תפארת יעקב על חולין חלק ב פח

תיקשי אמאי לא מוקי נמי בלישנא קמא ברייתא כבריבי ובאין מצילין והוי שפיר דומיא דנץ כמו ללישנא בתרא, וע"כ דלבריבי לית ליה ארס כלל א"כ לא נתכוין בריבי לנץ רק לחתול דנץ וודאי יש לו ארס א"כ ללישנא בתרא לא הוי דומיא דנץ ולכך לא בעי לאוקמא בלישנא קמא ברייתא כבריבי דכל כמה דמצי לשנויי שיהא דומיא דנץ ניחא ליה טפי דמהאי טעמא לא מוקי באימרי רברבי לכך מוקי לברייתא כרבנן דבריבי משא"כ בל"ב דאי איפשר לאוקמא באופן אחר רק דלא הוי דומיא, והשתא המשך דברי התוס' כך הוא ומיהו לאיכא דאמרי לא הוי דומיא כמו שהוכיחו בדיבור קודם דלא כהרשב"א והרא"ש ומתוך כך שאתה אומר דלא הוי דומיא יתיישב דלא מוקי ברייתא בל"ק כבריבי, אבל אם אתה אומר דבל"ב נמי הוי דומיא כהרשב"א והרא"ש הנ"ל יקשה קושיא זו דבל"ק נמי הוי מצי לאוקמא ברייתא כבריבי דהוי שפיר דומיא דנץ וזה ברור, וליישב דברי הרא"ש הנ"ל בזה הוא כפי הנראה ברא"ש עצמו דדברי בריבי דחוקין לחלק בין בהמה לעוף דבהא דריס אפי' אין מצילין ובהא ביש מצילין דוקא ומהאי טעמא פסק הרא"ש כלישנא קמא, לכך כל כמה דמצי לשנויי דליהוי ברייתא כרבנן ולא כבריבי ניחא ליה טפי אבל התוס' לא ניחא להו בהא ועכ"פ דבריהם מבוארים היטב כמו שכתבתי:

אמנם בעיקר פי' סוגיא זו ליישב קושיא זו של התוס' דלא משני מעיקרא ברייתא כבריבי, גם לקיים גירסת ר"ח דגריס נץ במילתא דר"ח, גם קשה למה לא משני הך דרב לעיל דקמ"ל אפי' במצילין אין דרוסה דבמשנה יש לומר דלא אימעיט מזאב רק דלא דריס באין מצילין כמו זאב אבל במצילין דריס קמ"ל רב אפי' במצילין לא דריס חתול בדקה:

לכן נראה לי דיש להבין הך לא אמרו דקאמר בריבי להנך תרתי לישני אמאן קאי והיכן אמרו אין דרוסה והיכן אמרו יש דרוסה, וברור דזו שאמרו אין דרוסה היינו מה ששנו בזאת הברייתא דרוסת נץ חתול ונמייה עד שתינקב לחלל, וזו שאמרו יש דרוסה הוא מה ששנה רבי במשנה דרוסת הנץ ובוודאי לא שייך לומר שיהא מי שיחלוק על השורש והעיקר דנץ דריס דוודאי קבלה הוא מכבר דנץ דריס והיינו דמקשה ותסברא נץ לא דריס והא תנן ודרוסת הנץ ש"מ שזה דבר מוסכם שיש לנץ דרוסה רק שיש לומר שיש מחלוקת בפרטי הדריסה למי הוא דורס ובאיזה אופן דורס, ובוודאי רבי ששנה במשנה דרוסת נץ עם זאב וארי ש"מ דדרוסת נץ בעוף הוא ממש כמו דרוסת זאב וארי בבהמה בלי הבדל כלל ולזה מעיקרא מיישב דלא פליגי כלל ברייתא ומתניתין רק נץ בעופות דורס ממש כמו זאב וארי בלי הבדל ובגדיים וטלאים לא דריס ונצמח מזה קושיא לר"ח דסובר נץ דריס בגדיים וטלאים, אמנם בריבי אינו מתרץ ברייתא ומתניתין דלא פליגי כלל רק סובר ליישב עיקר הקושיא ותסברא נץ לא דריס דכיון דתנן ודרוסת הנץ וודאי הוא יסוד מוסד דנץ דריס וכ"ע מודו בה רק על מה שכלל רבי דרוסת נץ בהדי זאב וארי בהא פליג תנא דברייתא דבאין מצילין אין להם דרוסה לחתול נץ ונמייה ואפי' בעופות וס"ל לתנא דברייתא דאותו עיקר המקובל דנץ דורס היינו ביש מצילין אבל באין מצילין לא דריס ותנא דמתניתין סובר דאפי' אין מצילין דריס ולא נחלקו כלל בעיקר ושורש דרוסת נץ שזהו לכ"ע, והיינו דקאמר הוא דאמר כי האי תנא דאינו מתרץ כאן בעופות להשוות ברייתא ומתניתין לגמרי רק מתרץ כבריבי דבריבי מתרץ דוודאי לכ"ע נץ דריס והברייתא לא באה לחלוק על תנא דמתניתין דאין דרוסה לנץ רק באין מצילין אבל ביש מצילין מודה, והשתא סובר ר"ח כתנא דמתניתין דלעולם דריס אפי' אין מצילין משא"כ רבנן דבריבי לא ס"ל כבריבי רק תנא דברייתא ומתניתין לא פליגי כלל וכאן בעופות כאן בגדיים וטלאים ודברי ר"ח אין להם קיום לדידהו רק ר"ח סובר כבריבי בפי' הברייתא וס"ל להלכה כתנא דמתניתין, ואהא מקשה לבריבי דמחלק אליבא דתנא דברייתא בין מצילין לאין מצילין והרי התם בתרנגולת אין מצילין ומ"מ יש לו ארס ומשני דהתם הוי כמצילין, והדר פריך לרבנן דס"ל דתנא דברייתא ומתניתין לא פליגי כלל ולא מחלקי בין מצילין לאין מצילין רק בעופות דריס לעולם אפי' אין מצילין ובגדיים וטלאים לא דריס אפילו מצילין והרי עיקר הטלת ארס הוא בהדי דשליף והרי כאן לא הכה בתרנגולת כלל רק בדלת והטיל זיהרא בהדי דשליף מן הדלת א"כ וכי גרע גדיים וטלאים מדלת בעלמא ומעיקרא הוי ס"ד שאין הנץ וחתול מטילין ארס בהדי דשליף רק כשדורס בעוף אבל כשהוא דורס בגדיים וטלאים אינו מטיל ארס בהדי דשליף אבל כאן חזינן דדריס בדלת והטיל ארס בהדי דשליף ואף דהיה רודף תרנגולת מ"מ בהדי דדריס ושליף היה בדלת והיכי הטיל ארס בשליפתו, ואהא משני דארס מטיל הוא אפי' בגדיים וטלאים רק אין הארס שורף גדיים וטלאים רק עופות ומעיקרא ס"ד שאין הנץ מטיל ארס בשליפתו רק כשדורס עוף שהוא רואה כי יכול לו לפי גדלו ויעשה בו מה שירצה אבל בגדיים וטלאים שרואה שלא יוכל לו ולא לו יהיה אינו מטיל ארס בשליפתו ושפיר קשיא ליה דהכא מחייה לדשא והטיל ארס, ומשני דמטיל ארס אפילו בגדיים וטלאים רק הארס אינו שורף בהם רק בעוף (וזה ברור לפע"ד ואין צורך לכל הדוחקים שהיה הרבה ארס ומי מדד בשעלו הארס הנמצא על הדלת שראוי להזיק גדיים וטלאים), והדר קאמר איכא דאמרי דבריבי להיפוך אמר על אותן שאמרו יש דרוסה ולא קאי על הברייתא רק על העיקר המקובל דרוסת הנץ שיש דרוסה לנץ קאמר בריבי שלא אמרו כך רק ביש מצילין וחולק על רבי דמתניתין דסתם דרוסת נץ בהדי זאב וארי שדורסין אפי' באין מצילין רק דאין דרוסה לנץ רק ביש מצילין, וללישנא קמא לא היה בריבי עצמו החולק רק מפרש ברייתא שאמרו אין דרוסה שלא נחלקו על העיקר דנץ לא דריס רק נחלקו דבאין מצילין לא דריס ודעת בריבי עצמו לא נתפרש כלל, אבל ללישנא בתרא בריבי עצמו הוא החולק על תנא דמתניתין א"כ הך ברייתא בריבי הוא ומיירי באין מצילין, והיינו דקאמר הא מני בריבי הוא ומיירי באין מצילין ואין הפרש בין לישנא קמא לבתרא רק דבלישנא קמא בריבי מפרש ברייתא שלא תחלוק על העיקר דנץ לא דריס ולכך לא שייך לומר הא מני בריבי ורב חסדא ס"ל כוותיה בדבר זה ולא מחלק בין גדיים וטלאים לעופות רק מתניתין ס"ל דנץ דריס אפי' אין מצילין, ותנא דברייתא ס"ל שזה העיקר דנץ דריס לא הוזכר רק ביש מצילין וללישנא בתרא ברייתא אתיא כבריבי ור"ח כמתניתין, והשתא לא קשיא דלוקמא ברייתא ללישנא קמא כבריבי דהא עיקר התירוץ הוא כך באמת דברייתא באין מצילין והוי שפיר דומיא דנץ דבריבי כולל הכל לחלק בין יש מצילין לאין מצילין ולכך לא משני לעיל בדברי רב דאי ממתניתין ס"ד דחתול דורס במצילין דהא ליתא דמתניתין ע"כ לא מחלקה בהכי דקתני נץ דורס בכל ענין ולמאן דמחלק בהכי בחתול בנץ נמי מחלקינן בהכי ור"ח נמי לא מחלק בהכי כתנא דמתניתין, ולפי זה שפיר יש לגרוס נץ במילתא דר"ח ובריבי קאי אנץ ג"כ וברייתא מחלקה בהכי ולא רבי דסתם דרוסת נץ כזאב וארי, והשתא נמי לא קשיא מה שהקשו התוס' דלוקמא באימרי רברבי שהרי ע"כ עיקר קושיית התוס' דנוקמא בהכי כדי שלא נצטרך לאוקמא ר"ח ביש מצילין דוקא דאל"כ לא הועילו בתירוצם כלל דלוקמא ללישנא בתרא באימרי רברבי וע"כ דללישנא בתרא כיון דאתיא דברי ר"ח בכל גווני אין לנו שום עדיפותא לאוקמא ברייתא באימרי רברבי דוקא רק ללישנא קמא קשיא להו והשתא לפי מה שפירשתי דבלישנא קמא נמי אתיין דברי ר"ח בכל גווני כתנא דמתניתין א"כ לא קשיא דלוקמא ברברבי, והשתא ניחא מה דלשיטת התוס' תיקשי להך איכא דאמרי במה נפשך אי עיקר נתכוונו בברייתא להורות אין דרוסה בחתול ונמייה א"כ אפי' בעופות לא דרסי והיכי נקט נץ בהדייהו דדריס בעופות ואי עיקר נתכוונו דנץ לא דריס בגדיים וטלאים א"כ אפי' מצילין לא דריס והיכי נוקמא באין מצילין דוקא וזה גרע טובא מאי הוי מוקמינן באימרי רברבי א"כ ללישנא בתרא למה לי לאוקמא כבריבי טפי הוי ליה לאוקמא באימרי רברבי דלא הוי אינו דומה כ"כ כמו השתא לבריבי ולפי הנ"ל ניחא הכל:

ומעתה לא נשאר לנו רק לסלק ראיית התוס' האחרונה בד"ה הכי גרסינן דאי גרסינן נץ מ"ש דנקט נץ בעוף הדק אפי' בגדיים וטלאים נמי [אבל הא לא משמע להו כיון דלא דריס בגס כ"ש בגדיים וטלאים דיש לומר גדיים וטלאים דריס טפי מגס] אבל באמת לק"מ לפע"ד דמשמע בגמרא להדיא דקאמר והא אנן תנן ודרוסת הנץ דכך היא הגירסא במשנה דת"ק קאמר ודרוסת הנץ כמו ודרוסת הזאב, וכן הוא בתוספתא להדיא וכן מוכח ממה דמשני כאן בעופות כאן בגדיים וטלאים וסובר רב ור"ח דר"י לחלוק בא כמו שהוכחתי לעיל בראיות ברורות דלמ"ד חתול דורס בגדיים וטלאים ע"כ סובר ר"י לחלוק בא וא"כ לת"ק נץ דורס בכל עוף אפי' גס ושפיר יש לומר דה"ה גדיים וטלאים, וליכא למימר דמ"מ מדברי ר"י מוכח דגדיים וטלאים לא ומאיזה צד נימא דת"ק חולק, הא ליתא חדא כיון דדורס בגס ממילא דורס בגדיים וטלאים ועוד דמדברי ר"י אין ראיה כלל דבא לחלוק על ת"ק דקאמר נץ אפילו בגס דלא דריס רק בדק, תדע דלא פריך לעיל לרב דנהי דסובר זאב בגסה לת"ק מ"מ מר"י מוכח דחתול לא דריס בדקה וע"כ דהא ליתא, ועמ"ש לקמן גבי בעיא דשאר עופות טמאין דהוכחתי דגם גירסת הרמב"ם במשנה כר"ח ואפי' למ"ד דר"י לפרש בבהמה אבל בעוף לכ"ע נץ דריס לת"ק בכל עוף והיינו כדעת ר"ח כנ"ל:

דף נ"ג ע"א בגמרא ולא קשיא. לשון זה קשה דהיכי ס"ד שיהא כאן קושיא וסתירה בדברי רב דנהי דנימא דרב חזר בו בכל פעם לדעת אחרת, אבל רב כהנא כיון דפשט לו רב מעיקרא אפי' לחולדה יש דרוסה היכי בעי מיניה יש דרוסה לחולדה מאיזה צד עלה על דעתו דרב יחזור בו מדבריו ממה שכבר השיב לו יש לחולדה דרוסה ובע"כ דלאו באופן אחד נאמרו, ונראה דהא ידע רק דס"ד דסתם בעי מיניה, ואהא קשיא ליה למה השיב לו רב בכל פעם תשובה כאילו שאל שלא כהוגן והיה לו לידע דמסתמא ר"כ שאל באופן היותר נאות כיון ששאל