תפארת יעקב על חולין חלק ב מז

לא הוי ליה לומר רק חסר פוסל בכל צד וצד ואין צד משלים לצד:

ובלא"ה אני תמה מאד בדבר הזה אם טרפות חליף שזכר רבא הוא מטעם שצריך שיהא יתרון בימין על השמאל ומחמת שנתחלף טרפה א"כ מאיזה צד נטריף ד' בימין וחד בשמאל, ואם נימא דטרפות זה הוא מצד חסר שאין צד משלים לצד א"כ הך חליף דקאמר רבא מה היתה כוונתו אם מצד שיש בשמאל יותר מבימין מה צורך לטרפות זה לשיטתו הא בלא"ה טרפה מצד חסר ויתיר שאין צד משלים לצד, ואם באמת לא נתכוון רבא בהך חליף רק לומר דפסול חסר ויתיר פוסל בכל צד וצד מלבד דקשה דבלי חליף הוי ידעינן זה כמש"ל אבל בלא"ה כיון דרבא עצמו ע"כ לא נתכוון לחדש פסול מצד חליף שיש בשמאל יותר מבימין א"כ מנין לנו להטריף שלש בימין וד' בשמאל כיון דלדידן יתרת בדרא כשר ואין כאן רק משום שיש בשמאל יותר מבימין וזה ע"כ לא הוזכר בדברי רבא כלל דלרבא אין נ"מ בהא כלל כיון דחסר ויתיר פוסל בכל צד בפני עצמו ואין צד משלים לצד וכמו כן יתיר פסול לדידיה ושלש בימין וד' בשמאל פסול בלא"ה מכח יתיר, ואי איפשר לומר רק שלא נתכוון רבא בפסול חליף רק להורות דחסר ויתיר פוסל בכל צד ומטעם חסר ויתיר פוסל חליף א"כ לדידן דמכשירין יתיר רק חסר מטריפין אין כאן מקום להטריף שלש בימין וד' בשמאל והוא תמוה לכאורה, ואם באנו להטריף שלש בימין וד' בשמאל ואף דקי"ל לית הלכתא כרבא ביתרת, אי איפשר לומר רק דטרפות חליף שחידש רבא הוא מצד שצריך שיהא בימין יותר מבשמאל ולא להיפוך ומצד חסר ויתיר לא הוי ידעינן ב' בימין וג' בשמאל כיון שיש בכולל ה' וחסר ויתיר שפסל רבא רק חסר מן ה' ויותר על ה' לא על כל צד בפני עצמו לכך הוצרך לפסול חליף מטעם אחר שיש בשמאל יותר על הימין א"כ מאיזה צד נטריף ד' בימין וחד בשמאל דמשום חסר ע"כ ליכא בהא דלא קאי על הצדדים מדצריך לחדש טרפות חליף וגם הוכחתי דליכא למימר דחליף שחידש הא גופא חידש דחסר ויתיר פוסל בצדדים בכל צד בפני עצמו א"כ מנין לנו להמציא טרפות אי יש בשמאל יותר על ימין כיון דיתיר לא קי"ל כרבא וחסר ליכא בהא ודוק היטב, הרי נתבאר ששני דינים הללו שחידש הרב הש"ך ד' בימין וחד בשמאל ושלש בימין וד' בשמאל הם סותרין זה את זה דע"כ אחד מהן אין לחוש בוודאי, גם בארנו דבאמת תרווייהו אין לחוש כהם לכלום רק אפילו לפי דרכם עכ"פ אי איפשר לקיים שני דינים הללו בשום פנים:

והיה איפשר לומר דמה שחידש רבא חליף היינו להורות על הכל דאי יש יתרון בשמאל על הימין מיקרי חליף שצריך להיות בהיפוך וכמו כן אי אונא שצריכה לעמוד בשמאל עומדת בימין מיקרי ג"כ חליף שנתחלפה ממקום זה למקום זה והשתא ד' וחד ג"כ הוי חליף כמו בושט דאמרו בשניהם אדומים או לבנים דהוי חליף, ובאמת לא דמי כלל דדוקא בושט שייך לשון חליף שהפשיט צורתו ולבש צורה אחרת לכך גם על עור אחד שנתחלף במראה מאדום ללבן מיקרי חליף, אבל כאן גבי אונא דוקא ביש יותר בשמאל מבימין שייך חליף ולא באונא אחת חסרה בשמאל ואחת יתירה בימין לא מיקרי רק חסר ויתיר וכיון שאין יתיר פוסל לא הוי רק חסר בשמאל ולא חליף, ועוד דעכ"פ הא וודאי קשיא כיון דרבא פוסל חסר ויתיר מה צורך לו להך טרפות חליף הא בלא"ה כל שיאמר דחסר ויתיר פוסל בכל צד בפני עצמו הכל בכלל ובהכרח דחסר ויתיר באמת אינו פוסל רק בכלל ה' אוני וד' וחד באמת כשר והוכרח רבא לחדש חליף לפסול כשיש בשמאל יותר על הימין, ואי רבא בא לכלול בחליף זה גם ד' וחד א"כ ממילא לא משכחת לה שיהא צד משלים לצד והרי חסר ויתיר פוסל בכל צד בפני עצמו ומה צורך לו לחדש חליף הא כיון שאמר תלתא מימינא ותרתי משמאלא חסר ויתיר טרפה ממילא נדע מפורש דבכל צד פוסל חסר ויתיר ואין צד משלים לצד והכל בכלל להטריף ובהכרח דבא לחדש חליף דרק מכח חליף טרפה ולא מטעם שאין צד משלים לצד ובהכרח יש נ"מ בד' וחד להכשיר, וראיתי להתב"ש שנסתייע מפירש"י דלקמן גבי השלמת הוורדא דכה"ג ג"כ חליף מיקרי, ואינו נכון כלל דרש"י לטעמו דסובר ריש פירקין דחליף מטעם חסר הוא אבל לדידן דמטריפין ג' בימין וד' בשמאל שאין כאן חסר כלל ויתיר לית הלכתא כרבא, ש"מ שאנו תופסין לעיקר דחליף הוא דבר מחודש שלא יהא בשמאל יותר מבימין ולא מכח חסר א"כ אין מקום להטריף ד' וחד, ועוד דכבר הוכחתי דוודאי אמת דחליף ע"כ מכח חסר הוא שאין טרפות בריאה רק ניקבה וחסרה אבל מ"מ כל שיש בכלל ה' אוני אין חסר פוסל רק כשיש יותר בשמאל מבימין אז פסול מטעם חסרון הימין שזה נקרא חסרון בצד ימין עצמו במה שיש בה פחות מן השמאל מה שראוי שיהא בה יותר מבשמאל:

וראיתי להרב בעל ת"ח שכתב ג"כ דד' וחד כשר דחליף לא הוי אלא דבר והיפוכו ואין להטריף מטעם חסר כיון שיש בכולל ה' אוני ליכא משום חסר דאל"כ חליף למה הא בלא"ה טרפה מכח חסר ויתיר ע"כ, ואינו נכון דשפיר יש לומר דלולא חליף הוי ס"ד דבאמת כל שיש בכלל ה' אוני אין בו משום חסר קמ"ל דחליף ג"כ טרפה מכח חסר ויתיר, אבל מה שכתבתי הוא ברור דבלי חליף ע"כ נדע דחסר ויתיר פוסל בכל צד בפני עצמו דאי דווקא בכלל למה לי תלתא מימינא ותרתי משמאלא כיון שאמר ה' אוני אית לה לריאה חסר ויתיר טרפה סגי וע"כ דבכל צד פוסל חסר ויתיר וא"כ חליף למה לי ובהכרח שבא רבא לחדש בהיפוך דרק מתורת חליף טרפה כשיש להיפוך ולא מתורת חסר דכל צד בפני עצמה ונ"מ בד' וחד כשר וזה ברור:

עוד הביא הש"ך הנ"ל דמדברי הפוסקים בהשלמת הוורדא ג"כ משמע דד' וחד טרפה עיי"ש ופי' התב"ש כוונתו ממה שפסלו חסר בשמאל אף דוודאי יש וורדא בימין והוי ד' וחד, ולא היה צריך לזה כלל רק כוונת הש"ך פשוט ממה שכתבו דרק וורדא בימין משלמת לחסרון ימין ולא לשמאל וקשה הא יש ד' וחד, אבל באמת לק"מ דלא אמרו וורדא משלמת רק למקום שיש שם חסרו כגון בחסר בימין אבל כשיש בימין כדינו רק שחסר בשמאל לא שייך שתשלים לימין מה שלא נחסר שם כלל רק לומר שתשלים לשמאל וזה אי איפשר כיון שעומדת בימין, ומה שסתר התב"ש ראיית הש"ך דהוי תרתי לריעותא אינו נראה כך מדברי הרמב"ם שהרי כתב בשלש בשמאל ושתים בימין בלא וורד פסול אבל עם וורדא כשר והרי יש תרתי לריעותא שלש בשמאל והשלמת הוורדא ודוחק לחלק בין ריעותא דיתרת בדרא לריעותא דהשלמת הוורדא אבל מה שכתבתי הוא ברור:

הן אמת דמדברי הרב ב"י יש להוכיח דטרפות חליף לאו משום שיש בשמאל יותר רק מכח חסרון בצד ימין שהרי פי' דברי הר"ן דקאי על וורדא העומדת בשמאל שאינה משלמת לשמאל משום שאין דרכה לעמוד בשמאל, ובאמת לשון הר"ן מורה לכאורה כפי' הב"ח דעל וורדא בימין קאי שהרי ימין שזכר קודם לא על עמידת הוורדא קאי רק על חסרון הימין א"כ ממילא מה שזכר היפוכו שמאל על חסרון שמאל קאי דמקום עמידת הוורדא מאן דכר שמיה, ועכ"פ מאיזה צד פשיטא ליה להב"י טפי בדברי הר"ן דקאי על וורדא בשמאל מבדברי רבינו ירוחם דכתב דע"כ כוונת רבינו ירוחם כהר"ן דאל"כ פשיטא ובאמת הכרח זה צריך לומר בר"ן עצמו כמו ברבינו ירוחם דאל"כ בר"ן גופא טפי יש לפרש כוונתו על וורדא בימין, וע"כ דכוונת ב"י כמ"ש הפר"ח דמדכתב הר"ן וכן דעת הרמב"ם ואי כוונתו על וורדא בימין היאך נתן טעם שאין דרכה לעמוד בשמאל דמשמע דאי היה דרכה לעמוד בשמאל היתה משלמת מימין לשמאל ואיפכא מוכח מדברי הרמב"ם דאפילו משמאל לימין אינה משלמת אף שדרכה לעמוד בימין, והשתא אי ס"ד דטרפות חליף לפי שיש בשמאל יותר מבימין אין ראיה מדברי הרמב"ם כלל דדוקא משמאל לימין אינה משלמת דמ"מ איכא משום חליף שיש בשמאל יותר, אבל להיפוך מימין לשמאל דבימין יכול להיות יותר ואין כאן רק חסרון שמאל בהא הוי ס"ד דמשלמת לולא שאין דרכה לעמוד בשמאל וע"כ דסובר הב"י דאין טרפות חליף רק מכח חסר ויתיר בכל צד א"כ ממילא יש להטריף בד' וחד, אבל מ"מ יהי' איך שיהי' נראה לי ברור ומוכרח בגמרא דלדידן ד' וחד כשר ומכ"ש שאין להטריף בשניהם בד' וחד ובג' וד' שהם שני דברים הסותרים זה את זה כמו שבארנו ובחידושי לי"ד הארכתי עוד בזה:

שם ולית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת. הנה לעיל בד"ה יתיר פירש"י ז"ל יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי ולית הלכתא כוותיה כדאמרינן בסמוך עכ"ל, משמע לכאורה מדבריו דטעמא דיתרת כשר לאו משום דקים לן דאורחיה בהכי ולאו יתרת היא דא"כ לא הוי ליה לומר יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי דאנן נמי ס"ל יתר כנטול דמי רק דלית הלכתא כוותיה דלאו יתיר הוא כלל דכך אורחיה להיות, רק הכוונה אף דלאו אורחיה מ"מ לא כל שינוי בריאה טרפה אף דלאו אורחיה ולא ס"ל שיהא קפידא במנין האונות למעלה רק ה' צריך ופחות מזה הוי חסרה אבל יתיר קים לן שאין זו טרפה בריאה אף דלאו אורחיה, ואמת שכן משמע בלשון הגמ' שלא זכרו כלל דאורחיה בהכי רק בהך ביני וביני דבסמוך ומעיקרא החליטו בפשיטות דלית הלכתא כרבא ביתרת, אמנם לקמן דנ"ח ע"ב בד"ה והיכא פירש"י להדיא דטעמא דלית הלכתא כוותיה דרבא, דקים להו לרבנן דאורחיה בהכי, ולפי זה יש לתמוה בלשונו כאן שכתב יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי דאנן נמי ס"ל יתיר הוי כנטול רק דס"ל דלאו יתיר הוא כלל דאורחיה בהכי, ועוד היכי פסיק ואמר יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי ולית הלכתא כוותיה דהא רק בדרא דאונא לא קי"ל כרבא אבל ביני וביני ומגבה גם לדידן יתיר כנטול והיכי שייך לומר יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי, ועל כרחנו אנו צריכין לדחוק בדברי רש"י ז"ל כאן דהכוונה יתיר ס"ל דלאו אורחיה וכנטול דמי ולית הלכתא כוותיה משום דאורחיה בהכי אמנם לולא דברי רש"י ז"ל לקמן דנ"ח היה נראה לי לפרש בענין אחר שהרי לא זכרו כלל הא מילתא דאורחיה בהכי גם יש לדקדק מה שאמרו בפשיטות ולית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת כיון דרק בדרא דאונא פליגי עליה ורבא בוודאי נתכוין לכל יתיר בין בדרא בין שלא בדרא דמהאי טעמא נקט כללא קמא ה' אוני אית לה לריאה