תפארת יעקב על גיטין שסז

נתינה נהי דאי השלים אין הולד ממזר כיון שלא נשאת בגט קרח אבל מ"מ גט פסול הוא שהרי ניתן בפסול רק הולד כשר ולכך פירש"י כאן דעדיין לא נמסר לה והשתא קשיא לי' לרש"י ז"ל כיון דע"כ צריך למסרו בע"מ דאינהו כרתי א"כ ע"כ צריך עוד עדים כשרים שימסור בפניהם א"כ למה לו להשלים עבד מן השוק ישלימו הע"מ, ועל זה אמר דהסופר ועדים בפנינו ויכולין הם להיות ע"מ ולחתימה אי אפשר דעדים כבר חתמו על הגט והסופר אין לו לחתום דחתם סופר פסול בגט:

אמנם באמת דברי הרב ז"ל ברורים בפשיטות כי אין זה ברור אצלי אם חתם סופר פסול במקושר כיון דפסול יכול לחתום לא גרע חתם סופר מפסול גמור רק כוונת רש"י ז"ל דמשמע לי' דקאמר כי אתי לקמי' דר' אמי שבא לפניו גט קרח לשאול עליו מה לעשות בו, ואהא קשיא לי' דלא מהני השלמה בגט קרח רק אי ידעינן שלא הזמין עדים למנין קשריו אבל בגט קרח הבא לפנינו פשיטא דלא מהני שום השלמה אפי' כשר גמור כיון דחיישינן דהזמין עדים למנין קשריו והיכי אפשר לקבל עד מן השוק שלא הזמין הבעל דהא באמר כלכם ומת אחד הגט בטל, לכך פירש"י דהסופר ועדים לפנינו ואומרים שלא הזמין יותר מהם באופן שאין לנו לחוש לכלכם כלל לכך הכשיר להשלים עבד מן השוק ולכך זכר גם הסופר כי שמא הזמין לסופר ג"כ שיחתום בגט או צוה לסופר להחתים עוד אחד שאמר לו, ולכך בעינן סופר ועדים שנדע שלא הזמין הבעל עדים למנין קשריו וזה ברור ודברי התוס' בד"ה צא לדעת רש"י בזה לא נתבררו לי, ועיין מ"ש בסמוך בתוס':

בתוס' בד"ה צא והשלם עליו עבד מן השוק וכו' ומעשה בא לפני רבינו משולם וכו' ור"ת הביא ראי' מכאן דכשר וכו'. לא נתבררו לי דבריהם דהיכי מייתי ראי' מכאן דע"כ מיירי דידעינן שלא אמר הבעל כולכם ולא הזמין עדים למנין קשריו דאל"כ כיון דחיישינן לכלכם פשיטא דלא מהני השלמה אפילו כשר גמור דהא לא זה הוא שהזמין הבעל והלכך כיון דבלי השלמה ג"כ כשר גמור הוא, רק דחיישינן לב"ד שיבוא הגט לפניהם שלא ידעו אח"כ אם לא אמר כלכם ויחושו לזה דמסתמא למנין קשריו הזמין עדיו ויפסלוהו לכך צריך להשלים עליו לכך סגי ממילא בקרוב ופסול וזה שלא בפני זה, אבל בהך עובדא דרבינו משולם שהבעל עצמו הזמין שלישי שפיר בעינן זה בפני זה רק רבינו משולם מסברתו הכשיר כיון דמעיקרא לא הזמין רק שנים ונגמר הגט בכך ממילא לא נתכוין במה שהחתים שלישי לבטל חתימת השנים רק להוסיף שלישי לכבוד או למילוי וממילא אין צריך זה בפני זה וסברא זו אינה מוכרחת כלל מהך דהכא דמיירי שלא הזמין הבעל עדים למנין קשריו גם לפי מה שהבינו התוס' דעת רש"י דהכא בעינן זה בפני זה מ"מ אין הכרח שיחלוק על רבינו משולם דדוקא הכא דבעינן ע"כ שיהיו הקשרים למנין העדים וקרח פסול ממילא בעינן שיהיו זה בפני זה אבל בעובדא דרבינו משולם לא בעינן שלישי כלל רק הבעל החתים וכיון דמעיקרא החתים ב' ממילא לא נתכוין באותו שלישי לבטל חתימת השנים שלא היו בפניו של השלישי ובקפידא דבעל הדבר תלוי כיון דלולא הבעל לא הוי בעינן לי' כלל אבל הכא דאנן מצרכינן לי' ואי לא"ה נפסל שפיר יש לומר דבעינן זה בפני זה, גם להיפך מדברי הר"ר אלחנן הפוסל בעובדא דרבינו משולם אין הכרח שיפסול כאן דהתם כיון שצוה להחתים שלישי נתכוין שיהא עד גמור ולא מהני שלא בפניהם אבל הכא לא בעינן לי' רק להשלמה מחשש ב"ד טועין שיחשבו דאמר כלכם הלכך סגי אפילו זה שלא בפני זה וכבר כתבתי דאין מדברי רש"י הכרח דבעי כאן זה בפני זה ולא נתכוין כלל לדבר זה כמ"ש לעיל בגמרא באריכות ע"ש:

סליק בס"ד פרק הזורק המגרש פרק תשיעי במשנה המגרש וכו' ר"א מתיר כו' כיצד יעשה וכו' בגמרא איכא מ"ד דבחוץ פליגי ואיכא מ"ד בעל מנת פליגי, ואיכא למידק היכי אפשר דבעל מנת פליגי כיון דקי"ל דבעינן במשפטי התנאי שלא יהא התנאי סותר למעשה א"כ היכי פליגי רבנן בעל מנת דלא הוי גט ויחזור ויטלנו הימנה דכיון דהוי שיור הרי התנאי סותר המעשה לגמרי א"כ תנאי בטל ומעשה קיים וליהוי גיטא לגמרי בלי תנאי:

הן אמת דאיכא למימר דדוקא בעל מנת שתחזירי לי הנייר אי על מנת אינו כמעכשיו ואין הגט חל רק אחר שתחזיר לו והרי סותר המעשה דהיינו עיקר הנתינה שהרי הוא נותן לה ואינו נותן אבל כאן אף שהוא סותר המעשה שהוא מגרש ואינו גט מ"מ לא הוי בכלל תנאי ומעשה בדבר אחד אף דהכא נמי המעשה שתהא מותרת והתנאי עוקר המעשה שלא תהא מותרת לשום אדם מ"מ כיון דס"ס הגט בידה לא מיקרי תנאי סותר המעשה:

אך אכתי יש לדון במה שפירש"י ז"ל דכך אמר לה בשעת מסירה בין אי נימא חוץ הוא אי לר"א מהני חוץ בעת מסירה תכ"ד, דכיון דאמר לה בעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם שוב לא מהני שיאמר תכ"ד חוץ מפלוני דבגיטין לא אמרינן תכ"ד כדיבור או דנימא דוקא לבטל הגט לגמרי אבל כאן דלר"א הגט גט גמור רק חוץ מפלוני קאמר מהני תכ"ד, וכן משמע מתוך פירש"י הנ"ל אמנם לרבנן כיון דהגט יתבטל בכך לגמרי בודאי לא מהני שיאמר תכ"ד חוץ מפלוני לבטל הגט וא"כ קשה מאד לומר דלר"א מיירי שאמר תכ"ד בעת מסירה אחר גמר המסירה כיון שאמר מעיקרא הרי את מותרת לכל אדם, ולרבנן דוקא קודם גמר המסירה, ומזה נראה דאפילו לר"א ג"כ דוקא קודם גמר המסירה דלגבי פלוני מתבטל הגט ולא מהני תכ"ד לבטל דבריו הקודמין, וכמו כן בעל מנת יש להסתפק דלר"א כיון דהגט גט גמור הוי כמו כל תנאי דמהני להתנות תכ"ד דתנאי לאו חזרה הוא אבל לרבנן כיון שבתנאי זה מבטל הגט לגמרי אין סברא שיועיל אפילו תכ"ד רק קודם המסירה ולקמן גבי בעי' דלראובן ושמעון פירש"י קודם מסירה וכאן פירש בעת מסירה ואף שפירש אליבא דר"א מ"מ קשה מאד לומר דלא מיירי לר"א ולרבנן בחד גוונא, וצ"ע בכל זה:

עוד אני מסתפק ושואל בהך תקנתא דרבנן שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה אי דוקא אחר כדי דיבור לנתינה צריך שיטלנו הימנה אבל תוך כדי דיבור לנתינה אין צריך לחזור וליטלו רק שיאמר הרי את מותרת לכל אדם, ואף דבגיטין תכ"ד לאו כדיבור ה"מ לבטל הגט אינו יכול אפילו תכ"ד אבל להיפך להחזיק הגט שיהא גט מועיל תכ"ד, או דלמא אפילו תכ"ד לא מהני דכיון שכבר קנאתו ליפסל לכהונה צריך נתינה מחדש, ואי שיחזור בו מדבריו לגמרי ויגרשה תכ"ד לגמרי שוב לא מהני תכ"ד לבטל מה שכבר נתגרשה בנתינה קמייתא ליפסל לכהונה וע"כ כבר נפסלה