תפארת יעקב על חולין חלק ב קנ

בסימן אחד ולא חזינן דדריס, ואין להקשות לפי זה היכי אמר ר"נ לעיל והוא שיכיר עורב כיון דחייש לפרס ועזניה צריך שיכיר פרס ועזניה ג"כ דאית להו חד סימן ושמא אינו דורס והוי תרי, הא ליתא דהנך תרי סימנים דקאמר ר"נ בגופו הם והכל בבא בסימן בגופו מיירי דכיון דעוף חדש הוא שאין מכירין אותו א"כ קשה לידע שאינו דורס דהא תרנגולתא דאגמא היו חושבין שאינו דורס אח"כ חזיוה דדורסת וכל סימן אחד וב' היינו בגופו כמו בסימן אחד דאמימר דוודאי בגופו הוא דהא קאמר והוא דלא דריס וה"ה סימן וב' דר"נ, ובוודאי אי בא עוף שידענו שאינו דורס בוודאי טהור לאמימר ג"כ דליכא בהו שום טמא בכ"ד עופות שלא יהא לו שום סימן טהרה בגופו רק אפילו בא בסימן טהרה בגופו ג"כ טהור כל דלא ידענו דדריס וזהו שפירש"י דלא ידענו דדריס דאי ידעינן דלא דריס לא היה צריך סימן יותר וכל זה נראה לי ברור לדעת רש"י ז"ל:

אמנם הרמב"ם ז"ל שיטה אחרת לו בענין זה דוודאי ברייתא דנשר ור"ח ור"נ ס"ל דאין בסימן הדריסה שום מעלה על אחרים כמו שכתבתי לשיטת רש"י ז"ל רק במה דסובר רש"י ז"ל דאמימר נמי קאי בשיטה זו ולא פליג על ר"נ רק בהא דלא חיישינן לפרס ועזניה, אבל הרמב"ם ס"ל דאמימר פליג בהא ג"כ במה דקאמר והוא דלא דריס ומפרשה הרמב"ם דידעינן דלא דריס וודאי ואף שהרב בעל המגיד כתב שיש לפרש דלא ידעינן אי דריס הוא תמוה לפע"ד דמאחר שנתן טעם לדבריו לפי שאין בכל הטמאים שיהא אינו דורס עם סימן טהרה בגופו זולתי פרס ועזניה, והשתא אי לא ידענו אי דריס איזה הוכחה היא זו שהוא טהור שמא באמת דורס ואי דלא מחזקינן ליה בדורס הוי ליה לומר בפשיטות שאין בכל הטמאים בסימן אחד של טהרה זולתי פרס ועזניה, אבל פשיטא שאין להכריח שהוא טהור ממה שאין בכל הטמאים אינו דורס כיון דלא ידענו שאינו דורס שמא מן הטמאים הוא, ואפילו נדחוק לפרש דבריו בלא ידענו ומ"מ טהור דאי איפשר שהוא דורס דא"כ פרס ועזניה הוא ולא שכיח אבל אי חזינן דדריס ע"כ פרס ועזניה הוא כמ"ש כעין זה לשיטת רש"י, אבל לפי זה ע"כ כשיהא לו ב' בגופו ע"כ חיישינן דדריס ועורב הוא ומדברי הרמב"ם מוכח להדיא דכ"ש בב' וג' טהור, תדע דאל"כ היה לו לומר שאין בכל הטמאים שלא יהא לו רק סימן אחד זולתי פרס ועזניה ומדקאמר שאין בכל הטמאים מין שאינו דורס ויש בו אחד מג' סימנים הללו ש"מ דכ"ש ב' וג' וזה ברור], והיינו דאמימר פליג עלייהו דר"ח ור"נ וסובר דתנא דמתני' ללא ממש קאמר דכל עוף הדורס טמא ואפילו יש לו כל הסימנים בגופו, והשתא ממילא אי איפשר לפרש סיפא דאי אינו דורס ויש לו גם ג' בגופו טהור דא"כ מהו כללא דרישא כל עוף הדורס טמא הרי כל שאין לו אצבע טמא ושאין לו זפק או קורקבן נקלף, ובהכרח הכוונה אינו דורס וחדא מהנך והיינו לפי שאין בשום עוף טמא שיהא אינו דורס וסימן טהרה בגופו [וכ"ש ב' וג' דפשיטא דאין סברא לפרש ג' סימני טהרה דמתניתין דוקא אחד מהן ולא ב' וכל הג'], ולא הוזכר במתניתין רק ארבעה סימנים אחד של טומאה ושלש של טהרה והם חיובים ואם אין לו סימן הטומאה סגי באחד משלש של טהרה, והא דאמרינן לעיל ארבעה סימנים תלתא הדרי בכלהו היינו שלש של טהרה הדרי בכלהו עשרים תלתא תרי בעורב חד בפרס וחד בעזניה וכבר בארנו לעיל שאין שם סימן חדש כלל רק דס"ד שיש בהנך י"ט עופות גם חד חד והוי ב' כתובים עם פרס ועזניה קמ"ל דכלהו אית להו תלתא ולא הוי ב' כתובים דלא ילפינן מינייהו אפי' ק"ו וכיון דפרס אין לו זה של עזניה וכן להיפוך לא הוי ב' כתובים, פי זה כלהו יש להם סימן טהרה בגופם והשתא אי איפשר לומר דכלהו דורסין דא"כ יהא אינו דורס בלבד טהור דהא כלהו דורסין וע"כ דפרס ועזניה אחד מהן עכ"פ אינו דורס ואף שיש לו סימן בגופו מ"מ לא חיישינן לו לפי שלא שכיח פרס ועזניה, ואי קשיא כיון דלא שכיח פרס ועזניה א"כ באינו דורם בלבד יהא טהור דכלהו דורסין וכלהו יש להם סימן טהרה בגופם ואין לך בכולם שיהא אינו דורס ולא יהא לו שום סימן טהרה בגופו, הא ליתא שאי איפשר לטהר העוף לפי שאין לו סימן טהרה דא"כ סימן שלילת הטהרה יטהר אותו כיון שמה שאינו דורס אינו מכריח שהוא טהור שהרי יש טמא שאינו דורס רק שיכריח מצד שאין לו סימני טהרה שהוא טהור זה א"א דס"ל לתנא דמתניתין דיש מין טמא ששמו כשם הטמאים והוא משונה בסימנים שאין לו שום סימן טהרה ומ"מ שמו כך כשם אלו, רק ברייתא דנשר ס"ל שאין שום מין בדומה לאלו זולתי נשר יש מין דומה לנשר בד' סימני טומאה אבל פחות מד' סימני טומאה ליכא אפילו בנשר אבל תנא דמתניתין דלית ליה הא דהא מטמא דורס בלבד אפילו בג' סימני טהרה וכמו כן אינו דורס בג' סימני טומאה יש לחוש למין נשר שאין לו כל הד' דהיינו שאינו דורס ושמו נשר והתורה לא פרטה הטמאים רק למי שבקי בהן ושמותיהן ויודע שזה העוף אין שמו כך יכול לאוכלו שאין בטמאים רק כ"ד שמות וכל השמות שהן שווין אף שאינן דומין בסימנים כולן נשר הם או נץ, רק אי היו כל הטמאים דורסין לא היה ראוי לנו לחוש לטמא משונה שאין בכולם בסימן זה כיון שכולן דורסין רק לפי שיש פרס או עזניה שאינו דורס ממילא חיישינן באינו דורס שהוא טמא ואף שאין לו שום סימן טהרה בשביל זה לא נוכל לטהר אותו כיון שיש בכולם שאין לו אלה השלשה של טהרה כגון הנשר א"כ יכול להיות שזה נשר ואינו דומה לו בדבר אחד שהנשר דורס וזה אינו דורס כיון שיש טמא אינו דורס ג"כ, אבל כל שאינו דורס ויש לו סימן אחד של טהרה וכ"ש ב' בגופו או ג' זה היה ידוע לחכמים שאין שום עוף טמא בעולם שיהא אינו דורס עם סימן טהרה בגופו רק פרס ועזניה בלבד ולא שכיחי ובזה כל דברי הרמב"ם מבוארים:

ובהכי ניחא לי מה שיש לתמוה לכאורה בהך סוגיא דלקמן דתניא אחרים אומרים השוכן עם הטמאים טמא עם הטהורים טהור וקאמר כמאן כר"א דאמר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו אפ"ת רבנן שכן ונדמה קאמרינן, ויש לתמוה הא וודאי מילתא דאחרים על כל הטמאים נאמר ולאו בעורב דוקא א"כ היכי אפשר דאתיא כר"א הא ר"א על עורב למינו קאמר לה להביא הזרזיר ואי ס"ד דבכל הטמאים כך הוא א"כ יש בכל הטמאים למינו ומ"ש דכתיב קרא בעורב, ועוד שהרי לכ"ע כ"ד טמאים יש ולמינו דעורב חדא מהם ואי בכלהו שכן טמא דהוי מינו א"כ איכא טובא טפי מכ"ד [גם לא נתבאר שכן זה מה טיבו אי בבקי בהן ובשמותיהן או אינו בקי ואי דומה לו בסימנים או לא ויתבאר לקמן במקומו עוד בס"ד] וכמו כן מה דמשני אפ"ת רבנן שכן ונדמה קאמרינן ואי זה בכל הטמאים קשה כנ"ל דאיכא למינו בכלהו, ולפי הנ"ל ניחא דהך למינו דעורב גלי קרא עוף שאין שמו עורב כלל ומ"מ טמא לפי שהוא שוכן עמו הוי מינו אבל בשאר טמאים אפי' שוכן לא הוי מינו כל שאין שמו כך כשם זה שאין שמות עופות טמאים רק כ"ד ואחרים אומרים דשכן עם הטמאים אמרינן דטמא דשמו כך דכיון דשוכן עמו מסתמא טמא הוא והוי מינו בשמו ולכך לא כתיב בקרא בכלהו למינו רק השם בלבד וכל ששמו כך טמא ואי רואה עוף שאינו מכירו ושוכן עם טמאים מסתמא מינו הוא מצד השם אבל אי היה בקי ומכיר אותו העוף שאין שמו כך בוודאי אינו טמא מצד מינו שלא אמרה תורה למינו אף שאין שמו כך רק בעורב וכלהו ד' למינו דכתיבי אבל שאר טמאים אינן טמאים רק בשם זה ואי לא ידענו שמו ושוכן עמם בוודאי דנין דשמו כך וטמא שאין דרך טהור לשכון עם טמאים, ובתר הכי מוקי לה כרבנן דשכן ונדמה בעינן ואז חיישינן בשאר טמאים ששמו כך ובעורב אפי' אין שמו כך כנ"ל, ועוד אבאר לקמן גבי מילתא דאחרים וזהו ג"כ דלא כהך ברייתא דנשר דגלי קרא שאין טמא רק בד' סימנים כנשר ובאמת כששוכן עם נשר יש לחוש שהוא נשר דהיינו ששמו נשר אפי' אינו דומה בסימני' לדידן דקי"ל כר"א ואפי' לרבנן לא בעי רק נדמה במראה כמו שפירש"י לקמן אבל אפילו אינו דומה בסימנים יכול להיות מין נשר ששמו נשר וכן בכלהו וכ"ש כששוכן עמו כנ"ל ועמ"ש בתוס' בד"ה והוא:

בתוס' בד"ה והוא דלא דריס פי' בקונט' וכו' כבר כתבתי דלק"מ לרש"י דעורב שפיר דורס והא דקאמר לעיל והוא שיכיר עורב משום שאין הפרש לר"נ ור"ח לעיל לפי הברייתא דנשר בין סימן הדריסה לסימן אחר ומתניתין דקתני כל הדורס טמא מפרשי לה בענין מסכים אל הברייתא דלא בא התנא לומר רק דורס בלי סימן טהרה בוודאי טמא וכל שיש לו ג' סימני טהרה בנופו ואינו דורס וודאי טהור וזה יש לו ד' סימנים לטמא וזה ד' לטהר והיינו נשר ותורין דברייתא ואין להאריך יותר, וקושיא השניה שהקשו מלבד דיש לפרש דאי הוי שכיחי לא הוי מחזקינן ליה באינו דורס רק כיון דלא שכיחי ואי דריס ע"כ מהם הוא ואינהו לא שכיחי לכך מחזקינן ליה דאינו דורס אבל בלא"ה כבר כתבתי דשיטת רש"י דאותו שיש בו סימן החדש יכול להיות אינו דורס ג"כ ומ"מ לא הוי ב' כתובים כיון דסימן החדש שיש בו אין בכלהו, וכן לפי' הרמב"ם ניחא רק להרמב"ם בעינן דלא דריס וודאי ואז אפילו כ"ש בב' וג' דטהור אבל אי לא ידעינן אי דריס בסימן אחד יש לטהר דכיון דלא שכיחי פרס ועזניה אין לחוש לכלום דלא חיישינן דדריס דא"כ פרס ועזניה הוא ולא שכיח ואי אינו דורס אין בכולם אינו דורס וסימן טהרה רק בפרס ועזניה ולא חיישינן אבל בב' יש לחוש דדורס ועורב הוא וכן בג' אבל אי ידעינן דלא דריס בסימן אחד טהור וכ"ש ב' וג', ודברי אמימר הם דברי המשנה ממש דמפרש לה דדורס וודאי טמא ואינו דורס וסימן טהרה אחד מאלו ג' טהור וודאי כמו שבארנו, ומה שכתבו התוס' לפרש דהך סימן אחד היינו דלא דריס דדורס טמא לא ידעתי למה נקט לה אמימר כך ולא רבי חייא ור"נ לעיל דפשיטא דכלהו לא יחלקו על תנא דמתניתין דכל הדורס טמא ולמה נקטו הם סתמא הבא בסימן אחד. והנה כבר כתבתי בתחילת הסוגיא שנראה לי דרך אחר בכל סוגיא זו לפשט כל עקמומית שבה והוא שזה שאמרו במשנה כל עוף הדורס טמא אין זה אותו שאמרו בברייתא דורס ואוכל שזהו בענין אכילתו שמגביה מן הקרקע מה שאוכל או כפיר"ת אבל עוף הדורס השנוי במשנה הוא הדורס ומטיל ארס השנוי לעיל ריש פירקין וכל עוף שמטיל ארס בוודאי טמא שאין טהור מזיק בארסו בשום פנים