינן הכי אבל לא שתסמוך על זה, תדע דהא לעולם תיקשי הא בדידה לאיגרושי ג"כ דמשחדא לי' בממונא וע"כ שאין לסמוך על זה כמ"ש הרשב"א להדיא וה"ה לאינסובי וזה ברור ובחידושי לא"הע הארכתי הרבה בדינים אלו לענין דינא עיי"ש בסימן קמ"ג:

בגמרא כלל אמר ר"י בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנאו בטל לשון זה קשה להולמו דמה סופו ומה תחילתו שייך כאן ומה הוא הכוונה שהתנה מתחילתו פשיטא שהתנה דאי לא התנה על מה אנו דנין:

ונראה לי דודאי יש שני מינים באי אפשר לקיימו, האחד שאינו בטבע המציאות כלל ובהא ודאי יש לומר שאינו כלום דהמתנה תיכף בשעה שהתנה ידע שלא יהי' ולא הי' בדעתו שיתקיימו דבריו ובהא ודאי להפליג בדברים אמר, והשני היינו כמו אבא ואביך דלקמן דישנו במציאות שיתקיים התנאי והמתנה התנה עליו שיתקיים ואעפ"כ לפי שאין הקיום בידה אמרינן דלא נתכוין רק להפליג בדברים וכן אמרו לקמן כלל לאתויי אבא ואביך וזה שחידש ר"י בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו אף שהיה מתחילתו בגדר המציאות רק שלא נעשה מצד עיכוב האחר מ"מ אמרינן להפליג בדברים אמר ולא לעכב, והיינו דמייתי ר"נ בר יצחק ראי' ממתני' דהפועלים דקתני הך דינא בקיום התנאי לא בביטול התנאי כאינך דקתני התם וע"כ דהכוונה להורות דבעינן שניהם לקיום התנאי שיהא בדעת המתנה להתנות באמת ויהא אפשר להתקיים בסופו ג"כ אז קיים אבל אם אי אפשר להתקיים בסופו אפילו התנה מתתילתו כמו אבא ואביך מ"מ תנאו בטל ומיושב כל קושיות התוס' פרק הפועלים בזה ע"ש היטב: