תפארת יעקב על חולין חלק ב קנא

וכל שידוע לנו ומוחזק שמטיל ארס ומזיק בוודאי טמא הוא אף שאין יודעין שמו אם הוא מין ממיני הטמאים וכל שיש לו ג' סימנים הללו בגופו טהור בוודאי שאין בכל הטמאים שיהא להם שלשה בגופו רק אחד אינו בגופו דהיינו אינו דורס ואוכל וברייתא נקטה ד' סימנים כנשר דכל שאינו כנשר טהור ואפילו בא בסימן אחד של טהרה, ועל זאת הברייתא אמרו ר"ח ור"נ עוף. הבא בסימן אחד יהא איך שיהא ואפילו הוא דורס ואוכל שאין דורס ואוכל בלבד סימן טומאה רק בצירוף הג' כנשר רק באינו בקי יש לחוש לפרס ועזניה ועורב, ולאמימר לא חיישינן לפרס ועזניה וכל בא בסימן אחד טהור באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה, ומה שאמר והוא דלא דריס היינו שאינו מטיל ארס וזהו שלא אמר והוא דלא דריס ואכיל משום דבסימן אחד קאמר ואי לא דריס ואכיל הוי ליה ב' סימנים רק דאינו דורס ומזיק, וכבר כתבתי לעיל דבהכי ניחא שלא הוצרך ר"ח ור"נ להזכיר זה רק אמימר והיינו דר"ח ור"נ דמיירי בבקי בהן ובשמותיהן א"כ לא שייך לומר והוא שאינו דורס ומזיק דע"כ אינו דורס ומזיק כיון שבקי שאינו מהם ונשר אתי דליכא טמא חוץ הם א"כ ע"כ אינו מזיק בארסו, אבל אמימר דמיירי באינו בקי ואינו מטהר רק משום דלא שכיח פרס ועזניה שפיר קאמר והוא שאינו דורס ומזיק דאי דורס ומזיק ע"כ פרס ועזניה היא שאין עוף טהור מזיק וזה ברור לפע"ד וכל הקושיות בטילות בדרך זה כמו שבארנו לעיל ועוד אבאר בס"ד לקמן ע"ב אמר ר"י עוף המסרט כשר לטהרת מצורע וכו'. יש בגמרא לדקדק אי עוף ר"י לאשמועינן דעוף המסרט טהור והיינו דהלכה כרבנן למה ליה להזכיר טהרת מצורע הוי ליה לומר טהור, ועוד דלא שייך שיאמר מעיקרא שהוא כשר לטהרת מצורע ויאמר אח"כ שזו היא שנחלקו ר"א ורבנן והוי ליה לומר על פלוגתא דר"א ורבנן בסנונית דהלכה כרבנן וכשר לטהרת מצורע, ועוד דלא שייך לומר עוף המסרט כשר וכי בזה ידענו איזה עוף הוא אי טהור או טמא ואי כללא נקט דכל המסרט טהור והרי אינו כך דהא פליגי ר"א ורבנן, גם לא הבנתי מהו עוף המסרט ורש"י פירשה בלשון לעז ואין אנו יודעין כוונתו ופירושו, והיה נראה לי לכאורה לומר לפי מה דמשני לעיל דלכך צריך תורין לקרבן ורש"י ז"ל הביא שיש שפירשו דאין כשר לקרבן רק בד' סימנים ותמה רש"י ז"ל על פי' זה דהא אין שום עוף כשר לקרבן רק תורין ובני יונה, ולזה היה נראה לומר כיון דילפינן מכשיר ומכפר בחוץ ממכשיר ומכפר בפנים כדאמרינן לקמן פרק שילוח הקן א"כ י"ל דגלי קרא דגם מכשיר ומכפר בחוץ דהיינו ציפרי מצורע אינן כשירין רק בד' סימני טהרה כתורין אף דלאכילת חולין עוף הבא בסימן, אחד טהור אבל מכשיר ומכפר לא ואפילו בחוץ דלא בעינן תורים ובני יונה דוקא, והשתא י"ל דהך למינהו דכתיב בנץ דפליגי רבנן ור"א בהא פליגי דרבנן סברי דקורקבנו נקלף ויש לו ד' סימני טהרה אבל נץ אין לו רק ג' סימני טהרה שאין קורקבנו נקלף ור"א ס"ל דכיון שאינו נקלף ביד רק בסכין לא חשיב קורקבנו נקלף והוי מינא דנץ, ועלה קאמר ר"י דעוף המסרט כשר לטהרת מצורע והיינו דלא נימא דמה שמסרט חשיב דורס ואוכל ואין לו רק ג' סימנים אפי' לרבנן קמ"ל דסירוט זה לא חשיב דורס ואוכל ושפיר כשר לטהרת מצורע וקאמר דזו הוא סנונית לבנה שנחלקו בה ר"א ורבנן דסירוט כזה כמו שהסנונית הזו מסרטת לא חשיב דורס, ולא מיבעי' אי כל הדורס טמא לכ"ע א"כ ע"כ דזו לא חשיב דרוסה אלא אפילו לפי מה שכתבתי דאין זה כלל רק בצירוף שלילת סימני טהרה מ"מ מחדש ר"י דסירוט זה לא חשיב דרוסה, ואפי' אי נימא דסנונית אין לה כל סימני טהרה ג"כ אתי שפיר דלא מייתי מסנונית רק להודיע כוונתו מהו קורא מסרט ולא מעייל נפשיה בפלוגתא כלל רק עכ"פ עוף הדומה לו שמסרט כמו סנונית ויש לו כל סימני טהרה כשר לטהרת מצורע דסירוט זה לא חשיב דרוסה כך היה נראה לי לכאורה אמנם נראה לי לפרש בפשיטות ויתיישב ג"כ סוגיא דבתר הכי על נכון והוא דתנן בנגעים דשתי ציפרים של מצורע צריכין להיות ציפור דרור ופירשו דהיינו שדרות בבית כמו בשדה והיה איפשר לפרש דרור היינו שיקח מן ההפקר דוקא כמו וקראתם דרור אבל באמת אינו כן רק שאינו מקבלת מרות בבית כמו בשדה וזהו שחידש ר"י כאן דעוף המסרט שאינו מניח ליקח אותו לתופשו והוא מסרט ברגליו זהו מיקרי שפיר דרור וכשר לטהרת מצורע ומייתי דזו היא סנונית לבנה שנחלקו בה ר"א ורבנן וכל כיוצא בזה עוף טהור המסרט מיקרי שפיר דרור וכשר לטהרת מצורע, ולפי זה מה שפירש"י ז"ל דללישנא קמא דאמימר לית ליה הא דר"י דהא פסק הלכתא כר"א ואינו כשר לטהרת מצורע ולפי הנ"ל אינו מוכרח כלל דר"י לא מיירי מפלוגתא כלל ולא בא לומר רק דמסרט מיקרי דרור ולא בעינן חפשי ממש בשדה והפקר רק אפילו בבית כל שמסרט ואינו מקבל מרות מיקרי דרור ונתן דמיון לזה הסירוט סנונית לבנה דזו מסרטת היא ולרבנן כשר וטהור ולר"א פסול מחמת שאינו טהור אבל דרור מיקרי, ולפי זה יש לקיים שפיר ג"כ אותה הגירסא שמחק רש"י והגירסא שלפנינו ג"כ מורה כפי הגירסא שמחק רש"י דקאמר היינו דקתני וזו היא סנונית לבנה ובברייתא לא הוזכר זו היא רק להביא סנונית לבנה רק בדברי ר"י הוזכר בלשון זה וצריך למוחקה ג"כ אבל לפי הנ"ל ניחא דוודאי מברייתא לא קשיא ליה דפשיטא דאיכא סנונית שחורה דטמאה לכ"ע מדקאמר סנונית לבנה רק לאמימר קשיא ליה כיון דע"כ מה שאמר וזו היא סנונית לבנה הכוונה אף דלהלכה טמאה מ"מ לענין הסירוט מייתי לה א"כ למה לי' להזכיר סנונית לבנה שנחלקו הוי ליה לומר וזו היא סנונית ואי לאפוקי שחורה למה ליה לומר שנחלקו הא דמיונו עולה שפיר בלבנה ממש שלא נחלקו דלא שייך שיחלקו לישנא דאמימר ומר זוטרא דלאמימר לבנה ממש שלא נחלקו לדידיה אינה מסרטת כלל ולמר זוטרא מסרטת ופשיטא דאיהי נמי מסרטת א"כ למה קאמר וזו היא סנונית לבנה שנחלקו דהיינו ירוקה הוי ליה לומר כאותה שלא נחלקו וכשר באמת לטהרת מצורע לכ"ע, ואהא משני לאפוקי דבתי דאוכמתי דאותן שחורות הדרים בבית באמת אינן דרור ואינן מסרטין. ואפילו עוף טהור כמוהו לא חשיב דרור והיינו דנקט סנונית לבנה שנחלקו ואי היה אומר סנונית לבנה הוי ס"ד דירוקה אינה עוף המסרט וכיוצא בה בטהור פסול לטהרת מצורע קמ"ל דזו שנחלקו הוי ג"כ דרור לאפוקי אוכמתי בבתים לא חשיב מסרט וכיוצא בו בטהור לא מיקרי דרור, והיינו דנקט דבתי דאוכמתי והוי ליה לומר לאפוקי אוכמתי ומה ענין בית ושדה לכאן ולהנ"ל ניחא דעיקר בא ר"י לומר דאפילו בבית חשיב דרור דדרור הכוונה בטבעו שאינה מקבלת מרות אבל שחורות הדרות בבית לא מיקרו דרור ואפילו טהור כיוצא בו לא מיקרי סירוט ואינו כשר למצורע כנ"ל:

ודע דהט"ז בסימן פ"ב האריך לתמוה על דברי התוס' פרק שילוח הקן שהקשו הא כתיב גם צפור מצאה בית ואטו טהור מצא בית טמא לא מצא ותירצו דאיפשר דמיירי בטהור דכתיב ודרור קן לה וצפור דרור טהורה כדמוכח פרק אלו טרפות דס"ב ותמה הט"ז היכן הוזכר כאן דצפור דרור טהור, גם תמה דמוכח במשנה וקרא להדיא דצפרי מצורע הם ציפרי דרור וטהורין ולמה להו להביא מכאן, והש"ך בנה"כ תמה עליו דממשנה לא מוכח דליכא דרור טמא אבל מכאן מוכח זה, ובאמת זה אינו דהיכן הוזכר כאן דציפור דרור ע"כ טהור ולא טמא אדרבא מוכח דאיכא טמא דמשמע להדיא דסנונית עוף המסרט היא והיא דרור ויש ממנה דטמא לכ"ע ויש דפליגי והלכה כר"א וכ"ש לפירש"י כאן אמימר פליג על ר"י דסנונית טמאה כר"א ומ"מ הוי דרור, וכמו כן לפי מה שפירשתי מוכח דללישנא קמא יש דרור טמא דכיון דהלכה כר"א והוא אומר וזו היא סנונית שנחלקו ודו"ק:

אבל לדעתי כוונת התוס' בפשיטות דמה זה שתירצו, סוף סוף קשה אטו טמא לא מצא בית, לכן נראה דעיקר כוונת התוס' לתרץ דשפיר מצי מיירי בטהור וע"כ אין זה דקדוק אטו טמא לא מצא דהא כתיב ודרור קן לה ואטו שאינו דרור אין לו קן אלמא דאין קפידא בזה רק אי הוי דרור עוף טמא הרי נסתר מה שתירצו דמיירי בטהור הא דרור, טמא הוא ועל זה הביאו דדרור טהור מהך דהכא דעכ"פ מוכח שאין כל דרור טמא דהא עוף המסרט הוא צפור דרור וכשר לטהרת מצורע ולכך לא הביאו ממשנה דנגעים דהתם הוי מצי לפרש דמיירי בציפור סתם רק שיהא חפשי והפקר שיצוד מן השדה לא מה שנמצא בבית אבל דרור על שם טבעו שאינו מקבל מרות זהו טמא לכך הביאו דדרור זה של מצורע היינו שהוא בטבעו דרור שאינו מקבל מרות וטהור דהא כשר לטהרת מצורע, ונהי דאיכא נמי טמא אבל התם שפיר יש לפרש בטהור ואי משום טמא לא מצא הא אינו דרור ג"כ קן לה ומ"מ נקט ודרור קן לה לכך שפיר מצי מיירי בטהור כנ"ל, ועמ"ש לקמן פרק שילוח הקן בתוס' שם:

שם אמר אמימר בחיורא כרסה כ"ע לא פליגי וכו'. איכא למידק במאי פליגי הני לישני דלא שייך לומר דפליגי במציאות דמר ס"ל דחיורא שרי לכ"ע משום דחיורא יש לו סימנים דלא דמי לעורב או לנץ ומר ס"ל ירוקה אסור לכ"ע דאין קורקבנו נקלף ומר סובר דפליגי דקורקבנו נקלף ואי ירוקה וחיורא שווין בסימנים מאיזה צד ישתנה הירוק מהלבן והרי בברייתא מפורש דההיתר משום דקורקבנו נקלף וצ"ע לכאורה, ומזה נראה לי ראיה דהא דאמרינן לקמן דשכן ונדמה קאמרינן וטמא אפילו לרבנן היינו נדמה במראה כמו שפירש"י הילכך סובר אמימר דחיורא כ"ע לא פליגי דשרי כיון דכ"כ אינו דומה במראה לעורב ולנץ מודה ר"א דלאו מינו הוא ובירוקה פליגי דלר"א אסור אף שאינו דומה ממש ולרבנן מותר כיון שאינו דומה במראה אבל שחורה לגמרי מודו רבנן, ומר זוטרא סובר בירוקה לכ"ע אסור דהוי נדמה אפילו לרבנן רק בחיורא פליגי דלר"א לא בעי נדמה ורבנן בעו נדמה כנ"ל, ויתבאר עוד לקמן בס"ד גבי מילתא דאחרים:

שם תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה יש לדקדק דהא בני יונה ותורין שני מינים הם ופשיטא דאין דבר אחד ב' מינין והוי ליה לומר תסיל מין בני יונה הוא ופשיטא שאינו מין תורין, גם מה ס"ד שיהא מין תורין עד שהוצרך לאשמועינן שאינו מין תורין, ונ"ל לפי ששמענו בהך דזרזיר וסנונית דתליא בנדמה ואמרינן דמינו הוא לכך מספקא לן בתסיל הזה דכשהוא קטן דומה למין בני יונה אבל כשמזקין נשתנה ודומה לתורין ולכך קמ"ל ר"י דפסול משום תורי' משום