תפארת יעקב על חולין חלק א קיד

הגרמה בא אל הטבעת לשוחטו שאז אין לו לשחוט רק רוב טבעת דמיעוט שבהתחלה חתך למעלה ובאלכסון הגיע אצל רוב טבעת מ"מ כשרה, ונראה לי דמהאי טעמא נקט רש"י ז"ל כפי לישנא קמא דמתפרשא מתניתין כפשטא טפי ועמ"ש לקמן דף י"ט ע"א עוד בזה, והנה רש"י ז"ל הביא בשם יש מפרשים דבשאר טבעות הוי ג"כ הגרמה שאם התחיל לשחוט בטבעת צריך שיגמור השחיטה בתוכה וריב"י מודה בשאר טבעות דלא מהני רוב טבעת כיון שאינו רוב קנה ולמסקנא ריב"י פליג דגם ברוב טבעת קטנה כשר רק רב ושמואל לא ס"ל כוותיה בזה, ורש"י ז"ל דחה פירושם מן התוספתא ואני תמה הא בגמרא אמרו בתרי לישני דר"ה לחלק בין חצי קנה פגום להגרים ושחט אח"כ דהתם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה מוכח בהדיא דלאו בשאר טבעות פליגי דבהו וודאי מקום שחיטה הוא רק שצריך שלא יצא מהם רק יגמור בהם אבל מקום שחיטה וודאי הוא ויתבאר עוד לקמן שם בס"ד:

בגמ' רב ושמואל דאמרי תרווייהו וכו' אבל בשאר טבעות לא. כבר כתבתי לפרש דס"ל לרב ושמואל דהגרמה לאו דוקא ממקום שחיטה לאינו מקום שחיטה אלא כל שהגרים והטה ממקום למקום הוי הגרמה והיינו דעצם שבקנה ובשר שבקנה הוי ב' דברים וב' מקומות והגרמה פוסלת מזה לזה ובטבעת גדולה יש הכשר לרבנן אם שייר מלא החוט על פני כולה ולריב"י על פני רובה, אבל בטבעות הקטנות לכ"ע לא מהני שחיטה כלל דאי ישחוט כולה הרי הגרים מטבעת לבשר כיון שאינו מקיף הכל ואי לא ישחוט רק רובה לכ"ע לא אמרינן בזה רובא ככולה דלא שייך רובא ככולה רק אי כולה תהא שחיטה כשרה אבל כאן כולה הוי הגרמה לא שייך רובא ככולה וממילא לא משכחת שחיטה רק באויר לכ"ע, והיינו דנקט בטבעת גדולה במתניתין דבהא יש שחיטה כשרה ופסולה בשייר או לא שייר וכולה או רובה אבל בשאר טבעות אין שחיטה כלל, והיינו דפריך מברייתא דקתני בהדיא דריב"י מכשיר שחיטה בשאר טבעות ומשני דאינהו לא ס"ל כוותיה בהא, והא דקתני בתוספתא שייר בה כחוט סמוך לראש מוקף את כולה ודייק רש"י דלמטה אין הגרמה אין זו ראיה כלל דשייר בה חוט סמוך לגוף פשיטא דמה נפשך אי נימא חוט כמאן דליתא וכאילו שחט מחוץ לטבעת א"כ בוודאי כשר רק סמוך לראש ס"ד דחוט השערה הוי כמו ששחט חוץ לטבעת גדולה והוי שלא במקום שחיטה קמ"ל דחוט השערה סגי:

בתוס' בד"ה אבל בשאר טבעות לא ופי' בקונ' וכו' ומה שאין אנו נזהרין לשחוט בשאר טבעות משום דאנן הלכה כן כדפי' בקונ' וכו'. דברים הללו תמוהין מאוד לפע"ד דמה ענין רחב"א להך אי טבעת איקרי קנה וכי משום דס"ל דלמעלה מטבעת הוי מקום שחיטה דהיינו משיפוי כובע ולמטה בשביל זה יסבור דטבעת איקרי קנה והרי לדברי כולם מוגרמת דמכשיר רחב"א היינו משיפוי כובע ואפילו שחט כולה שם כשרה ומה ענין זה אי טבעת שאינה מקפת את כולה שתהא מיקרי קנה, וכבר בארנו לעיל מה שנראה לי בזה:

בא"ד ומיהו לפי' הקונ' אין קשה משם וכו'. פי' דתיקשי גם לפי' הקונ' כיון דרב ושמואל אית להו דטבעות שאינן מקיפות לא איקרי קנה ולא הוי מקום שחיטה א"כ תיקשי להו מן התוספתא דמשמע דאין הגרמה רק למעלה מן הטבעת הגדולה והרי למטה ג"כ יש הגרמה אי הגרים מן טבעת גדולה לטבעת קטנה, אבל לא ידעתי מה זו קושיא הא פשיטא דמה דקתני בתוספתא ומתניתין שייר מלא החוט בוודאי קמ"ל דחוט השערה סגי ולא אמרינן דהוי כאילו יצא מן הטבעת לחוץ דהוי הגרמה קמ"ל דחוט השערה מפסיק סגי אבל להיפוך למטה פשיטא דחוט השערה סגי דאכתי איכא הפסק כל הבשר שבין טבעת גדולה לקטנה דשם הוי מקום שחיטה, משא"כ לאית דמפרשי שהביא רש"י דכל ששחט בטבעת צריך שיגמור השחיטה בתוכה א"כ גם מצד זה שלמטה הוי הגרמה וצריך חוט השערה להפסיק:

בא"ד ונראה לפרש דהכי קאמר וכו' דאין ברוב שלהם רוב הקנה. כבר כתבתי שדבר זה תמוה מאוד דמה ענין זה להגרמה ואטו כל שחיטה ששחט פחות מרובא נקרא הגרמה, וראיתי למהרש"א שביקש לפרש עוד שהגרים אחר הרוב של טבעות למעלה מטבעת הגדולה דלא מהני אפילו לריב"י והביא מדברי בה"מ, ואינו נכון כלל דבה"מ כתב לפי האמת לריב"י דמכשיר בברייתא מכשיר אפילו הגרים כמו דמכשיר בהגרים אחר רוב טבעת הגדולה לאפוקי מרבנן דפסלי הגרמה אחר הרוב וקמ"ל הוא אפילו אחר רוב טבעת קטנה, אבל השתא דרב ושמואל קאמרי דלכ"ע פסול היכי שייך לומר בהגרים כיון דאפילו לא הגרים פסול כ"ש בהגרים, גם פי' בה"מ דחוק מאד כמו שבארנו לעיל באריכות:

ע"ב בגמ' הואיל ומקיפות את רוב הקנה. כבר כתבתי דהכוונה דס"ד שאין שחיטה בטבעות כלל משום שאין מקיפין ואי ישחוט שם כולה הרי מגרים הוא מעצם לבשר קמ"ל כיון שיכול לשחוט עצם לבדו שיהא בזה רוב קנה א"כ עצם מקום שחיטה הוא ולפי זה אי מגרים מעצם לבשר הסמוך לו ג"כ כשר לריב"י כיון דהכל מקום שחיטה, אבל אי לא היה יכול לשחוט בעצם בלבדו רק בצירוף בשר לא היה נחשב מקום שחיטה והוי ממנו לבשר ומבשר לעצם הגרמה ועמ"ש בסמוך:

שם ומוגרמת פסולה. פירש"י אפי' רובה בתוך הטבעת ומיעוטה למעלה ומילתא באנפי נפשיה הוא וסתמא הוא ורבנן קאמרי לה ע"כ, וזה אצלי מן התימה דהא בהך דריב"י מעיקרא פשיטא דפליגי רבנן עליה דהא רב ושמואל ס"ל כריב"י בהך מוגרמת ופליגי עליה בהך דשוחט בשאר טבעות א"כ טפי הוי ליה לומר דפליגי בהך דמעיקרא, ועוד כיון דריב"י מכשיר בזה כ"ש דמכשיר מוגרמת זו והיכי יאמר אחר דברי ריב"י ומוגרמת פסולה, ונראה לי ברור דריב"י נקט לה דזו כשרה ומוגרמת פסולה והיינו היכא דליכא רובא בשחיטה דהא לא הכשיר בשאר טבעות רק לפי. שמקיפות רובא אין זו הגרמה כיון דרוב בהכשר כמו שכתבתי מקודם ועל זה אמר דמוגרמת שאין רוב בהכשר פסולה, ורחב"א העיד שאף זו כשרה אפי' לא נשחט רוב ראשון בהכשר כפי מחלוקת רב יהודה ורב הונא לקמן כמו שאפרש שם, ובאמת נראה דרש"י דיקדק כן מהא דלקמן דקאמר ס"ד דרחב"א אדרבנן קאי וקאמר מדלא קתני העיד עליה א"כ מוכח דהך מוגרמת רבנן קאמרי לה ואי ארבנן קאי הוי ליה לומר העיד עליה וע"כ דבא להכשיר כל מוגרמת אפי' דריב"י, אבל באמת נראה לי דהתם נמי הכוונה כך דס"ד דכיון דהך ומוגרמת פסולה סיום דברי ריב"י הוא א"כ י"ל דר"ח בא לסייע לרישא דמילתא דריב"י דפליג ארבנן דכל דרובא בהכשר אין כאן הגרמה ואתי רחב"א ג"כ להעיד על זה דכשרה כריב"י דלא כרבנן אבל במה דפוסל ריב"י לא העיד, ואהא קאמר דא"כ דארישא קאי לא הוי ליה לומר על מוגרמת דלא הוזכר ברישא הגרמה והוי ליה לומר העיד עליה ומדקתני העיד על מוגרמת שהיא כשרה ש"מ דעל מוגרמת פסולה דקתני מעיקרא לריב"י העיד הוא דכשרה ולכך לא קתני העיד עליה מהאי טעמא גופא דלא נטעה דקאי ארישא ובא לסייע לריב"י לאפוקי מרבנן קמ"ל דבא להכשיר מוגרמת דפסיל ריב"י כנ"ל, ואדרבא מהך סוגיא דלקמן יש להוכיח דלא כפירש"י דאי ס"ד דהך ומוגרמת פסולה רבנן קאמרי לה היכי ס"ד להקשות פשיטא דרחב"א מכשיר מוגרמת דריב"י כיון דארבנן קאי וכשם דריב"י פליג עלייהו פליג הוא נמי עלייהו והעיד שכשרה וע"כ דפשיטא לן דהך ומוגרמת פסולה ריב"י קאמר לה דמעיקרא מכשיר והא פסולה כדקתני ומוגרמת פסולה וכיון דקתני העיד רחב"א שהיא כשרה ש"מ בהדיא דאריב"י דפוסל מכשיר איהו, ואהא משני דס"ד דארישא קאי והך העיד היה צריך להיות מעיקרא רק שסיים דברי ריב"י ועל זה קאמר דארישא לא הוי ליה לומר העיד על מוגרמת דנהי דהא נמי פסלו רבנן מכח מוגרמת אבל כיון שלא הוזכר בדברי ריב"י מוגרמת הוי ליה לומר העיד עליה ומדקתני על מוגרמת ש"מ דבא להורות דעל ומוגרמת פסולה דקתני ריב"י העיד הוא דכשרה, ועמ"ש לעיל והוכחתי דרחב"א מוגרמת גמורה מכשיר ולא בא להורות דשיפוי כובע כשר לשחיטה דא"כ אין זו מוגרמת ע"ש באריכות, ועוד יתבאר בזה בס"ד לקמן:

שם והא לא אמר קאמרי הכי קאמר הלכה כמותו. פירש"י והאי דקאמרי לא אמר הכי משמע לא אמר ולא כלום וכו', והוא מגומגם מאוד דהא ואף ר"י לא אמר אלא בטבעת הגדולה קאמרי והיכי אפשר לפרש לא אמר ולא כלום דהא בטבעת גדולה אמר יפה דהלכה כמותו, ודוחק מאד לפרש דהכוונה ואף ר"י לא אמר ולא כלום לפי שאין הלכה כמותו אלא בטבעת הגדולה וחסר בדבריהם לפי שאין הלכה כמותו, אבל גם זה אינו דהיכי שייך לומר דלא אמר ולא כלום דכיון דהלכה כמותו בטבעת גדולה עכ"פ אמר יפה במקצת וטפי הוי ליה לפרש כך ואף ר"י לא אמר יפה אלא בטבעת גדולה אבל לא בשאר טבעות, אבל לדעתי הכוונה כך דוודאי רב ושמואל לא יאמרו בעצמן כעין הכרעה לא כרבנן ולא כריב"י דלרבנן אפי' בטבעת גדולה פסול ולריב"י אפי' בשאר טבעות כשר והיכי יפסקו רב ושמואל שלא כדברי שניהם, אלא שהוקשה להם דרבי לא הזכיר מחלוקת ריב"י על רבנן רק בטבעת גדולה והא ריב"י נחלק אפי' בשאר טבעות ומזה שפטו דרבי שסידר המשנה הוא רצה להכריע לפסוק כריב"י בטבעת גדולה ובשאר טבעות לא רצה לפסוק כמותו ולכך לא זכר מאמר ריב"י רק בטבעת הגדולה והשמיט מה שאמר בשאר טבעות, והיינו דקאמרי ואף ריב"י לא אמר היינו דבמשנה לא הוזכר שאמר רק בטבעת גדולה והיינו לפי שאין הלכה כמותו רק בזה לא בשאר טבעות ולכך לא הוזכר מאמר ריב"י במתניתין רק בטבעת גדולה, כנ"ל:

ועוד כתב רש"י ז"ל דלאית דמפרשי שהביא במשנה מפרשי' לרב ושמואל דבשאר טבעות שחתך רוב טבעת והגרים מודה דפסול דרוב טבעת לא הוי רוב קנה כיון שאין מקיפין כל הקנה וליכא למימר הכי דברייתא דקא מותיב מינה לא קתני הגרים וכי תימא וכו' דאם לא הגרים מקמ"ל ובהגרים היכי מצי לאכשורי