תפארת יעקב על גיטין שס

דלא היו מתקנאין ס"ס לא כתב מלכות וצ"ל כיון דבלא כתב זמן כלל הולד כשר אפילו לר"מ כדמוכח לקמן גבי ג' גיטין וע"כ דדוקא בלא כתב זמן כלל לא היו מקפידין אבל כל שכתב זמן ולא תלה הזמן במלכות היו מקפידין הלכך ס"ד כיון שתלה הזמן בפרסיים לא היו מתקנאין בה והוי כלא כתב זמן כלל, ומה שפירש"י במשנה דלא כתב מלכות היינו בכתב זמן וכן מה שאמר עולא מפני מה תיקנו מלכות הכוונה שיהא הזמן דבק במלכות לא בדבר אחר, ועיין מה שאכתוב לקמן בתוס' בד"ה מפני מה ולקמן ע"ב בגמרא בד"ה זו דברי ר"מ עוד בזה:

בתוס' בד"ה שינה שמו, לא שינה ממש כדאמר פרק שני וכו' כוונתם דאי שינה ממש למה לי שינה הא בפ"ב מוכח דבלא כתב כלל ג"כ אין בו ריח גט כלל ולמה לי שינה והיינו מדפריך התם והא בעינן שמו ושמה, וכ"כ התוס' לעיל פ"ב שם דהכא מיירי שכתב שם דיהודה בגליל והיינו מכח קושיא הנ"ל והמגיה פרק רביעי דף ל"ד טעה בזה ואדרבא נראה לי דבהא אפשר דאין הולד ממזר כיון דאינו רק ת"ה בלבד שכתב שם של נתינה או כתיבה אבל כוונת התוס' דגירש בגליל בשם דיהודה וקמש"ל דאפילו שינוי כזה פסול, ועיין מ"ש בחידושי לא"הע סימן קכ"ט בזה:

בד"ה ושם עירו ושם עירה, אומר ר"י וכו' כיון שאין צריך לכתבו כלל וכו'. משמע מדבריהם דשם עירו דהיינו מקום דירה צריך לכתבו והא דקתני שינה דמיירי בב' שמות בב' מקומות כמ"ש התוס' בדיבור הקודם אלא שיש לדקדק דפריך לקמן בהי' במזרח אילימא בעל וכו' וקשה היאך ס"ד בעל למה לי שינה תיפוק לי' דלא כתב שם עירו כמו שהקשו התוס' בשמו ושמה, ובמזרח ומערב אין לפרש ב' שמות בב' מקומות:

ונראה לי דודאי מזרח ומערב אין לפרש מזרח העולם ומערב העולם דאיזה גבול יש בעולם שיתחיל מזרח או מערב ואין כותבין כלל שזה האיש ממזרח העולם או ממערבו רק הכוונה שציין העיר למזרח המדינה או למערבה, והשתא מצד לא כתב לא איכפת לן דהא כתב שם העיר רק לפי ששינה גבולה פסול ושפיר פריך דמ"מ היינו שינה שם עירו כיון דאפילו שינה בב' שמות פסול כ"ש בהך אמנם בדברי הרא"ש מבואר דאפילו שם דירה אין צריך לכתבו כלל ומ"מ בשינה פסול דהשינוי גורם הפסול דניכר מחמת זה לאיש אחר רק בלידה אינו ניכר לאיש אחר וכיון שאין צריך לכתבו כשר ונראה דלא פליג ר"י על ר"ת דכל היכי דהשינוי גורם הפיסול דניכר מחמת השינוי לאחר דפסול אפילו אין צריך לכתבו רק בשינה שם דירה לר"י בלא"ה פסול מחמת לא כתב, ועמ"ש בחידושי לא"הע סי' קכ"ח בענינים הללו וכאן קצרתי:

בא"ד ור"ת הביא ראי' וכו'. לכאורה מוכח מכאן דאי כתב בגט כהן על שאינו כהן כשר אבל באמת הא ליתא דגט שאני דכל שניכר מחמת זה לאחר לא מיקרי סיפור דברים ובשם כהן הוא נראה כאחר ואנן ספר כריתות בעינן סיפור דברים של כריתות משא"כ בשטר דלא בעינן סיפור דברים רק העדים יוציאו קול ומאחר שהן יודעין מי הוא לא איכפת לן במה שלא ידעו שאינו כהן כיון שאינו גוף העדות רק ר"ת מדמה כהן בשטר להך דהכא לשינה מקום לידה דמשום סיפור דברים לא איכפת לן בלידה בגט כמו התם בכהן בשטר דאינו ניכר בזה לאחר רק שנפסל דחתמו שקר וזה מוכח דכל שאינו צריך לא איכפת לן:

בא"ד ומקום עמידה נמי כו' ולהכי לא מוקי בבעל וכו' תמוה לי דהא כל עיקר ספיקא דצריך לכתוב עמידה דזה בכלל שם עירו א"כ שפיר פריך דכל שנפרש בעל בכלל שם עירו הוא ואי אינו בכלל שם עירו בודאי אין לנו להצריכו כיון דלא תנן רק שם עירו לא מקום עמידתו וע"כ דס"ד שהוא בכלל א"כ למה קתני מזרח ומערב בפני עצמו ואפילו אי נפרש כוונת התוס' דמ"מ מנא להו להקשות דלמא לכך קתני מזרח ומערב דשם עירו הוי ס"ד דירה בלבד קמש"ל אפילו עמידה, אבל מ"מ יש לתמוה אי נימא דבעינן עמידה א"כ דינו ממש כמו שם עירו דהיינו דירה א"כ אמאי לא ערבינהו מזרח ומערב בהדי שינה שם עירו כיון דתרווייהו שוין וכמו דמודו רבנן לר"מ בשינה שם עירו דהיינו דירה ה"ה בשינה מקום עמידה, ובגמרא דייק לקמן דרבנן מודו מדלא ערבינהו, ועמ"ש לקמן בגמ' בד"ה אילימא בעל ליישב דברי התוס' בזה:

ודע דבעיקר מה שכתבו התוס' דלא בעינן עמידה ובשינה כשר נראה לי דהיינו דוקא בכתב שם עירו דהיינו מקום דירה אבל בלא כתב שם עירו רק מקום עמידה פשיטא דמקום עמידה הוי במקום שם עירו וממילא בשינה פסול כמו שינה שם עירו ממש, ולפי זה יש להקשות לוקמא הי' במזרח בעל ולא כתב רק עמידה בלבד, ולקמן בגמרא בד"ה אילימא בעל אכתוב ליישב גם בזה ויתיישבו גם דברי ריב"ן שהניחו התוס' ביבמות דף צ"א בתימה ע"ש:

בד"ה מפני מה, וא"ת וכו' שמפרידין איש מאשתו. לכאורה לא היו צריכין לכל זה ויש לחלק בפשיטות דדוקא זמן של גט דאי לא כתבו הגט פסול היו מקפידין אבל זמן של שטר שאינו תיקון חכמים רק המלוה מעצמו כותב זמן שיטרוף מזמן השטר ואי לא יכתוב זמן יהא ידו על התחתונה ולא יטרוף רק מעת שיראהו לפני עדים וכיון שאינו תיקון חכמים ואין הכשר השטר תלוי בו לא היו מקפידין ומזה נראה דס"ל לתוס' דלא כרבינו ירוחם שהביא הב"י סי' מ"ג דשטר שאין בו זמן כשר לגבות בו משעה שהראהו לפני עדים, ועמ"ש בספרי ת"י שם:

בגמרא אילימא בעל היינו שינה שם עירו וכו'. כבר כתבתי שיש לתמוה על ראיית ר"י בד"ה ושם עירו מדלא מוקי כאן בשינה מקום עמידה דמה בכך דאכתי הוי לי' לערבינהו כיון דרבנן מודו לר"מ בשינה שם עירו וה"ה מקום עמידה, ועוד דמקום עמידה נמי שינה שם עירו הוא ושפיר פריך היינו שינה שם עירו והיכי דייק ר"י דמקום עמידה לא איכפת לן, ועוד דהוי לי' לאוקמא כשלא כתב רק עמידה בלבד דאז הוי כשינה שם עירו דמקום עמידה מהני לשם עירו לכ"ע אפילו למאן דפוסל בלא כתב שם עירו אם כן בשינה פסול, וכמו שהוכחתי בא"הע סימן קכ"ח באריכות:

אמנם יש ליישב דברי ר"י דודאי ידע ר"י בלי ראיה דשם עירו אינו רק מקום דירה דזהו לשון שם עירו רק דס"ד דשם עירו מודו רבנן דהוי ממזר אבל עכ"פ עמידה צריך לכתחילה אבל שיהא בעמידה ממזר אין צריך לראיה דהא שם עירו תנן לא עמידה רק דס"ד דלכתחילה צריך לכתבו, וזה שהביאו ראי' דאי ס"ד דלרבנן ג"כ צריך לכתבו לכתחילה א"כ לוקמא הי' במזרח בעמידה וכיון דצריך לכתבו ושינה לר"מ הוי ממזר ורבנן פליגי עלי' ולא מודו רק בשינה מקום דירה ומזה הוכיחו דעמידה אין צריך לכתבו כלל וממילא לא קשיא דלוקמא בלא כתב רק עמידה בלבד ושינה דבהא שפיר קשיא היינו שינה שם עירה ורבנן ג"כ מודו בהא, כנ"ל:

ונראה לי שזאת היתה כוונת ריב"ן שהביאו התוס' ביבמות דף צ"א שפי' הי' במזרח בעל וכתבו התוס' דליתא דהוא נגד הש"ס כאן דפירשו להדיא סופר. ויש לתמוה שיהא נעלם מעיני ריב"ן גמרא ערוכה, ולהנ"ל ניחא דס"ל לריב"ן דאין הכוונה לפרש סופר דשינה מקום הסופר והעדים בשעת כתיבתו וחתימתו, רק דמעיקרא ס"ד דהבעל כתב הגט בעצמו באיזה מקום ושינה מקום שכתב בו א"כ היינו שינה שם עירו ואין נ"מ בין אי שינה מקום דירתו או עמידתו דהכל נכלל בשם עירו ועל זה משני דסופר כתב הגט במקום אחר והבעל עומד במקום אחר או פסול אף דלא שינה מקום עמידת הבעל ואדרבא כתב בגט מקום עמידת הבעל שהוא שם פסול מכח הך דאמר רב לספרי, וכוונת ריב"ן דהי' במזרח אפילו לפי המסקנא על הבעל קאי רק כתב במערב מפרשינן לסופר לא שהבעל כתבו ושינה מקומו דהיינו שינה שם עירו רק הבעל הי' במזרח וכתב הסופר הגט במערב פסול במה נפשך אי כתב מקום עמידת הבעל במזרח פסול מכח דאמר רב לספרי ואי כתב עמידתו במערב פשיטא דפסול דהרי שינה שם עירו וכל שכתבו הסופר במערב פסול:

ואף דביבמות דף קט"ז מוכח דאם כתבו במקום שהסופר והעדים שם כשר אפילו הבעל במקום אחר היינו דשם מבואר דכתב שם הדירה של הבעל אנא ענן בר חי' מן נהרדעי וזהו מקום דירתו האמיתית הלכך אף שכתב בסורא מתא ולא הי' הבעל שם לא איכפת לן אבל בלא כתב מקום דירה כלל רק מקום עמידה כל ששינה פסול וכוונת ריב"ן דאי נפרש הי' במזרח הסופר א"כ ע"כ דוכתב במערב הכוונה שכתב בגט מקום מערב אבל כל שכתב בגט מקום עמידת סופר כשר ובאמת הכל תלוי בעמידת הבעל שאם הי' הבעל במקום אחר פסול לזה פי' הי' במזרח על הבעל:

ומה שהכריחו לריב"ן לפרש כן הוא דקשיא לי' דע"כ בלא