תפארת יעקב על גיטין שסג

לכתחילה או בנשאת דלכ"ע הוי גט, ע"ש ובחידושי לא"הע סימן קל"ב:

ע"ב בגמרא זו דברי ר"מ וכו' התם זילא להו מילתא וכו'. סוגיא זו תמוה מאד לכאורה, כי מאחר שלא הוזכר בדברי ר"מ במתניתין לפסול באותה מלכות מכח דזילא, ומה שאמר מלכות הפרסיים קמש"ל להיפך אף שלא היו מתקנאין מ"מ פסול אבל שיפסול ר"מ משום זילא לא שמענו כלל והיאך יאמר זו דברי ר"מ וכו' אבל חכמים וכו' אפילו לשם סנטר והיכן נזכר בדברי ר"מ שיפסול לשם סנטר כיון דהוא מאותה מלכות, גם מה ס"ד שישאל לשם איסטנדרא שלא יועיל לרבנן ואי לר"מ שאל מה נפקא מינה כיון דהלכה כרבנן וכן ממה שהשיב לו בהא אפילו ר"מ מודה משמע דשאלתו אפי' לרבנן, ועוד שלשון אפילו לשם סנטר מורה בהדיא דלא מבעיא בהנך דמתניתין דפוסל ר"מ דמכשרי רבנן רק אפילו לשם סנטר, ומאי ענין זה לזה התם בכתב למלכות אחרת ומטעם קנאה וכאן באותה מלכות ומכח זילא ועוד דבתר הכי קאמר זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים הולד כשר ומשמע דלא פליגי מדלא קאמר ר' אבא אמר והכא משמע בהדיא דבהך דמתניתין פשיטא דפליגי רבנן דמגורשת ותנשא לכתחילה ועוד דרש"י פי' במשנה דר"מ בעי שיכתוב מלכות כמו שפי' בגמרא לעיל כדי להראות חשיבותם א"כ כל שלא כתב מלכות הרי שינה בתקנה א"כ מה קמש"ל בהך למלכות הפרסיים ס"ס לא כתב מלכות ולא הורה חשיבותם:

לכן נראה לי ברור דודאי עיקר טעמא דחכמים שתקנו מלכות להורות חשיבותם דהא חזינן לחרבן הבית ליכא קנאה ומ"מ פסול, ומה שאמר למלכות הפרסיים הכוונה אף דאז היתה מלכות פרס תחת ממשלת הרומיים שפשטו בכל העולם מ"מ כיון שאנו מקפידין להראות חשיבותם כל שכתב למלכות פרס לא הי' בזה הראות חשיבות לרומיים וזהו טעמו של ר"מ באמת, רק דלעיל קאמר דאי לא הוי קתני רק מלכות הפרסיים הוי ס"ד לפי שמולכת אף שהן כנועין ת"י הרומיים הי' מתקנאין בה שנראה שאנו מחשיבין אותם למלכות בפני עצמן כיון שמונין להם, קמש"ל לחורבן הבית דהעיקר הטעם דבעינן להראות חשיבותם וכל שכתב למלכות פרס אף שהם כנועין ת"י הרומיים אין בזה הראות חשיבות כיון שלא היה להם כתב ולשון והיינו דקאמר מעיקרא זו דברי ר"מ דבעי חשיבות ולא מלכות פרס וחכמים פליגי דאפילו לשם סנטר דממשלתו קטנה מאד מ"מ כיון שהוא בא מכח ממשלת המלכות הי' די בזה הראות חשיבות וכ"ש למלכות פרס, והיינו דקאמר בתר הכי הולד כשר היינו באינך דמתניתין דלא כתב כלל דבהא מודו רבנן דנהי דהולד כשר אבל תצא, ופליגי ר' מאיר ורבנן בתרתי, חדא דלרבנן כל שכתב אפילו לשלטון שתחת ידם סגי, ור' מאיר ס"ל אפילו למלכות שתחת ידם כל שהוא שפלה כגון מלכות הפרסיים לא מהני ולא היה בזה הראות חשיבות, ועוד פליגי בלא כתב כלל לר"מ ממזר ולרבנן הולד כשר:

והיינו דשלח לשאול על איסטנדרא דבשכר אפילו לרבנן דס"ד נהי דסנטר שאינו חשיב לא איכפת להו לרבנן היינו לפי שאין בו משום קנאה אבל איסטנדרא דהיה בו משום קנאה ס"ד דגרע ממלכות פרסיים דאין להם כתב ולשון וליכא קנאה משא"כ איסטנדרא והשיב לו דבהא אפילו ר"מ מודה דעיקר התקנה להראות חשיבות שתולין הזמן בהם אבל אי תולה באינו הגון אפי' כנוע תחת ידם לא הי' בזה הראות חשיבות לר"מ, ובזה יתיישב קושית ר"ת בתוס' כמו שאבאר בתוס':

ואי קשיא לפי מה שכתבתי דהעיקר הוא דבעינן מלכות דוקא להראות חשיבות א"כ תיקשי בהא ג"כ למה לי שינה תיפוק לי' דלא כתב כמו שהקשו התוס' בשינה שמו, אבל באמת לק"מ דדוקא בשינה השם שייך להקשות כן אבל בזמן לא שייך זה דכל שהוא כותב זמן ע"כ צריך לדבקו לאיזה דבר וקמש"ל מתניתין דאפי' דבקו לבנין הבית לחורבן הבית דליכא קנאה פסול דעיקר הקפידא לדבקו במלכות להראות חשיבות שהגט הכורת כורת על ידם ואי דבקו באינו הגון ס"ל לר' מאיר דאין בזה הראות חשיבות כנ"ל:

בפירש"י הולד כשר, אשלום מלכות קאי ובד"ה ליערבינהו פירש בהדי משנה שם מלכות דחד פסולא הוא. ולא נתבאר כוונת רש"י ז"ל בזה שהרי ע"כ בא הרב ז"ל למעט דלא קאי אהי' במזרח וכו' ומה הי' דעתו בהי' במזרח אי ס"ל לרבנן בהא דכשר לגמרי מנא לי' הא ולמה לא אמרו בגמרא על הך פיסקא דהי' במזרח זו דברי ר"מ אבל חכמים מכשרי לגמרי אפילו לכתחילה כמו דנקט בהך דשלום מלכות דלרבנן הולד כשר ורחוק לומר דנתכוין לשלול פיר"ת דלא קאי רק אהי' במזרח ולא אשלום מלכות קמש"ל דקאי אשלום מלכות ולא אהי' במזרח דסליק מינה דא"כ הוי לי' לומר אכולה מתניתין קאי או אשלום מלכות נמי קאי ומדקאמר אשלום מלכות קאי משמע ודאי דלמעט הי' במזרח נתכוין:

לכן נראה לי ברור דדעת רש"י בזה כדעת ר"ח שהביא הרא"ש דבהי' במזרח לכ"ע הולד ממזר, וטעם הדבר נראה לי פשוט דודאי מדלא אמרו בגמרא מפני מה תקנו מקום סופר בגט כמו ששאלו לעיל מפני מה תקנו מלכות משמע בהדיא דדוקא לעיל דבלא כתב מלכות פסול נתנו טעם על מה שתקנו לכתוב מלכות אבל אם לא כתב מקום סופר לכ"ע כשר ולא הי' תקנת חכמים כלל לכתוב מקום רק בשינה פסול וע"כ לאו משום כל המשנה וכו' פסול דאינו ממטבע חכמים כלל רק מצד עצמותו שיש קפידא בשינה המקום שכתב בגט שגירש במקום זה מה שלא הי' כן ונפסל הגט בזה וכעין שכתבו התוס' ביבמות דף צ"א מכח הזמה, והשתא כיון שלא שמענו מחלוקת ר"מ וחכמים רק בכל המשנה מתקנה אי הוי ממזר או לא אבל כל שאינו מכח כל המשנה רק שיש בו טעם בעצמותו לפסלו לא נחלקו כלל לכך בהי' במזרח אין כאן מחלוקת כלל רק בשינה שמו ס"ד דפליגי דדוקא לר"מ בעינן שיפרט כל השמות מכח תיקון חכמים פרק השולח לפרט כל השמות ביש לו ב' שמות ומכח כל המשנה משוי לי' ממזר, וממילא פליגי רבנן עלי' או דנימא דבעצמותו יש קפידא בזה דכל שלא כתב השם שיש לו שם הוי כלא כתב שמו כלל או משום דנראה דאחר הוא המגרש ומודו רבנן בזה ודייק דע"כ דמודו רבנן גם בשינה שמו דאל"כ ליערבינהו שינה שמו בהדי לשם מלכות דחד פסולא הוא מכח כל המשנה וע"כ דגם שינה שמו הוי מכח קפידא בעצמותו, אך קצת קשה למה לא עירב לרבנן שינה שמו בהדי הי' במזרח כיון דלפי האמת בתרווייהו לאו מכח כל המשנה ומודו רבנן והא קשי' גם לדעת ר"ח שהביא הרא"ש, וצריך לומר דדוקא בשינה שמו חש התנא דלא נטעה דמכח כל המשנה הוא כנ"ל כיון שכתב עכ"פ שמו שיש לו במקום אחר וס"ד דרק מכח תקנת ר"ג פרק השולח הוא לפרט כל שמותיו וא"כ לרבנן הולד כשר קמש"ל דבהא מודו, אבל בהי' במזרח ליכא למיטעי דפליגי רבנן דלאו בכל המשנה תליא כלל לכך כללו בהדי מלכות אבל מדנקט שינה בפני עצמו ולא עירב בהדי מלכות ע"כ להורות דמודו רבנן דאי פליגי פשיטא דהוי לי' לערבינהו ועמ"ש בתוס' בד"ה זו לפרש בזה דברי ר"ת התמוהין לכאורה ע"ש:

בתוס' בד"ה זו דברי ר"מ וקשה לר"ת דא"כ פליגי וכו'. כבר האריך מהרש"א לדקדק בדברי התוס' וע"ש מה שכתב לפרש ועדיין אינו מספיק דמ"מ ס"ס הוי להו להקשות אדשמואל גופא הא אסור לכתחילה והיאך כותבין לבריאת עולם ומה ענין קושיא זו לפירש"י דהולד כשר אשלום מלכות קאי, ועוד כיון דאפילו לפיר"ת לקמן ע"כ צ"ל דמגורשת היינו דמותר לכתחילה כמו שכתב ר"ת לקמן א"כ השתא נמי יש לפרש כן לכן נראה לי דכוונת התוס' דודאי מהך דרבי בלבד לא יספיק להקשות דאיכא למימר דוקא בשינה לדבר אחר ס"ל לחכמים הולד כשר ולא תנשא אבל לבריאת עולם דהוי כלא כתב מלכות כלל דזמן זה כולל לכל ואינו לדבר פרטי שנאמר דשינה אפי' לכתחילה ס"ל לרבנן דיכול לגרש בו אבל כיון דמוכח מהך דשמואל דבלא כתב מלכות כלל גרע מהנך דמתניתין שהרי אמר אפילו לא כתב רק לשם סנטר שבעיר מגורשת והרי סנטר שבעיר לא שינה כלל דהא הוא מאותו מלכות רק דחשוב כלא כתב מלכות, ומדקאמר אפילו ש"מ לא מבעי' בהנך דמתניתין דמגורשת לרבנן אלא אפי' לא כתבן כלל ש"מ דלא כתב כלל גרע מהנך דמתניתין א"כ לרב דפליג עלי' דבהנך דמתניתין ס"ל לרבנן רק הולד כשר א"כ כ"ש בלא כתב כלל או לבריאת עולם דלא מכשרי רבנן רק הולד א"כ היאך כותבין לכתחילה לבריאת עולם והא ליכא למימר דפליגי רב ושמואל בסברות הפוכות דלשמואל בלא כתב כלל גרע ולרב בהנך דמתניתין לרבנן הולד כשר ובלא כתב