תפארת יעקב על גיטין שכה

הכא דמחוסר מעשה קיום התנאי אפילו לר"ל יש לומר דחוזרת:

לכן נראה לי דהכא היינו טעמא דאי לא קיבלה קידושין מאחר רק שחזרה בה א"כ ע"כ שאינה רוצה עכשיו לקבל להתקדש דאי רוצה עכשיו הרי מקודשת היא עכשיו במעות הללו כיון ששניהם רוצין וע"כ שאינה רוצה לקבל א"כ הוי לה נתינה בע"כ ולא נחית השתא בהני תרי לישני דרבא דלקמן אי נתינה ע"כ הוי נתינה או לא וכיון דאי לא הוי נתינה אפי' לר"ה לא מהני לא נקט נ"מ בהא רק בקיבלה קידושין דאז שפיר יש נ"מ שרוצה עכשיו לקבל ולהתקדש לראשון דלר"ה מהני ולר"י לא מהני דכבר נתקדשה לשני קודם קיום התנאי:

והי' אפשר לומר דהכא אפי' למ"ד נתינה בע"כ הוי נתינה אתי שפיר לפי מה שכתב הרשב"א ז"ל לקמן דלא אמרו הוי נתינה רק שיפטור הנותן מנתינתו אבל בקידושין כיון דלא יהיב לה אינה מקודשת, אבל באמת הא ליתא דע"כ לא שייך סברת הרשב"א רק באומרת לו תן מנה ואקדש אני לך דבאותו המנה מקודשת לו הלכך אפילו אי הוי נתינה מ"מ כיון דלא יהיב לה אינה מקודשת אבל הכא דבפרוטה דמעיקרא דקיבלה מדעתה נתקדשה והנך מאתים לקיום התנאי הם כל דהוי נתינה מקודשת וכ"כ הר"ן ז"ל להדי' לקמן דבקידושין מקודשת ובודאי לא פליג הר"ן על הרשב"א הנ"ל שלא זכר דעתו כלל רק הר"ן כתב בהדיא בהך גוונא דהכא שקידשה על מנת ליתן לה מאתים והרשב"א דייק בהדיא שאומרת תן לי מנה ואתקדש אני לך והיינו דבמנה תתקדש לו, וזה ברור ועמ"ש לקמן שם:

שם ואי אשמועינן גבי קידושין וכו' משום דכסיפה למיתבעי' וכו'. תמוה לי דמ"מ הא שם בקידושין ג"כ קתני בסיפא בקובע זמן על מנת שאתן לך מאתים זוז מכאן ועד ל' יום ואי לא נתן בתוך ל' אינה מקודשת א"כ הוי לי' לר"י לומר בקידושין בהך גוונא בקובע זמן ושמעינן שפיר אפי' היכא דלא כסיפה למיתבעי' דס"ס צריך שיתן לה בתוך ל' דאל"כ בטלו הקידושין ממילא מ"מ מקודשת לכשיתן וכ"ש גירושין דלרחוקה קאתי, וביותר תימה דכיון דעביד צריכותא בגיטין וקידושין הרי שחששו שלא נטעה לחלק בסברא בין גירושין לקידושין א"כ כיון דבכל חד איכא סברא שתהא מקודשת לכשתתן משא"כ באידך דבגירושין איכא סברא דלרחוקה קאתי ובקידושין איכא סברא דכסיפא למיתבעי' א"כ אכתי קשה היאך הניחו מקום לטעות דהיכי דלקרובה קאתי ולא שייך כסיפה למיתבעי' בהא יש מקום לומר דמודה ר"י דוהוא יתן וליכא למימר, דבאמת בהא מודה ר"י דהא ליתא כיון דטעמו דעל מנת אינו כמעכשיו בודאי אינו מחלק כלל וא"כ הוי לי' לומר בקידושין בקובע זמן ולאשמועינן אפי' לקרובה ואפילו לא כסיפה למיתבעי' מ"מ מקודשת רק לכשיתן דהשתא לא שמענו רק היכא דלרחוקה קאתי או כסיפה למיתבעי' ואי נימא דבאמת פלוגתא דר"ה ור"י אכולה מתניתין קאי אסיפא נמי דמיירי בקובע זמן אם כן אין צריך תו לאשמועינן לר"י בגירושין:

ומה שנראה לי בענין זה דאע"ג דמסיק לקמן דלא מהני מחולין לך בתנאי מאתים זוז היינו דוקא בגירושין כדקאמר טעמא לקמן דלצעורא מיכוין אבל בקידושין דלהרוחה מיכוונית ולא לצערו יכולה למחול לו, והשתא ממילא בקידושין אפילו בקובע זמן שייך כסיפה למיתבעי' דאי תתקדש למפרע תיכף הרי היא אשתו גמורה וכבר אמרו כל לגבי בעלה ודאי מחלה ויריאה שמא יבקש ממנה שתמחול לו וכסיפה מיני' שלא תמחול אבל אי לא תהא מקודשת רק אח"כ לא כסיפה מני' שלא תרצה למחול דאכתי לאו בעלה הוא כלל. כן שם ולאחר לא תנשא עד שתתן,. ה"ה פ"ח מה"ג הלכה א' והר"ן כאן כתבו דס"ל להרמב"ם דהך ברייתא נדחית היא מכח הך סוגיא דעל מנת שתנשאי לפלוני דהיכי דקיימא בדידה לא חיישינן שתעבור ולא תקיים וכן מהך סוגי' דהמגרש דמקשה אי הכי בכלהו תנאי דעלמא נמי לא תנסיב ע"ש, ואני תמה מאד דמהך סוגיא דעל מנת שתנשאי לפלוני להיפך מבואר דמוכח התם דזהו דוקא לר"נ דס"ל בקונם עיני בשינה היום דלא חיישינן שישן למחר משום דבדידי' קיימא אבל לר"י התם דלא קי"ל כוותי' מוכח בהדיא דאפי' כה"ג חיישינן שמא לא יקיים ועוד דהא קי"ל הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד ופסקה הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות תרומות דחיישינן שמא ימות א"כ הכא נמי כיון דאי מת אמרינן לי ולא ליורשי הרי לא מיקרי דבר שבידה לקיים דשמא ימות ולא תוכל לקיים ועוד שמא לא ירצה לקבל, ודעת הרמב"ם ז"ל דנתינה בע"כ הגט פסול א"כ אין בידה לקיים כיון דבעינן דעתו דוקא, וביותר אני תמה שהרי דעת ה"ה ז"ל להרמב"ם דהא דקי"ל באומר אם לא באתי עד י"ב חודש ומת דמ"מ אסורה להנשא עד תשלום י"ב חודש דבעינן שיתקיים התנאי בפועל א"כ כ"ש הכא דבעינן שיתקיים בפועל והיאך תנשא קודם קיום התנאי, ועוד היאך אפשר דהרמב"ם מיירי בתנאי כהך ברייתא דהא בהדיא קאמר ג"כ ומקיימת התנאי אחר מותו ובהך תנאי קי"ל לי ולא ליורשיי ועוד כיון שלא שמענו בשום מקום דמותרת לינשא לכתחילה ואדרבא בהך ברייתא מבואר ההיפוך תיקשי בגמרא גופא היכי פריך לר"ע אי הכי בכולהו תנאי נמי כיון דמהך ברייתא מוכח באמת דאסורה לינשא:

ודבר ברור הוא דמודה הרמב"ם בהך תנאי שתתן מאתים זוז כיון דאי מת או שאינו רוצה לקבל לאו בדידה קיימא לקיים התנאי ע"כ פשיטא דאסורה לינשא ולא מיירי רק בתנאי שיכולה לקיימו בלי שום עיכוב או בשב ואל תעשה דבהא אמרינן כיון דכל אימת שתקיימנו מתגרשת למפרע לא חיישינן שלא תקיימנו כל ימי' ומסתמא כשנשאת יודעת בעצמה שתקיימנו, אבל באם כיון שלא נגמרו הגירושין עד קיום התנאי אינה יכולה לינשא לכתחילה אבל בהך תנאי דהכא דאין הדבר תלוי בידה כלל רק ביד הבעל ג"כ מודה שלא תנשא, וכבר ביאר פ"ט מהלכות תרומות דחיישינן כה"ג שמא ימות, וכן ה"ה גופא כתב בדבר שהוא ביד אחרים מודה הרמב"ם. והך דהכא כביד אחרים הוא כמו שביארנו כנ"ל:

תדע דאי הי' מקום לומר דהכא מותרת להנשא לכתחילה מה צורך לו להמציא נפקותא בין ר"ה לר"י בנקרע ונאבד הוי לי' לומר בפשיטות לר"ה מגורשת ומותרת להנשא תיכף ולר"י לכשתתן דוקא והוא נפקותא פשוטה ומבוארת דלמר מגורשת תיכף ומותרת לינשא תיכף ולמר אינה מותרת רק לכשתתן וע"כ דלכ"ע הך תנאי דהכא כתנאי התלוי ביד אחרים דמי, כמו שביארנו:

שם נתנה אינה זקוקה ליבם לא נתנה זקוקה ליבם. יש לדקדק בהאי לישנא אטו ליכא נפקותא בין המגורשת ואינה מגורשת רק ליבם והוי לי' לומר נתנה מגורשת לא נתנה אינה מגורשת ואנו יודעין שהמגורשת אינה זקוקה ואסורה לכהן ואינה מגורשת זקוקה ליבם ואי יש לה בנים ממנו מותרת לכהן:

והנה לפי מה שכתב ה"ה פ"ח מהל' גירושין לדעת הרמב"ם דכמו דבעינן שיתקיים התנאי בפועל גבי הרי זה גיטך אם לא באתי עד יב"ח כמו כן. בעינן שיתבטל בפועל דוקא ואסורה להתייבם רק תחלוץ, והשתא שפיר קאמר נתנה אינה זקוקה ליבם לא נתנה זקוקה ליבם אבל מ"מ אינה מתייבמת כיון שלא נתבטל בפועל, והיינו דקאמר בתר הכי ע"כ לא פליגי אלא בלי ולא ליורשיי דליכא למימר דטעמא דת"ק דס"ל דאינה מגורשת רק לכשתתן והוי גט אחר מיתה דא"כ הוי לי' לומר לא נתנה אינה מגורשת כלל כמו כל תנאי אם דאי מת הבעל קודם קיום התנאי אינה מגורשת כלל דאין גט אחר מיתה:

אבל דברי ה"ה הללו תמוהין לפע"ד מכמה טעמים אף שכתב שזה דקדוק נפלא מורה על שכל רבינו, חדא כיון דלא מתייבמת אף שאין כאן צד ספק דהא בודאי לא יתקיים התנאי א"כ כיון דאינה מתייבמת הרי כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה ודוקא היכא דאיכא ספק חולצת ולא מתייבמת מספק אבל כאן לא משום ספק הוא ולמה יועיל חליצה במקום שאסור לייבם ועוד הרי בקובע זמן ל' יום ס"ל לרמב"ם דאי לא נתנה בטל הגט ומתייבמת והא ע"כ אינה מתייבמת רק אחר עבור ל' יום אפילו מת בתוך ל' דהא לא נתבטל בפועל עד עבור ל' וא"כ הרי כל שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבא עלי' הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ושוב אינה מתייבמת ולא חולצת, ועוד היאך אפשר דבהך דאם לא באתי הטעם דלא נתקיים בפועל הא כל תנאי מותרת לינשא לכתחילה להרמב"ם כמ"ש להדי' בהלכה א' ויש לה להנשא לכתחילה, והשתא תיקשי מה בכך דלא חיישינן שלא תקיים מ"מ הרי לא נתקיים בפועל והרי באם לא באתי ע"כ יתקיים וליכא למיחש שלא יתקיים בשום פנים שהרי מת ומ"מ בעינן שיתקיים בפועל וכ"ש בתנאי שצריכה לקיימו שכל זמן שלא נתקיים אין ראוי שתנשא לכתחילה ועוד אדרבה כיון דבעינן התם שיתקיים בפועל א"כ ממילא אי נתבטל התנאי נהי שלא נתבטל בפועל