תפארת יעקב על חולין חלק ב קמ

שסועה, והשתא היכי פריך לעיל וכי משה קניגי היה הוי ליה לומר שהיה לו קבלה מנח:

ומה שנראה לי בפירוש משנה זו וברייתא ולהסיר כל הקושיות והמבוכות הנופלות בסוגיא זו ע"י כלל זה דכל עוף הדורס טמא צריך אני להקדים לך שני דברים והם מוכרחים אי איפשר לנטות מהם ימין ושמאל, האחד הוא שיש לתמוה מאד מאחר שאמרו לעיל בסוגיא דדרוסה דעוף טהור אינו דורס ומזיק בארסו דהא לא מיבעי' לן לעיל אלא בשאר עופות טמאים אבל טהורים פשיטא לן דלית להו דרוסה להזיק ולהטריף הנדרס כמ"ש התוס' לעיל בהדיא בסוגיא דדרוסה, והנה זה פשוט בתוס' והר"ן כאן דהך דורס ואוכל שאמרו בכאן אין זו דרוסה המוזכרת לעיל לענין טרפות וכן כתבו התוס' בהדיא לעיל וכן פירש"י כאן דורס ואוכל שמגביה בציפרניו מה שאוכל ור"ת פי' בענין אחר, אבל לדברי כולם אין זו דרוסה של טרפות, ומעתה יש לתמוה למה נתנה הברייתא רק ארבעה סימנים להבדיל בין טמא לטהור הרי יש כאן ה' סימנים שגם סימן הדרוסה להזיק בארסו ג"כ סימן הוא שאין טהור דורס בשום פנים והטמא דורס ומזיק דהא מסקינן לעיל דשאר עופות טמאים חוץ נץ וגז יש להן דרוסה בדכוותייהו או בזוטר מינייהו וטהור אין לו דרוסה כלל, ואפי' תאמר שלא אמרו שם רק אי ראינו טמא שדרס והטיל ארס דהנדרס טרפה אפילו אינו נץ וגז אבל לא כל טמא דורס ושפיר יש לומר דיש טמא שאינו דורס, אבל מ"מ אין בזה מעלה ארוכה שהרי כל אותן ד' סימני טומאה דחשיב כאן אינן כולם בכל הטמאים ויש טמאים שיש להם ג' סימני טהרה וב' וחד וכן יש טהורים שיש להם ב' סימני טומאה ושלשה והם טהורים ומ"מ חשיב להו וכ"ש שיש לחשוב סימן זה של דרוסה של טרפות שאין עוף טהור בעולם שיהא דורס וטמאים עכ"פ יש מהן דורסים ומטריפין והוא תמוה לכאורה ודבר ברור הוא דלא חשיב כאן לסימן רק מה שיכול לבדוק העוף אם יש לו סימן זה של טומאה ואי אין לו יש לו סימן של טהרה כגון אי יש לו זפק סימן טהרה הוא ואי אין לו סימן טומאה הוא וכן כולם, אבל סימן זה של דורס לא שייך לבדוק עליו כלל רק אותו שמוחזק לנו שהוא דורס ומזיק בוודאי טמא הוא אבל אין זה סימן לבודקו בזה, ואי לא ראינו דורס אין זה סימן טהרה כלל דאף שלא נודע שדורס יכול להיות שהוא דורס, משא"כ כל הנך ד' סימנים אי אינו דורס ואוכל הרי ידוע לנו שאין לו סימן טומאה זה וכן כולם משא"כ סימן דרוסה של טרפות וזה ברור זהו חדא מה שצריך לידע והוא מוכר והענין השני הוא מה שיש לתמוה כיון דלקמן אמרו בהדיא גלוי וידוע שעופות טהורים מרובין מן הטמאים לפיכך מנה הכתוב בטמאים הרי דכללא הוא שאין עוף טמא זולתי הכ"ד א"כ מה בא נשר למעט כיון דע"כ מיירי במי שבקי בהן ובשמותיהן דאי אינו בקי אי איפשר למעט דדוקא בד' סימנים כנשר טמא הא איכא אינך טמאים דלית להו ד' כנשר וע"כ בבקי א"כ בלא"ה אין טמא זולתי הכ"ד הללו, גם תמוה לי הא כתוב ד' למינו למינהו גבי עורב ונץ א"כ מוכח דליכא באינך עוד טמא שהוא מינו ולמה לי נשר, דאי נימא דבא למעט שלא נטמא עוף שאינו מן המינים הללו כלל דהא פשיטא דליכא רק כ"ד מיני טמאים, ואי שלא נטמא מצד שנחוש שהוא מין מן המינים הללו הא מוכח מלמינהו שאין עוד מינים בשאר העופות, וכמו כן מהך למינהו מוכח שאין מטמאין עוף שאינו מן המינים דאל"כ למינהו למה לי הא בלא"ה נטמא אותו מצד סימני טומאה שנמצא בו ואפילו אינו מינו וכל שכן מינו, גם לא נתבאר לי מה הוא זה שאמרו שהוא בקי בהן ובשמותיהן, וכן שמכיר עורב ומין עורב מה טיבו של הכרה זו וכי נתגלו לו כל מצפוני העולם שאין שום בריה עוד שהוא מין עורב מה שלא נודע לו וכן משאר המינים, ודבר ברור הוא דנהי דמוכח מקרא שאין בטמאים רק כ"ד מינים מדמנה הכתוב בטמאים אבל היה יכול להיות שיש כמה מיני עורב וכמה מיני שלך ואפילו מי שהוא בקי בכ"ד מינים היינו שיודע שזה תחמס וזה שלך וזה נץ אבל מ"מ אי איפשר שידע שאין עוד מין שלך, וכמ"כ אפי' מכיר נץ ומין הנץ שהוא קצת דומה לו מ"מ אי איפשר שידע שאין עוד מין נץ בעולם חוץ אלו ובזה יש בנין אב מנשר להורות שאין עוד עוף טמא חוץ אותן כ' מינים עם ד' למינהו דהיינו לכל אחד מן הד' עוד מין אחד ואם מכיר כל הכ"ד גלי קרא נשר שאין עוד מין שיהא לו פחות מד' סימני טומאה ויהא טמא ואפילו אותן שנאמר למינהו אין להם רק מין אחד בדומה לו שהוא מין נץ ומין עורב ואחר ליכא בעולם כלל רק מין נשר יכול להיות בארבעה סימני טומאה וזה באמת טמא דוודאי מין נשר הוא אבל כל שאין לו ארבעה סימני טומאה כנשר והוא מכיר כל הכ"ד מינים שוב אין לו לחוש על כל עוף שימצא שמא הוא מין מאותן הכ"ד שלא נודע לו דגלי נשר שאין עוף טמא זולתי הכ"ד ובכלל הכ"ד גם מה שנמצא מין בדומה דהיינו בנץ ועורב ואינך ושוב אין בעולם עוד מין נץ ועורב וזה ברור:

ואחר שבארנו כל זה אומר בישוב הקושיות הנ"ל חדא דפריך ולא והא תניא נשר וכו' דמשמע דלא מקשה רק על מה דתנן במתניתין סימני העוף לא נתפרשו והרי בלאו הכי קשיא מתניתין וברייתא דמתניתין אינו מטהר רק בג' סימנים בגופו וכמו כן בחד סימן דורס טמא ובברייתא קתני דבעינן ד' סימנים כנשר דהיינו דורס ושלשה סימני טומאה בגופו, וזה קשה גם לפי מה דמשני לא נאמר פירושן דמ"מ קשיא ברייתא למתניתין, וכמו כן קשה למה לא זכרו ר"ח ור"נ תנאי דלא דריס כמו שזכר אמימר, גם תמוה דקאמר אמימר והוא דלא דריס א"כ יש לו ב' סימני טהרה שהרי בא בסימן אחד ולא דריס ומה צורך לומר פרס ועזניה לא שכיחי בישוב דכיון שיש לו ב' אין זה פרס ועזניה דלית להו רק חד חד:

וליישב כל זה אומר דבר אחד מחודש והוא דוודאי הך דורס ואוכל שהוזכר בברייתא בסימני טומאה של נשר אינו זה הדרוסה שהוזכר ריש מכילתין לענין טרפות שזה דורס ומכה בציפרניו ומטיל ארס וכאן אמרו דורס ואוכל והיינו שמגביה מן הקרקע מה שאוכל כפירש"י או כפיר"ת, אבל הך כל הדורס טמא השנוי במשנה הוא באמת אותו דרוסה דבריש פירקין שהוא מטיל ארס בציפרניו ומעה בו ולא בא תנא דמתניתין לומר סימנים שבזה נבדוק לידע הטמא והטהור דפשיטא שאי איפשר לידע זה לבדוק אם הוא דורס ומזיק כן בלא ראינו דורס ומזיק אין אנו יודעין שאינו דורס, וכמו כן סיפא הנך ג' סימני טהרה אין זה סימן שאם אין לו שלשה סימנים הללו טמא רק באם ידוע לנו בעוף שהוא שהוחזק אצלנו מכבר שהוא דורס ומזיק זה וודאי טמא וכל עוף שיש לו ג' סימנים הללו בגופו בוודאי טהור אבל לא כל שאינו דורס טהור ולא כל שאין לו ג' סימנים הללו טמא ולא בא התנא רק להודיע ב' כללים שזה וודאי טמא וזה וודאי טהור אבל וודאי יש שאינו דורס וטמא ויש שאין לו ג' בגופו וטהור ובברייתא אמרו במה מצינו מנשר שכל מי שמכיר כל הכ"ד עופות הטמאים אינו טמא רק בד' סימני טומאה כנשר וכל עוף שאין לו כל הד' סימני טומאה טהור והיינו דורס ואוכל ואין לו זפק וקורקבן אינו נקלף ואין לו אצבע יתירה וכל שיש סימן טהרה אחד יהא מי שהוא אפי' דורס ואוכל טהור שאין דורס ואוכל אותו ששנוי במשנה כל עוף הדורס טמא שזהו דורס ומזיק לא דורס ואוכל, וזה שדורס ואוכל אינו טמא רק כשיש לו כל הד' סימני טומאה ותנא דמתניתין לא מיירי בהא דהוא מיירי במי שאינו בקי בכ"ד עופות כלל א"כ הרי יש בהם בכולם סימני טהרה וטמאים ואין לטהר רק בג' בגופו דידוע להם שכל הכ"ד אין להם ג' סימני טהרה בגופם, וכן כל העוף הדורס ומזיק בוודאי טמא ותנא דברייתא מיירי למי שבקי בכ"ד עופות שפיר יכול לאכול כל עוף בחד סימן טהרה מאלה הד' סימנים דגלי קרא נשר שאין מין טמא בעולם חוץ הכ"ד שלא יהא לו ד' סימנים של טומאה כנשר וכל שיש לו סימן טהרה אחד ע"כ טהור הוא [וע"כ אינו דורס ומזיק בארסו דהא כללא הוא כל עוף הדורס טמא], והיינו דלא מקשה רק על מה שאמר סימני העוף לא נתפרשו והרי נתפרשו בבנין אב מנשר ומשני דלא נתפרשו בתורה מפורש אבל סתירה אין כאן ממשנה לברייתא כלל דבמשנה נתנו שני כללים לוודאי טהור ולוודאי טמא והוא למי שאין בקי בכ"ד עופות ושמותיהן וברייתא אמרה ד' סימנים למי שבקי בכ"ד ושמותיהן שיוכל לאכול כל עוף חוץ מהם ולא יחוש שמא הוא מין מאלה הטמאים שלא נודע לו לזה גלי קרא נשר דאין בעולם חוץ אלו הידועים רק בד' סימני טומאה לא בכחות:

והשתא ניחא שלא זכר ר"ח והוא דלא דריס כמו אמימר משום דר"ח מיירי במי שבקי בהן ובשמותיהן א"כ כיון דגלי קרא נשר דוקא דלית ליה כלל, אבל כל שיש לו סימן טהרה אינו מן הטמאים בשום פנים א"כ ע"כ אינו דורס ומזיק דאל"כ הא כל הדורס טמא ולא שייך כלל לומר והוא דלא דרים, אבל אמימר דמיירי במי שאינו בקי בכ"ד עופות רק דמ"מ מתיר בסימן אחד משום די"ט אית להו ג' סמני טהרה ועורב ב' ופרס ועזניה לא שכיחי בישוב הילכך קאמר והוא דלא דריס והיינו שאינו דורס ומזיק דאל"כ לא מהני מה דלא שכיח פרס ועזניה דע"כ מהם הוא דהא ליכא דורס ומזיק שיהא טהור א"כ ע"כ בא ממקום שאינו מן הישוב לכאן, אבל ר"ח דמיירי למי שמכיר פרס ועזניה ג"כ א"כ לא שייך ליתן תנאי והוא דלא דריס דפשיטא שאינו דורס כיון שאין לו ד' סימני טומאה ע"כ טהור הוא דאינו דומה לנשר, ור"נ נמי לקמן דקאמר עוף הבא בב' סימנים טהור והוא שיכיר עורב ומינו ג"כ אין צריך להזכיר שאינו דורס ומזיק דע"כ אינו דורס ומזיק כיון שידוע שאינו מן הכ"ד די"ט תלתא אית להו ועורב ומינו מכיר הוא שאינו מהם ופרס ועזניה לית להו רק חד חד א"כ ע"כ אינו דורס ומזיק, אבל כלהו ר"ח ור"נ ואמימר על כל סימן אחד שהוא מאותן הד' נתכוונו ואפי' הוא דורס ואוכל שאין דורס ואוכל סימן טומאה בלבדו רק בצירוף הד' סימני טומאה וכל איזה סימן טהרה שיש לו מהם מועיל לטהרו, והך כל הדורס דמתניתין והך והוא דלא דריס דאמימר הכוונה דורס ומזיק ושפיר קאמר אמימר הבא בסימן אחד ואף דלא דריס מ"מ אין לו רק סימן אחד של טהרה מאלה הד' סימנים, והשתא לא קשיא כלל מה שהקשו התוס' דכי קניגי היה ובליסטרי ולהנ"ל לק"מ דשפיר