תפארת יעקב על חולין חלק ב ה

איברים, וע"כ דדרוסה ענין אחר היא וסופו לינקב הוי בכלל נקובה ופרט התנא עיקרי הנקובים ולא סופו לינקב המסתעף מזה, כנ"ל:

בגמרא מנין ובשר בשדה טרפה לא תאכלו פירש"י אע"ג דילפינן בעלמא בשר שיצא חוץ למחיצה מ"מ טרפה משמע טרפה ממש ע"כ, ולא נתבררו דבריו דמה בכך דילפינן מבשר בשדה דהכוונה בשר שיצא חוץ למחיצה מ"מ אטו חוץ למחיצה נקרא טרפה רק כיון דטרפה אסורה דרשינן בשר שיצא דינה כטרפה לאוסרו באכילה א"כ עכ"פ מפורש בקרא דטרפה אסורה דאי טרפה מותרת היכי קאמר דבשר בשדה טרפה לא תאכלו, ונראה לי לפי מה שכתב הרמב"ם ז"ל מן המכילתא דאין טרפה אלא שטרפה ארי ואי איפשר לומר שטרפה והרגה דהוי נבלה וכתיב לא תאכלו כל נבלה וע"כ שלקתה מכה שאינה ראוי' לחיות והשתא תינח אי לא בא הכתוב כאן רק לאסור טרפה באכילה שפיר ידעו דהכוונה שלקתה מכה ממיני הטרפות הנזכרים במשנה אבל כיון דהכתוב בא לאסור בשר שיצא חוץ למחיצה כמו טרפה א"כ שפיר יש לפרש שטרפה ארי והרגה לגמרי וקמ"ל דבשר שיצא אסור כטרפה ועל זה כתב רש"י דמ"מ טרפה משמע טרפה ממש לא נבלה, ושפיר מוכח דטרפה שלא מתה ג"כ אסורה, כנ"ל:

שם מכלל דטרפה אינה חיה. דע שיש להעיר בכאן דברים הרבה בענין טרפה אינה חיה ובהך זה הכלל שאמרו במשנה והדברים מבוארים באריכות במקומות מפוזרות בפרק זה ובפרק בהמה המקשה ומ"מ אכתוב כאן בקיצור מה שנראה לי בכלל בענין זה והוא שאי איפשר לומר דטרפה אי איפשר שתחזור להכשירה כפי הנראה בריש פרק בהמה המקשה דמה טרפה אין לה תקנה שהרי מצינו ריאה שניקבה ודופן סותמתה בלא סביך טרפה וסביך כשרה וכן תרתי אוני דסריכי להדדי כשרה אף דאי נמצא נקב טרפה, ומה שכתב הר"ן ז"ל דיש נקב שאינו מעלה סירכא ויש נקב שמעלה ואי מצינו נקב מטריפין מספק זה דבר שאי איפשר לאומרו שהרי מקשינן בגמרא מהך דניקב פסול נסתם כשר וזהו פסול החוזר להכשירו לאו למעוטי כה"ג וקשה מאי ענין זה לזה הכא כיון שנסבך בבשר לא הי' פסול מעולם רק אנן מספק הוי מטריפין לה אבל כיון שנסבך לא היתה טרפה מעולם, ואי נימא דרק טרפה כמות שהיא אינה יכולה לחיות אבל כשמסתלק הטרפות שפיר יכולה לחיות לכך נקב בריאה בין האונות וכן במקום הסמוכה לדופן טרפה לפי שאי איפשר שתחי' בנקב זה יב"ח, וכל שיש בה חסרון שאי איפשר שתחי' בחסרון זה יב"ח טרפה, אף שזה איפשר שיתרפא הנקב ויסתבך בדופן, אז באמת תהא כשרה, אבל כשיש בה חסרון שאינה יכולה לחיות בחסרון זה אסורה באכילה, אבל עדיין יש להקשות על זה שהרי מצינו בכמה מקומות דמשתמשין בטרפה כגון ריאה שהאדימה מקצתה ויבשה מקצתה ומכשירין משום דהדרא בריא והשתא מה בכך הא טרפות גמור ג"כ הדרא בריא רק מ"מ כיון שבחולי זה אינה יכולה לחיות יב"ח טרפה א"כ מאי קולא יש במה דהדרא בריא ואי משום דיכולה לחיות בחולי זה יב"ח א"כ אפילו לא הדרא בריא תהא כשרה, גם יש להעיר שמצינו בהנך דמחו בכוליתא וקטלי' והנך דמחו בגידא דנשי' וקטלי' דקאמר וכי להוסיף על הטרפות אין לך אלא מה שמנו חכמים והא חזינן דמייתי גמירי דאי בדרי לה סמא חי', והשתא אי עיקר טעמו משום דידע דיכולה לחיות ע"י סם למה קאמר וכי להוסיף על הטרפות שאין זו הוספה כלל כיון דאינה יכולה לחיות ולא היה לו להשיב רק דיכולה לחיות וע"כ שאי איפשר להוסיף על הטרפות בשום פנים אפילו לא נתברר לנו שיש לה רפואה וכפי דעתנו אינה יכולה לחיות מ"מ ע"כ יש לה רפואה שאין להוסיף על הטריפות א"כ כל אותן הטרפות שחדשו האמוראים נצטרך לומר שמנו אותן חכמים הראשונים והרי נחלקו בכמה טרפות למר כשרה דהדרא בריא ולמר טרפה הרי דמדעתם פלפלו בזה וקשה וכי איפשר להוסיף על הטרפות ואף שאיפשר לדחוק ליישב כל זה אבל אינו נראה לי כלל:

אבל העיקר אצלי בדבר הזה הוא דוודאי למ"ד טרפה אינה חיה העיקר הוא שאינן יכולין לחיות בטרפות כמות שהן אבל יש מהן שיכולין להתרפאות ויסור החסרון לגמרי ושוב אינה טרפה אבל יש מהן שאי איפשר שיחיו כלל ולא יסור טריפותן לעולם כגון נקובת הריאה שלא במקום חיתוכי דאוני ושלא כסידרן כגון נקב באומא וכדומה וכן דרוסה נפולה כל שנתרסקו אברי' ונראה בה תוך מע"ל שהרי לא נולד בה מין ממיני הטרפות רק כך הלכה למשה מסיני שכל שנפלה או נדרסה טרפה ואי איפשר שלא תהא נפולה ולא דרוסה וכן ביה"כ וקיבה ודקין במקום שאין שם סתימה מעיקרא ואי עלה קרום סופו ליסתר ואינו קרום, אמנם לא כל הטרפות שוין בזה ואותן שנאמרו מפורש הן על אופן הנ"ל אמנם אותן שנתרבו בזה הכלל מצד כל שאין כמוה חי' לא נתרבו רק באופן שאי איפשר שיחיו בשום פנים כמו רוב הטרפות שנאמרו בסיני וכ"ש לפי מה שפירשתי במשנה דכל שאין כמוה חי' היינו כמו דרוסה דסליק מינה וזו אי איפשר שתחי' כלל הילכך אין בנו כח לחדש טרפות מצד שאינה יכולה לחיות רק דוקא אם אי איפשר שתחי' בשום פנים אבל כל שאיפשר דהדרא בריא ויסור החולי לגמרי ותהא כמקדם אפילו נשחטה ונמצא בה החולי אפי' אי איפשר שתחי' בחולי זה יב"ח מ"מ לא נתרבו בזה הכלל להטריף, ובזה תמצא כל המחלוקת למר כשרה ולמר טרפה שכל אלו לא נתפרשו רק רשות נתונה לחדש טרפות שאינה חיה מזה הכלל ואי איפשר לחדש רק אם אי איפשר שתחי' בשום פנים ויש מהם שנחלקו, מ"ס דאינה יכולה לחיות בחולי זה ומ"ס דיכולה לחיות:

אמנם כל זה דוקא כגון בטרפות הריאה שהוזכר ניקבה הריאה ונוכל לחדש חולי שיפול תחת סוג זה מה שנראה מסברא שאינה יכולה לחיות וכן בשאר הטרפות וכמו כן נוכל לחדש מה שיפול תחת סוג ט' מיני טרפות שמנה עולא בכל זה יכול להתחדש טרפה מוסכמת ויוכלו ג"כ לחלוק בה כיון שלא מתפרש בפי' טרפות זה, אבל לחדש טרפות שאינו נופל תחת סוג שמנו במשנה וכן תחת סוג שמנה עולא אף שלדעתנו אינה יכולה לחיות בשום פנים מ"מ אי איפשר להוסיף על הטרפות וע"כ יש לחולי זה רפואה מה שלא נודע לנו, ובזה יתיישבו כל הדברים על מכונם ויתבארו עוד כל אחד במקומו ועמ"ש עוד לקמן קצת בענין זה למ"ד טרפה חי' שם ולמ"ד טרפה חי' מנ"ל. יש לדקדק כיון דמעיקרא מהדר לאשכוחי קרא דאינה חיה א"כ היכי שייך להקשות להיפוך חי' מנ"ל, וכך הוי לי' להקשות למ"ד טרפה חי' האי קרא דזאת החי' מאי עביד לי' כמו אח"כ ואידך האי זאת מאי עביד ליה, ונראה דוודאי בלא"ה טפי יש לנו לומר אינה חי' דלא ס"ד דאי לקתה מכה כל דהו שתיאסר והרי כל הטרפות נלמד מדרוסה מקרא דבשר בשדה ואי איפשר שטרפה ארי והרגה דהוי נבלה וע"כ שלקתה מכה שאינה ראוי' לחיות ומינה נלמד לכל הטרפות כמ"ש הרמב"ם ז"ל להדיא א"כ מאיזה צד נימא דאפי' חיה אסרה תורה ואדרבא כיון דדרוסה אין הטעם דסופו לינקב רק שהארס שורף כמ"ש התוס' וכיון דשרפה זו אינו מזיק כלום ולא נתקלקל שום אבר ויכולה לחיות היכי ס"ד שתטרף (ובאמת אבאר לקמן דאפילו למ"ד טרפה חיה לא כל טרפות חיות) רק ר"ל רמז בעלמא בא לרמז כדקאמר רמז לטרפה שאינה חי', אבל למ"ד טרפה חי' בעינן לימוד גמור דחי' דנ"מ לענין ספק שאינו מועיל שהייה יב"ח, ובתר דמפיק לימוד גמור למ"ד טרפה חי' מקרא דזאת, מקשה ואידך האי זאת מאי עביד לי', אבל לא שייך להקשות אינה חי' מנ"ל, שאין צריך לימוד לזה רק שצריך לסתור הלימוד של מ"ד טרפה חי' ובהכי ניחא שלא זכר הרמב"ם רק קרא דלכלב תשליכון אותו דמזה מוכח דלקתה מכה שאינה ראויה לחיות רק ר"ל רמז בעלמא קאמר לכל טרפה ובאמת בלי רמז זה כל שאין לנו לימוד דחיה ממילא הכל כמו דרוסה דאינה חיה וודאי מקרא דלכלב תשליכון אותו:

שם חי' אחרת לא תיכול מכלל דטרפה חי'. איכא למידק למ"ד לקמן פרק בהמה המקשה דבן פקועה הנמצא במעי טרפה אינו ניתר בשחיטת עצמו א"כ הוי ליה טרפה שהיא חיה דהא מידי נבלה נפיק בשחיטת אמו דמטהרת גם הולד ומ"מ מידי טרפה לא נפיק א"כ יש לומר דקרא אתי להכי דהא יש חיה אחרת דלא תיכול מכח טרפה ומ"מ שפיר יש לומר דטרפה מחמת חולי אינה חיה, בשלמא בתר הכי דפריך ואידך האי זאת מאי עביד ליה לא קשיא דלוקמא לבן פקועה במעי טרפה, דיש לומר דמקשה למ"ד ד' סימנים אכשר ביה רחמנא ועוד דהא כתבו התוס' זבחים (דף ס"ט) בד"ה אי טרפה דר"מ סובר טרפה אינה חיה א"כ שפיר פריך לר"מ לשיטתו דסובר בן פקועה אינו ניתר בשחיטת אמו כלל א"כ ב"פ במעי טרפה ניתר בשחיטת עצמו כמו שאמרו שם לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר, אבל השתא דיליף תנא דבי ר"י דטרפה חיה, וודאי יש להקשות תינח למ"ד ד' סימני' אכשר ביה רחמנא אבל למ"ד לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר לא מוכח כלל דטרפה אינה חיה, וצ"ל דלמ"ד לדברי המתיר אוסר סבירא ליה לתנא דבי ר"י כרבי מאיר דב"פ אינו ניתר בשחיטת אמו:

שם ותו ליכא והא איכא בסגר ושב שמעתא. יש לדקדק היכי מקשה מהנך הא בהמה שנחתכו רגליה סובר ת"ק דאינה חי' דהא רשב"א פליג עליה דיכולה לכוות ולחיות א"כ כיון דקרא קאמר ובין החיה אשר לא תאכל דהיינו טרפה שהיא חיה א"כ מאי קושיא דלא חשיב בהמה שנחתכו רגליה דהיא טרפה שאינה חיה, ואי איפשר לומר כלל דלתנא דבי ר"י כל הטרפות חיות דפשיטא דיש הרבה טרפות שאינן חיות והרי ניטל הלב וריאה ודקין פשיטא שאינן חיות וקרא רק חי' אשר לא תאכל קאמר א"כ יש לומר דהנך בסגר ושב שמעתא אינן יכולין לחיות, ונראה לי דהכי מקשה כיון דקאמר אלו שמנה עשרה טרפות שנאמרו למשה בסיני וודאי ע"כ רק שמנה עשרה נאמרו, ולא שייך לומר דרק טרפות חיות נאמרו ושאין חיות לא נאמרו, דפשיטא דאפילו בהנך טריפות שהוזכרו במשנה יש טריפות שאינן חיות, ודרוסה ונפולה וודאי אינן חיות דכיון שאין בהם ממיני הטריפות כלל ואי חי' ג"כ היכי תטרף כיון שלא נעשה בה דבר, וע"כ דהחבט של נפילה וכן הארס של דרוסה גורמין שאינה יכולה לחיות, וכן מפורש במכילתא דמדכתיב לכלב תשליכון ע"כ שלקתה מכה שאינה ראוי' לחיות רק דמ"ד חי' סובר דלאו כללא היא טריפה אינה חי' ויש מהן שחי', רק לפי שיש בהם טריפות שחיות קאמר דקרא קאמר ובין החי' אשר לא תאכל היינו שמנה עשרה טריפות