תפארת יעקב על חולין חלק ב מו

נ"מ בקשין ורכין ובחידושי לי"ד הארכתי הרבה בדינים הללו ועמ"ש לקמן דמ"ח עוד בזה:

בגמרא ואמר רבא ה' אוני אית לה לריאה אפה כלפי גברא תלתא מימינא ותרתי משמאלא חסר או יתיר או חליף טרפה. הנה יש להסתפק בכאן ספק עצום אי חליף זה מטעם חסר הוא והיינו שהחסר פוסל בכל צד בפני עצמו אף שבכולל לא נחסר כלום או דענין פסול חליף הוא שלא יהא בשמאל יותר מן הימין, ונ"מ אי איכא ד' בימין וחד בשמאל דלטעם ראשון פסול דמ"מ חסר בשמאל ולטעם השני פסול חסר אינו רק בכולל שלא ימצאו רק ד' אונות אבל כל שיש בכללה ה' אונות לא איכפת לן רק שלא יהא בשמאל יותר מבימין אבל ד' בימין וחד בשמאל אין כאן לא משום חליף ולא משום חסר, והנה לכאורה נראה פשוט דאין טרפות חליף רק מטעם חסר שהרי לא הוזכר במשנתנו רק ריאה שניקבה או שחסרה וכן הרמב"ם זכר חליף בפרק המתחיל חסרה כיצד, ורבא נמי דכלל אותו עם חסר ויתיר בוודאי משמע דכלהו חד טעמא נינהו וכן מפורש ברמב"ם שם שכתב הטעם שהרי חסרה מצד הימין ולפי זה ה"ה ד' וחד טרפה מצד חסרון שמאל:

אלא שיש לתמוה דא"כ הך חליף למה ליה לרבא להזכירו מאחר שאמר ה' אוני אית לה לריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא חסר ויתיר טרפה ע"כ מוכח דחסר פוסל בכל צד וצד אף שיש בכלל ה' אוני, דאי ס"ד דחסר ויתיר היינו בכולל למה ליה להזכיר תלתא מימינא ותרתי משמאלא כיון שאין קפידא בצדדים כלל רק שיהא בכולל ה' אוני לא חסר ולא יתיר ומדקאמר תלתא מימינא ותרתי משמאלא ידענו בהכרח דחסר ויתיר על הוזכר דבכל צד וצד פוסל חסר או יתיר אף שיש בכולל ה' אוני א"כ חליף למה לי, ועוד דאי חסר פוסל בכל צד וצד והיינו חליף דטרפה מטעם חסר ויתיר יתיר בשמאל וחסר בימין א"כ עכ"פ למה לי דנקט מעיקרא ה' אוני אית לה לריאה פשיטא דהיה דיו שיאמר תלתא אוני אית לה לריאה מימינא ותרי משמאלא חסר או יתיר או חליף טרפה ומזה מוכח לכאורה להדיא דהן חסר ויתיר על הכלל הוזכר דהיינו אהא דקאמר ה' אוני אית לה לריאה שלא יהא פחות או יותר אבל בכל צד וצד בפני עצמו אין שום פסול של חסר ויתיר רק חליף טרפה שצריך שיהא תלתא מימינא ותרתי משמאלא, וה' אוני הוזכר על חסר ויתיר, ותלתא מימינא ותרתי משמאלא הוזכר על חליף, וע"כ דבא למעט דאין בזה פסול חסר ויתיר ונ"מ דאי יש בכלל ה' אוני ויש בימין יתר על שמאל כשרה אף דיש יתיר בימין וחסר בשמאל כיון דבכולל יש ה' אוני לא איכפת לן בהא, ואמת שיש לדקדק עדיין דהוי ליה למיתני רק תלתא אוני אית לה לריאה מימינא ותרתי משמאלא וממילא הוי ידעינן דחסר ויתיר אינו רק בכולל דאי על כל צד וצד חליף למה לי, דאי הוי נקט תלתא אוני אית לה לריאה מימינא ותרתי משמאלא חסר או יתיר הוי ידעינן בהכרח דקאי על כל צד וצד דאל"כ הוי ליה לומר ה' בכולל ומדנקט חליף ג"כ ש"מ להורות בהיפוך דחסר ויתיר רק על הכולל ולכך נקט ימין ושמאל מכח חליף, מיהו אין זו קושיא כ"כ דמ"מ כיון שהדבר מתחלק חסר ויתיר על הכלל וחליף על הצדדין נקט ממילא כללא לענין חסר ויתיר ותלתא מימינא וכו' על חליף, ועוד דרבא הוצרך לומר ה' אוני אית לה לריאה משום יתיר דס"ד דוקא בדרא דאוני דהיינו מימין או משמאל פוסל יתיר אבל ביני וביני אין יתר פוסל כלל כיון שהוא רחוק מן הדרא דאוני קמ"ל ה' אוני אית לה לריאה דכל יתר מה' שנמצא בריאה טרפה, אבל הא וודאי כיון דנקט ה' אוני אית לה לריאה וקאמר נמי תלתא מימינא ותרתי משמאלא פשיטא דאי חליף פסול מכח חסר ויתיר בכל צד בוודאי חליף מיותר לגמרי דבלי חליף פשיטא דהוי ידעינן דבכל צד בפני עצמו פוסל חסר ויתיר, דאי דוקא בכלל ה' אוני אבל כל שנמצא ה' שוב אין פסול חסר ויתיר למה לי דנקט תלתא מימינא ותרתי משמאלא כיון דבהא אין נ"מ כלל רק ה' בכולל בשני הצדדים, ומדנקט חליף ע"כ להורות שאין חסר ויתיר פוסל רק בכלל ה' אוני רק פסול אחר יש מצד דבעינן שיהא בימין יותר משמאל לא להיפוך וא"כ ד' בימין וחד בשמאל כשר, מיהו הא וודאי קשיא דפשיטא שאין חילוף טרפות בפני עצמו רק הכל בכלל או שחסרה דמתניתין, ונראה לי דוודאי אמת הוא שטרפות חליף מצד חסר הוא אבל אינו אלא מצד חסרון הימין לפי שלעולם יש בימין שלשה ובשמאל ב' וכל שנחסר מצד הימין אף שיש בכולל ה' אוני טרפה אבל מטעם יתיר בשמאל לא איכפת לן כל שאין כאן יתר מה' אוני בכולל אבל חסר פוסל בצד הימין בעצמו והטעם לפי שיש בימין לעולם יותר על השמאל וכל שיש להיפוך הוי ליה חסרון לגבי ימין, והשתא ממילא אין ראיה מדברי הרמב"ם להטריף בד' וחד ממה שכתב שהרי חסרה מן הימין דבאמת טרפות זה של חליף מהאי טעמא הוא דכיון דדרך הריאה שיהא לה שלש מימין וב' בשמאל ונמצא בהיפוך אף שיש ה' אוני בכולל הוי ליה חסרון לגבי ימין, ועוד נראה לי דוודאי רבא דאוסר יתרת בדרא באמת מטריף חליף מטעם חסר בימין ויתיר בשמאל ואף דחסר ויתיר לא נאמר רק על כלל ה' אוני אבל בענין זה שיהא בימין יותר על שמאל הוא ג"כ דבר המעכב בריאה כמו כלל ה' אוני ולענין זה חשיב כל צד בפני עצמו שבצד ימין יהא יותר ובשמאל פחות וכשהוא להיפוך יש בו שתי טרפות חסר בימין ויתיר בשמאל דבימין צריך להיות יותר ואין כאן רק פחות ובשמאל צריך להיות פחות ויש יותר, אבל כל זה אם הוא מהופך ממש אבל ד' וחד דיש בימין יותר, ובשמאל פחות שוב אין כאן משום חסר ויתיר כיון שיש בכולל ה' אוני ואין מקפידין בחסר ויתיר על כל צד וצד רק אי נשתנו בענין מה שצריך להיות יותר בימין מבשמאל, דאי ס"ד דלעולם מקפידין על כל צד וצד חליף למה לי כמו שהוכחתי, ולדידן דקי"ל דלא כרבא ביתיר ואין כאן טרפות רק חסר בלבד אמרינן דחסר אינו פוסל רק בכלל ה' אוני ולא בכל צד וצד רק אי נשתנו בענין היתרון מימין על שמאל אז פוסל חסר בימין בלבדו אבל משמאל בלבדו לא משכחת לה פסול דיתיר אינו פוסל אפי' בכולל וחסר אינו רק בכולל ושינוי לא שייך ביתרון ימין על שמאל דאי חסר בשמאל בלבד ולא בכולל ע"כ יש יתרון מימין על שמאל ולא נשתנה בהא, א"כ ממילא ליכא פסול רק בימין מצד חסר ואפי' יש ה' בכולל מטעם דבהא חלוק צד ימין בפני עצמו שיהא בו יתר על שמאל, וזהו שכתב הרמב"ם שהרי חסרה מן אבל מ"מ מודה דד' וחד כשר דדוקא בימין פוסל חסרון אפי' יש בכולל ה' אוני אבל בשמאל אין חסרון פוסל רק אי נחסר מן הכלל לא כשיש ה' אוני בכלל כיון שהשמאל לעולם יש בו פחות מן הימין ודו"ק:

ולפי זה נראה לי שאם נמצא שלש בימין וד' בשמאל לרבא טרפה, דלדידיה יש כאן שתי טרפות חסר ויתיר על הכולל וכמו כן בכל צד וצד אי נשתנה שיש יתרון בשמאל על הימין אז טרפה מטעם חסר בימין ויתיר בשמאל רק אי אין שינוי בהא ויש כאן יתרון בימין מבשמאל ויש ה' אוני בכלל אז לא איכפת לן חסר ויתיר בצדדים, והשתא כשיש שלש בימין וד' בשמאל נהי דמשום חסר בימין ליכא דהא יש שלש כתיקונן אבל משום יתיר בשמאל איכא אבל לדידן דליכא פסול יתיר כלל בכולל כמו כן כ"ש דליכא בכל צד בפני עצמו הילכך בשלש בימין וד' בשמאל דמשום חסר בימין ליכא ויתר בשמאל לא איכפת לן דלית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת ופסול חליף דרבא ע"כ משום חסר ויתיר הוא וכיון דלית הלכה כרבא ממילא ליכא משום חליף רק בחסר מן הימין כגון שתים בימין ושלש בשמאל:

ומעתה כל דברי רבא מבוארין היטב דמה שאמר ה' אוני אית לה לריאה ולא היה די לו שיאמר תלתא אוני אית לה לריאה מימינא ותרתי משמאלא משום דס"ד דוקא חסר ויתיר בסדר האונות מן הצד פוסל אבל ביני וביני אין יתר פוסל כלל קמ"ל ה' אוני אית לה לריאה דכל יותר מה' בכל הריאה הוי יתרת ובתר הכי אמר תלתא מימינא ותרתי משמאלא להורות על חליף ומ"מ לא סגי ליה בחסר ויתיר בלבד וע"כ נדע דקאי אכל צד וצד בפני עצמו דאל"כ למה לי תלתא מימינא ותרתי משמאלא כיון שאין חסר ויתיר פוסל רק בכלל ה' אוני, משום דאי לא הוי נקט חליף הוי ס"ד דבאמת חסר ויתיר פוסל לגמרי בכל צד וצד ואין צד משלים לשני כלל קמ"ל חליף דרק אי נתחלפו שיש בשמאל יותר בימין אז אין צד משלים לשני ופסול מכח חסר בימין ויתיר בשמאל אבל כל שיש בימין יותר מבשמאל אז הכל כחדא חשיב וכל שיש בכלל ה' אוני כשר ורק בנתחלף אין צד משלים לצד ובא לאפוקי ד' בימין וחד בשמאל דכשר, ואפילו לדידן דיתרת כשר מ"מ בחליף הלכתא כרבא ואין שמאל משלים לימין כיון שנתחלפו והוי חסר מן הימין אבל מצד יתיר בשמאל לא איכפת לן דלית הלכתא כרבא ביתרת ונ"מ ג"כ דלרבא שלש בימין וד' בשמאל טרפה מכח יתיר בשמאל ולדידן כשר דמשום חליף ליכא כיון שאין כאן חסרון בימין דטרפות חליף מצד חסרון הימין הוא שאין צד השמאל משלים לעולם לימין כיון שנתחלף יתרון ימין בצד שמאל ודוק, היטב בזה:

והנה הרב הש"ך בי"ד סי' ל"ה פסק דד' בימין ואחת בשמאל טרפה ודקדק כן מלשון המחבר בש"ע, וכוונתו מדכתב ואם חסרה אחת מימין או מהשמאל משמע דחסר פוסל בכל צד וצד בפני עצמו ואפי' יש בצד השני להשלים, דאי ס"ד שאין חסר פוסל רק בכולל למה ליה להזכיר חסר בכל צד וצד הוי ליה לומר חסר אחת מהן, אבל באמת נראה לי ברור דלא מוכח מידי ואדרבא מוכח להיפוך דאי ס"ד דכוונת המחבר במה שכתב חסר בכל צד להורות דאין צד משלים לשני א"כ כשכתב ואם חסרה אחת מן הימין היינו אפי' יש שלש בשמאל א"כ היינו סיפא שכתב או שהיו שנים מימין ושלש משמאל ומדכתב אח"כ בדין חליף שיש בכלל ה' אוני רק שנתחלפו ש"מ דמעיקרא כשכתב חסר אחת מימין או מהשמאל היינו חסר לגמרי שאין בכולל רק ד' אוני, ועוד דאי חסר בשמאל היינו כשיש ד' בימין א"כ כ"ש כשיש ב' בימין וג' בשמאל וע"כ דמעיקרא לא אמר רק שנחסר מן הכולל ובא לומר שאותו חסרון בין שיהא בימין בין בשמאל פוסל ובסיפא קאמר דאי יש בכולל ה' רק שנתחלף ב' בימין וג' בשמאל גם כן טרפה, ולפי זה מוכח להיפוך דאי סלקא דעתך ד' בימין וחד בשמאל טרפה