תפארת יעקב על גיטין שג

בא"ד וא"ת כיון דלר"מ וכו'. דבריהם תמוהין לכאורה שהרי כתבו לעיל דהא גופא הוי ספיקו של שמואל מה רוצה הבעל שיעשו הם ואמר לעיל בגמרא דממשנה ליכא למיפשט דהא גופא קא מבעי' ליה במשנה גופא א"כ מאי קשי' להו הכא, ונראה לי דכוונת התו' להקשות לפום סברא דהשתא דמקשה מר"ח לדחות דלא היה ספיקו של שמואל אי כתובו כתב ידן או כתב הגט כיון דס"ס אמר אמרו פסול, וא"כ משמע להו דממילא לפום סברת ר"ח כתבו כולל הכל וממילא יכתבו דקתני היינו שיעשו הכל וקשה הא חתם סופר ועד הוא ואהא תירצו דכיון דחתם סופר פסול ממילא כתבו רק כתב ידן הוא ולא כתב הגט והרי אלו יחתמו, ועמ"ש בסמוך:

בא"ד וא"ת אכתי היכא קתני הרי אלו יכתבו ויתנו לכתחילה למ"ד דהא נמי כשר ולא תעשה. לכאורה תמוה דאי הא נמי כשר ולא תעשה ליכא למיחש לחורבה וחתם סופר כשר א"כ יכתבו ויתנו היינו שיכתבו ויחתמו ויתנו וצריך לומר דנמשכו לדבריהם הקודמים דלר"מ לעולם חיישינן לתקלה באומר לג' תנו וע"כ חתם סופר פסול, ולפי זה לפי מה שכתבתי בתו' בד"ה חתם סופר ליישב קושיית התו' שם ממילא אין אנו צריכין לדברי התו' דלר"מ חיישינן לעולם לתקלה וא"כ גם קושי' זו לק"מ:

דף ס"ז ע"א בגמרא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח. כבר כתבתי והוכחתי בראיות ברורות דהך כשר ולא תעשה אין הכוונה דפסול מדרבנן רק בהא תנשא לכתחילה ואפשר אפילו ליתנו לאשה אין חוששין כל שנכתב רק אזהרה הוא שלא יעשו כן לכתחילה לכתוב ולחתום באופן זה וכן משמע בדברי התו' סוף ד"ה במתניתין דפשיטא דפסול דרבנן לא מהני שעת הדחק כדאמרינן לעיל דף י"ט כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק אף דהתם פסול דרבנן מ"מ לא מכשירין רק משום דר"ש מכשיר:

אלא שיש לדקדק למה פסלו חתם סופר ועד משום חורבה דאמר אמרו למ"ד אמר אמרו כשר ותעשה או לר"מ דבלא"ה איכא למיחש לחורבה, הא דיו שנאמר דלא תעשה כן בישראל וליכא חורבה, אבל באמת לק"מ דדוקא אם מצד אחר לא תעשה כן בישראל ליכא חורבה אבל אי נימא לא תעשה מחמת חורבה לא ניתקן החורבה דכיון דחיישינן לסופר דיחתום ולא יחוש שמא משום כיסופא מחתמי לי' ש"מ דהוא לא חייש להכי א"כ ממילא לא יחוש לחתום אפי' נימא לא תעשה כיון דלא חייש דמשום כיסופא מחתמי לי' מאיזה צד לא יחתום אבל אי מצד אחר לא תעשה כן בישראל שפיר ניתקן החורבה, וז"ב, ועיין מ"ש לקמן ליישב בזה קושית מהרש"א:

שם וליחוש דלמא אמר להו וכו' ואתם חתומי. תמוה לי מה בכך דאתם חתומי כשר ותעשה ס"ס ליכא למיחש דיחתום הסופר משום כיסופא דהא חתימת סופר הוי לפלוני ופלוני דהוא לא שמע מפי הבעל א"כ כשר ולא תעשה הוא ולא יחתום הסופר כמ"ש התו' לעיל בד"ה מתניתין דלא חיישינן שמא תשכור עדים כי אמר לג' תנו דכיון דאומר אמרו כשר ולא תעשה לא יחתום הסופר וא"כ ה"נ ליכא למיחוש למידי:

לכן נראה לי ברור דהא דלא חיישינן היכי דכשר ולא תעשה לאו משום דסופר לא יחתום דא"כ לא הוי לי' למימר לא שכיח רק הסופר לא יחתום, רק הכוונה דהמעשה לא יהא כלל בעולם כי לא יאמר הבעל והעדים לא יקבלו שליחות זה כיון דלא תעשה כן בישראל ולא רגילי למיעבד הכי, אבל ודאי כיון דאתם חתומו רגילי למיעבד דבהא כשר ותעשה שפיר יש לחוש דיחתמו לסופר משום כיסופא, ולפי זה ע"כ ליתא לדברי התו' דיש לחוש לתקלה לר"מ אפילו אי כשר ולא תעשה משום דלא יחתום הסופר דמהכא מוכח דהא ליתא כנ"ל:

שם אלא ר"י תרתי אמר וכו'. פירש"י בין שאמר לג' תנו בין שאמר לפלוני ופלוני ושמואל סבר כוותי' בג' תנו ופליג עלי' באומר אמרו ושפיר מספקא לי' אי כתובו כתב ידן או כתב הגט, כבר כתבתי שיש להקשות על זה כיון דלעיל פשיט מר"י גופא דכתובו כתב הגט רק דדחי דאיכא בי דינא חדתא א"כ כיון דלר"י אמר אמרו פסול ועכ"פ אמר לג' תנו אפילו לשמואל פסול א"כ ס"ס תפשוט מר"י דודאי כתובו כתב הגט כיון דמילי נינהו וע"כ יכתבו ויחתמו ויתנו, מיהו הא לא קשי' לפי שנראה לי דלאו מיכתבו דנקט ר"י בעי למיפשט דכתבו דקאמר בעל אין ללמוד מיכתבו דקאמר תנא דמתניתין רק דלמד כיון דיכתבו ודאי כתב הגט א"כ ע"כ דכתבו דבעל הוי כתב הגט דאל"כ למה יכתבו דוקא כיון דכתבו דבעל כתב ידן הוא יכולין לצוות לאחרים לכתוב ואהא משני דיכתבו כתב ידן הוא אבל השתא יש לומר דכתבו דקאמר הבעל ודאי כתב ידן הוא ולא הקפיד בכתב הגט ומ"מ יכתבו הגט בעצמן משום דלר"י אומר אמרו פסול אבל שמואל שפיר מספקא לי' דאי כתובו כתב ידן כתב הגט הוי כאומר אמרו ולדידי' כשר, וכן צ"ל גם לפי מה שפירשתי לעיל:

והנה לעיל כתבתי להקשות הרבה על פירש"י ולפי שנכתבו שלא במקומן אפרט כאן כל פרטי הקושיות לפירש"י, א) כיון דלר"י ע"כ יכתבו היינו יכתבו ויחתמו דהא פוסל אמר אמרו ומכשיר חתם סופר ולר"מ כיון דמכשיר אומר אמרו חתם סופר פסול ויכתבו דידי' היינו יחתומו א"כ אפילו באמר לשנים תנו פליגי ר"מ ור"י ובמשנה משמע להדיא דרק בג' תנו פליגי ולא בשנים, גם היאך אפשר דנקט להו בחד לישנא יכתבו ויתנו ולא דמי להדדי כלל, ב) ועוד דבדברי ר"מ גופא יש לדון דכלל שנים תנו ושלשה כתבו בחד יכתבו ויתנו, והשתא שנים תנו ע"כ יכתבו יחתומו דהא חתם סופר ועד פסול לדידיה, ואולם בג' כתבו אי כתבו כתב הגט ע"כ יכתבו היינו יכתבו ויחתמו וא"כ היאך מספקא לי' לשמואל אי כתבו כתב הגט תפשוט ממתניתין לר"מ דאי כתב הגט היאך קתני לשנים ולשלשה בחד יכתבו ויתנו ולא ראי זה כראי זה, ג דמאמר לשנים גופא יש להוכיח דכתבו לאו כתב הגט הוא דאי כתב הגט הוא כיון דכתב ידן פשיטא לן לפירש"י והר"ן א"כ כיצד יעשו אי יחתמו בלבד הרי אמר כתב הגט ואי יכתבו ג"כ הוי חתם סופר ועד, ואי נימא אדרבא כיון דחתם סופר ועד פסול ע"כ כתבו רק כתב ידן א"כ שמואל גופא היאך מספקא לי' הא ע"כ כתב ידן בלבד הוא דאי כתב הגט הא הוי חתם סופר ועד ולדידי' ג"כ פסול דמכשיר אמר אמרו, וכבר הוכחתי לעיל בראיות ברורות דהעיקר בזה כפי' רש"י והר"ן דכתב ידן לא מבעי' לי' רק כתב הגט, ד) ועוד קשה לי דמשמע בהדיא דספיקו של שמואל היה לפי שכתב אחר אבל אי כתבו וחתמו הן היה כשר והרי בהא ג"כ פסול דהוי חתם סופר ועד, ה) ועוד דאי כתבו וסתמו הן טפי איכא למיבעי אי כתבו כתב ידן פסול מדרבנן מכח חתם סופר ועד, ואי כתובו כתב הגט, בטל נמי הוי דודאי לא נתכוין שיחתמו הן דהוי כתב סופר ועד, וכיון שחתמו הן שינו מדעתו ובטל נמי הוי ו) ועוד דבס"ד קאמר דמספקא לי' במילי א"כ מה צורך לחדש דפליג על ר"י לגמרי ולחדש ספק בכתבו אי כתב הגט או לא הוי לי' לומר דמספקא לי' במילי ואף דהחליט הלכה כר"י היינו באומר לג' תנו אבל באומר אמרו לא החליט ומספקא לי' והכא כאומר אמרו דכתבו כתב ידן וכתב הגט כאומר אמרו ועוד הארכתי להקשות שם ולא העתקתי רק החמורות, ולפי מה שכתבתי שם לפרש בתוס' בד"ה חתם סופר נסתלקו כל אלה הקושיות. עיין שם באריכות:

שם וכי מאחר דכשר אמאי לא תעשה. כתב מהרש"א ואין להקשות דלכך לא תעשה דלא תיפוק מינה חורבה די"ל וכו', ובאמת לק"מ כפי מה שכתבתי לעיל דע"כ דלא ניתקן החורבה רק אי אמרינן לא תעשה חוץ חשש החורבה דכיון דחיישינן לחתם סופר משום כיסופא ולא יחוש שמא משום כיסופא מחתמי לי' א"כ גם אי נימא מהאי טעמא לא תעשה שמא משום כיסופא מחתמי לי' מ"מ כיון דכשר הוא יחתום ולא ישמע לנו, תדע דקאמר לעיל כיון דאמר מר וכו' לא שכיח וקשה למה לר"מ חתם סופר פסול משום חשש חורבה הוי לי' למימר ג"כ כשר ולא תעשה ובאמת חתם סופר פסול לגמרי לר"מ וכשר ולא תעשה אינו פסול כמו שהוכחתי לעיל בראיות ברורות וע"כ דאי נימא לא תעשה מכח הך חששא גופא דחורבה לא מהני לסלק החורבה רק בעינן שנפסלנו לגמרי אבל אי מצד אחר לא תעשה כן בישראל ממילא ניתקן החורבה ג"כ בזה, וז"ב, ולפי מה שכתבתי לעיל דהעיקר כהרא"ה ז"ל דאמר אמרו לפלוני ופלוני כשר לכ"ע, וכל השקלא וטריא הוא לפסול אמר אמרו מדעתכם כהך אמר אמרו דשמואל דהוא אמר כתבו ואמרינן דהוא כתב ידן וכתב הגט כאומר אמרו, ועכ"פ לא ביאר מי שיהא סופר רק מסר הדבר לרצונם וכן לחתום בהא דנין אי כשר או פסול, והשתא אי כדי לסלק החורבה אין צריך לומר לא תעשה רק באומר אמרו מדעתכם ושוב ליכא חורבה כמ"ש לעיל באריכות, אבל מדאמרו לפלוני ופלוני כשר ולא תעשה ע"כ משום שמא תשכור עדים,