תפארת יעקב על חולין חלק ב עח

והכוונה דאי היה שוהה מע"ל שמא היה עומד ולא היה צריך בדיקה כלל, אמנם אי נימא כיון דעמדה צריכה בדיקה אפי' מע"ל לא מהני להציל מבדיקה רק הילוך דוקא ע"כ צריך לומר דחדא מינייהו נקט וה"ה אי היה עומד בלי שהייה מע"ל הפסיד השור עכשיו, דאף דעמדה צריכה בדיקה הא גם אי שהה מע"ל צריך בדיקה וזהו שכתבו דמהך סוגיא דאלו טרפות אין הכרח במה שאמר עמדה אינה צריכה מע"ל בדיקה וודאי בעי' הלכה אינה צריכה בדיקה אי דוקא הילוך מוציא מידי בדיקה דהוי עמידה והילוך או ה"ה מע"ל עם עמידה אבל כאן כתבו דבלי עמידה רק מע"ל גרידא וודאי בעי' בדיקה, וזהו שכתבו דמתוך ה"ג משמע דבעי' בדיקה ולכאורה מפורש בהדיא דבעי יב"ח ולהנ"ל ניחא דמשמע דעמידה עם מע"ל גם כן לא מהני דאל"כ גם לדידן סגי ביום אחד עם עמידה, מיהו כבר כתבתי להוכיח דאפי' עמידה עם מע"ל לא מהני להוציא מידי בדיקה ומה שהבאתי מקודם ראיה מהא דאמר ר"א בן אנטיגנוס לקמן אחת זו ואחת זו מלבד מה שכתבתי לדחות נראה לי מתוך פירש"י דלא גריס כלל אחת זו ואחת זו וכן בביצה לא זכרו רק צריכה בדיקה ע"ש ובפירש"י, ובגוף דברי התוס' בב"ק שם נראה לי לפרש הך סוגיא דהתם בענין אחר דוודאי יש לתמוה כיון דנפולה טרפה וודאית היא והיינו דדנין דנתרסקו איבריה ולא מהני בדיקה כלל א"כ היכי קאמר ר"נ דהפסיד השור אדרבא מסתמא לא היה שוהה מע"ל ואי היה שוהה שמא היה נטרף בבדיקה, לכן נראה לי דהכוונה בהיפוך דטרפה לא זבני כמבואר לקמן פ' גיד הנשה והטבח טעה והיה חושב שאם ישחטנו ויבדוק שמא יהא כשר ועל זה אמר ר"נ שאם היה יודע המשנה שאין שחיטה מועלת רק אחר מע"ל ובתוך מע"ל אפי' יבדוק ולא ימצא כלום טרפה לא היה מפסיד השור והיה מוכרו לנכרים כשהיה חי עדיין אבל עכשיו ששחטו טרפה לא זבני כנ"ל:

שם בדיקה וודאי בעיא. פירש"י בחוט השדרה ועקירת צלעות וכן פירש לקמן בבדיקת חלל דהיינו קריעת רוב חיצונה ונקיבת הדקין משמע דלענין ריסוק לא בעי' בדיקה כלל דלדעתו כל שעמדה או שהתה מע"ל בידוע שלא נתרסקו איבריה וכן פי' להדיא בביצה גבי בעיא הנדרס ואין לבדוק רק על טרפות, וכבר כתבתי שיש לתמוה על דבריו דא"כ טרפת נפולה לעולם לא הוי רק ספק דאי נבדקה ונמצאת טרפה במין ממיני הטרפות אין זה טרפות נפולה ובתוך מע"ל ולא עמדה אינה רק ספק שמא תשהה מע"ל או תעמוד, וליכא למימר דעל הרוב נתרסקו איברים דהא בב"ק ד"נ קאמר דהפסיד השור ששחטו תוך מע"ל והרי בוודאי נתרסק ומסתמא לא היה שוהה מע"ל וע"כ דעכ"פ ספק הוא ואדרבא משמע דקרוב שהיה כשר, מיהו גם אי נימא דהבדיקה על ריסוק קשה יותר תינח שהתה מע"ל דאמרינן תוך מע"ל לא נתגלה הריסוק אבל לאחר מע"ל נתגלה אבל עמדה היכי נימא דבלי עמידה לא נתגלה הריסוק ובעמידה נתגלה והרי הסברא מורה להיפוך דאי היה נתגלה הריסוק לא היתה יכולה לעמוד טפי מאי לא נתגלה והרמב"ם ז"ל כתב בהדיא דבין בעמדה בין בשהתה מע"ל צריכה בדיקה על ריסוק, ואולי סובר דכל שלא עמדה אין הריסוק מתגלה וכשעמדה מחמת תנועת האיברים שעמדה הריסוק מתגלה כמו שמתגלה אחר מע"ל וצ"ע בזה ועמ"ש במשנה ריש פירקין בזה:

בתוס' בד"ה מודה ר"ש לא היה צריך כאן לדברי ר"י וכו' ולדעתי דכולה מילתא התם ר"י מחדש לה דמודה ר"ש לענין קדשים משום דבכור וודאי לא קדוש דלא מיקרי פטר רחם וגמרינן לידה לידה מבכור אבל לולא מילתא דר"י באמת הוי אמרינן דבכור נמי קדוש לר"ש ועמ"ש לעיל פרק השוחט דל"ח ע"ב:

בד"ה עמדה אינה צריכה מע"ל אבל לא עמדה וודאי בעיא מע"ל ובעי' נמי בדיקה כדקתני לקמן וכו'. משמע לכאורה מדבריהם דאי עמדה ושהתה מע"ל לא בעי' בדיקה מדטרחו להוכיח בלא עמדה דבעי' מע"ל ובעי' נמי בדיקה וכבר כתבתי בגמרא להוכיח דאפילו עמדה ושהתה מע"ל בעיא בדיקה, והתוס' ב"ק ד"נ נסתפקו בזה ואח"כ הביאו דברי בה"ג דבעי' בדיקה כמו שבארתי דבריהם לעיל דבעמדה ושהתה נסתפקו עיי"ש:

מיהו לא הבנתי דברי התוס' מאי ענין דבר זה שהקדימו להך קושיא דבתר הכי מפרק התערובת, ואולי כוונתם דבלא זה הוי מצינן למימר דהא בהא תליא דעיקר הוכחה דעמדה אינה צריכה מע"ל מדלא הוזכר כאן מע"ל כמו בעוף דלקמן וע"כ משום דכאן דטרפות ריסוק הוא בנפילה לא בעינן מע"ל רק עמדה סגי ובעוף לא מהני עמידה רק שהייה מע"ל, אך יש מקום לומר דבעוף לא בעי בדיקה כלל אבל בבהמה דבעי' בדיקה לא תנא לה וע"כ משום דסובר דהכא נמי לא בעי' בדיקה וא"כ ממילא ר"ל דע"כ סובר דמע"ל בעי' בדיקה דאל"כ לשהייה מע"ל ממילא סובר עמדה צריכה מע"ל והא דלא הוזכר מע"ל כמו בעוף משום דבעי' בדיקה ובעוף נקט משום דלא בעי בדיקה, ועל זה הקדימו דפשיטא דמע"ל בעי' בדיקה לכ"ע דהא בעוף נמי בעי בדיקה לקמן ולא תליא כלל בהא א"כ קשיא למה ליה לר"ל לומר עמדה צריכה מע"ל:

ויש לי לומר עוד בפשיטות דהיה מקום לומר בעיקר הקושיא מהך דפרק התערובת דהך מילתא הא בהא תליא דאי עמדה אינה צריכה מע"ל ממילא בהילוך מעמידה דהא הילוך עדיף חד דרגא אפי' בדיקה לא בעיא אבל אי עמדה צריכה מע"ל ולא מהני בדיקה רק שתשהה מע"ל ממילא דיו שיהא הילוך עדיף בחד דרגא דלא בעיא מע"ל אבל בדיקה בעי' ולכך כיון דביקש לומר לר"ל דהלכה צריכה בדיקה קאמר דסובר עמדה צריכה מע"ל ודיו להילוך מעמידה דלא בעי' מע"ל אבל בדיקה בעי', ואהא הקדימו לומר דמע"ל בעי' בדיקה אלמא דלא תליא בהא דהא חזינן דמע"ל עדיף מעמדה דעמדה איכא מ"ד דבעי' מע"ל ומע"ל לא בעי' עמידה לכ"ע א"כ היה מהראוי שיהא עדיף בחד דרגא דאפי' בדיקה לא בעי' וע"כ דלא תליא בהא כלל א"כ למה ליה לומר שם דר"ל סובר עמדה צריכה מע"ל:

בא"ד ופריך בנפולה ליבדקיה. היינו בהילוך או בשהייה מע"ל כדבסמוך, ויש להקשות לכאורה כיון דקי"ל כר"ה דלעיל דכל שקפצה מדעתה לא חיישינן לריסוק ולא בעיא הילוך ולרש"י לעיל אפי' עמידה לא בעי' כמש"ל א"כ משכחת לה שעמדו על הגג ואחת נפלה וכולן קפצו או שלא ראינו אותם כלל רק מצאום למטה א"כ כולם אינן יכולין לילך ומ"מ ליכא נפולה רק חדא ונתערבה, ונראה לי דלא קשי כלל דנהי דאי קפצו לא חיישינן לריסוק איברים אבל מ"מ כל שאין יכולין לילך פסולין למזבח להקרבה דעכ"פ בכלל חולה הוא וכתיב והבאתם גזול ואת הפסח והחולה כנ"ל:

בא"ד ל"ל למימר הכי דהא כ"ע מודו הכא דעמדה אינה צריכה מע"ל וכו'. באמת שקושיא זו עצומה ותירוצם דחוק מאד מאחר דהעיקר בבדיקה תליא לא הוי להו לומר רק דבכל גווני בעיא בדיקה גם בסמוך שם קאמר דלכך לא אמרי כר"ל דס"ל עמדה אינה צריכה מע"ל ולמה ליה לומר כך כיון דר"ל נמי הכי ס"ל:

ונתתי לבי ליישב עיקר הקושיא על דרך זה והוא שאני תמה על מה שתירצו שם דר"ל ס"ל דבעי' בדיקה דמה בכך הא בביצה מסקינן דמותר לשחוט ביו"ט נפולה ששהתה מע"ל אף דצריכה בדיקה דלא מחזקינן ריעותא אלמא דמתירין ספק מלאכה שלא לצורך ביו"ט דלא מחזקינן ריעותא א"כ הכא נמי נשחטיה ונבדקיה ולמה נחזיק ריעותא, הן אמת שיש לי מקום לחלק בין יו"ט לקדשים דאיכא למימר שלא אסרה תורה מלאכה ביו"ט רק כשעושה אותה מתחילה שלא לצורך אוכל נפש אבל כל שהוא עושה אותה לצרכו לאוכל נפש אף שיש ספק בדבר אם יוכל לאכול ממנה לא הוי מלאכה שלא לצורך והש"ס לא נסתפק התם רק דס"ד דהוי בחזקת טרפה כיון שנפלה ומחזקינן לה בחזקת טרפה, ואהא מסיק כיון דשהתה מע"ל שוב אינה בחזקת טרפה ונהי דאכתי ספיקא הוא מ"מ לא מיקרי מלאכה שלא לצורך משא"כ בקדשים כל ספק טרפה אסור להקריב, מיהו מדלא בעי בכל ספק טרפה הצריך בדיקה כגון ספק דרוסה וכדומה ש"מ דספק דעלמא ביו"ט נמי אסור רק בשהייה מע"ל כיון דבמשנה סתמא קתני כשרה בלי תנאי כלל, נהי דמחמירין לבודקה ואפי' דיעבד אבל לענין יו"ט לא מחזקינן ריעותא א"כ לענין קדשים נמי, ונראה דמהאי טעמא פירש"י ז"ל התם דלכך אין להקריב משום הקריבהו נא לפחתך וקשה הא טרפה מקרא דבן הבקר ילפינן ולמה לו לרש"י לומר מדברי קבלה, ולהנ"ל ניחא דקשיא ליה קושיא הנ"ל לזה הוצרך לומר דמ"מ כיון דצריך בדיקה אינו ראוי למזבח משום הקריבהו נא לפחתך, אבל כל זה אינו במשמע כלל דאי ימצאה כשר והבהמה הלכה לא נמאסת לגבוה כלל דאינה חולה כלל, וע"כ לומר דשאני קדשים משום חומר קדשים חיישינן טפי שלא. יביא טרפה לעזרה לשחטה, והשתא ממילא לא קשיא קושיית התוס' דהא וודאי דאפילו הלכה ושהתה מע"ל סובר ר"ל דצריך בדיקה דאל"כ אכתי לשהייה מע"ל ולמה ירעה עד שיסתאב, והשתא אי ס"ד דס"ל עמדה אינה צריכה מע"ל א"כ כ"ש הלכה דאינה צריכה מע"ל א"כ תיקשי הא ק"ו הוא ומה מע"ל גרידא דבלי מע"ל הבהמה טרפה ולא מהני בדיקה מ"מ גדול כח מע"ל דמותר לשחוט ביו"ט ולא מחזקינן ריעותא אף דבלי מע"ל היתה אסורה מדינא א"כ כ"ש בהלכה ושהתה מע"ל כיון דבלי מע"ל ג"כ היה מועיל בדיקה מחמת שהלכה רק משום חומר קדשים מחמירין להחזיק ריעותא כ"ש דמועיל מע"ל לסלק חומרא דקדשים ולשחוט ולבדוק כיון דמועיל מע"ל לשחוט ולבדוק היכא דבלעדו אסורה לגמרי כ"ש דמועיל לסלק חומרא דקדשים בלבד, וע"כ דסובר הלכה ג"כ צריכה מע"ל ובדיקה א"כ כיון דבלי מע"ל לעולם טרפה לר"ל נהי דמהני מע"ל שלא להחזיק ריעותא ביו"ט אבל בקדשים משום חומר קדשים לא מהני וכיון דסובר בהלכה צריך מע"ל כ"ש בעמדה כנ"ל:

בד"ה והלכתא הא דלא קאמר וכו' למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד. ויש לדקדק דלעיל מוקי להך עגל שנולד ביו"ט בהפריס על גבי קרקע, ופירש"י ננער לעמוד וכו' משמע דמהני ננער לעמוד דאל"כ למה לו לאוקמא שלא כהלכה הוי ליה לאוקמא בעמדה ממש דמהני לכ"ע, וצריך לומר דדוקא בנפילה גמורה בעינן עמידה ממש להוציא מספק ריסוק אבל בבית הרחם נהי דלית לן כר"נ דבית הרחם אין בו משום ריסוק מ"מ כיון דר"נ סובר דלא