תפארת יעקב על חולין חלק א קיג

בשיפוי כובע למעלה מן הטבעת ואפילו שחט שם כולה כשר ואי הגרים למעלה משיפוי כובע בהא לא איירי רחב"א ואי איירי רחב"א שהגרים ממקום שחיטה לשלא במקום שחיטה ממילא מאיזה צד נימא דסובר דשיפוי כובע מקום שחיטה כר"נ רק שהגרים ממקום שחיטה לשלא מקום שחיטה ואיזה מקום שחיטה לא דיבר כלל ויכול להיות שהוא בטבעת גדולה ולמה אמרו לעיל דהלכתא כרחב"א דקאי ר"נ כוותיה:

וכמו כן יש להקשות לפי' התוס' ובה"מ דהכוונה דרב ושמואל סברי דלא סגי ברוב טבעת שאינו רוב קנה וכן לפי' הרמב"ן והרשב"א דהכוונה רוב עוביו שאין רוב חללו דהיאך קראו לזה מוגרמת כיון דעיקר תליא אי רוב הוי רוב טבעת או רוב קנה דוקא וכן רוב חללו דוקא ולא רוב עוביו, ואף דבעה"מ ורמב"ן הוסיפו לפי פירושם שהגרים אח"כ מ"מ מה ענין זה להגרמה הא הגרמה זו לא מעלה ולא מוריד דאי רוב הוי רוב טבעת או רוב עוביו לא איכפת לן הגרמה דכבר שחט הרוב ואי בעינן רוב חללו של קנה דוקא אפילו לא הגרים כלל פסול ומה ענין זה למוגרמת עד שיאמר מוגרמת דרב ושמואל, גם הקושיא מברייתא לא אתי שפיר כלל שלא הוזכר בברייתא ששחט רוב טבעת או רוב עוביו ולא רוב חללו רק השוחט בשאר טבעות, ומלבד זה קשה גם לפירושם כל מה שהקשיתי בהך דלעיל לפירש"י בהך סוגיא דלקמן דף י"ט:

ועל כל אלה אני אומר דרחב"א לא מיירי בשיעור מקום השחיטה כלל רק בהגרמה נחלקו שהגרים ממקום שחיטה למקום שאינו של שחיטה ופליגי רבנן וריב"י דלרבנן דוקא כולה בשחיטה בעינן ואפילו מקצת בהגרמה פסול ללישנא קמא דר"ה לקמן וללישנא בתרא עכ"פ דוקא בשחט ב' שלישים קודם שהגרים ולר"י ב"י ללישנא קמא כל שלא שחט רוב מעיקרא שלא בהגרמה פסולה וללישנא בתרא בעינן אפילו לריב"י עכ"פ ב' שלישים בשחיטה ומיפק חיותא בשחיטה דהיינו הגרים שליש ושחט ב' שלישים אבל כל שחסר אחת מהנה כגון הגרים ושחט והגרים או שחט והגרים ושחט פסול כיון דנפיק חיותא בהגרמה, ורחב"א בא להכשיר מוגרמת לא מיבעיא מוגרמת דפסלו רבנן אלא אפילו מוגרמת דפסל ריב"י ונחלקו לקמן ר"ה ורב יהודה באיזה אופן מכשיר רחב"א דרב יהודה סובר דרחב"א מודה דרובא בשחיטה בעינן רק מכשיר אפילו הגרים באמצע אבל כל שאין רובא בשחיטה אפילו נפיק חיותא בשחיטה לא מהני וריב"י מחמיר דבעינן רובא בשחיטה מתחילתו ובהא פליג עליה דכל שיש רוב בשחיטה כשר, ור"ה ס"ל דרחב"א מכשיר הכל ולא בעי רק מיפק חיותא בשחיטה אפילו רוב בהגרמה וכל דלא נפיק חיותא בשחיטה אפילו רובא בשחיטה פסול וריב"י סובר דמיפק חיותא לא מהני רק בל"ק סובר דבעינן רובא בתחילת שחיטה כדי שיהא רוב בשחיטה בלי הגרמה כלל ורחב"א פליג דלא בעינן רק מיפק חיותא וללישנא בתרא סובר ריב"י דבעינן רובא בשחיטה ומיפק חיותא בשחיטה דהיינו הגרים שליש ושחט ב' שלישים ורחב"א פליג דבמיפק חיותא בלבד סגי, ועוד אבאר לקמן בס"ד במקומו] ועכ"פ מוגרמת דריב"י כשרה לרחב"א, ומה שאמרו לקמן והלכתא כרחב"א דקאי ר"נ כוותיה לאו היינו ר"נ דאכשר משיפוי כובע שאין ענין דברי רחב"א כלל לשיעור מקום השחיטה בצואר כמו שבארנו רק הכוונה לר"נ דאכשר מוגרמת והיינו הא דאמר ר' זירא משמיה דר"נ מוגרמת כשרה ולא היתה כוונתו מוגרמת דרב ושמואל רק סתם מוגרמת קאמר אפילו מטבעת גדולה או משיפוי כובע ולמעלה רק באופן שיש שם שחיטה ג"כ דבלי שחיטה כלל אין זו הגרמה רק שחט שלא במקום שחיטה לגמרי, והא דאכשר משיפוי כובע ולמטה דוקא היינו אפילו שחט כולו שם דשם הוי מקום שחיטה אבל הגר דהיינו ששחט במקום שחיטה והגרים למעלה כשר כרחב"א דקאמר מוגרמת כשרה וכפי האופנים שהכשירו לקמן מוגרמת ורב נחמן עצמו קאמר לקמן הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש כשרה והיינו אפילו למעלה משיפוי כובע וריב"י ורבנן פשיטא דמטריפין בזה אלמא דר"נ כרחב"א ס"ל דמכשיר מוגרמת אפילו דריב"י, ומעיקרא קאמר הלכתא בשיפוי כובע ולמטה הוי מקום שחיטה ואין זה ענין להך הלכתא דבתר הכי לענין מוגרמת ומייתי דר"נ אכשר משיפוי כובע ולמטה ואמר ליה כמאן לא כרבנן ולא כריב"י דאינהו וודאי ס"ל דמקום שחיטה בטבעת גדולה כיון דנחלקו בהגרמה בטבעת גדולה ש"מ דשם הוי מקום שחיטה לדידהו ולא למעלה מזה, וכן הוא בתוספתא מצות שחיטה מטבעת הגדולה עד הריאה ומייתי עלה פלוגתא דריב"י ורבנן וכן לקמן פרק א"ט מייתי הך ברייתא ר' חייא עיי"ש אבל רחב"א לא מיירי כלל מענין מקום שחיטה, והיינו דקאמר לא חילק ולא בילק ידענא רק שמעתא ידענא דמקום שחיטה למעלה מטבעת דהיינו בשיפוי כובע, (ובזה יש לפרש על נכון לשון לא חילק ידענא ולא בילק ידענא דהיינו שיש מקום לפרש מתניתין עד שלא יהא הכרח לומר דשחיטה בטבעת גדולה ולמטה דוקא רק שלא יכניס עצמו בפירושים וסברות רק שמעתא ידענא דמקום שחיטה משיפוי כובע ולמטה כמו שאפרש בסמוך אליבא דרב ושמואל], ובתר הכי קאמר הלכתא כרחב"א דר"נ דאכשר מוגרמת קאי כוותיה והיינו ר"נ דקאמר ר' זירא דאכשר מוגרמת ור"נ ולקמן דמכשיר בהגרים ושחט והגרים ע"כ כרחב"א ס"ל דלריב"י ורבנן לתרתי לישני דלקמן הגרמה זו פסולה וע"כ דסובר כרחב"א וכל זה ברור לפע"ד, [ומה שיש להקשות על זה מסוף פרק הזרוע יתבאר בסמוך)]. אמנם רב ושמואל יש להם דרך אחר בפי' משנתינו שאין ענין הגרמה מצד מקום שחיטה לשאינו מקום שחיטה דוקא רק הגרמה נקרא כל שמטה הסכין ממקום למקום, ושני מקומות יש בקנה בשר ועצמות וכל שאינו שוחט במקום אחד רק מגרים ממקום למקום הוי הגרמה וע"כ לא נחלקו ריב"י ורבנן רק בטבעת גדולה כיון שהוא מקיף כל הקנה סובר ריב"י דרובו ככולו והוי כאילו שחט כל הטבעת בלי הגרמה כלל ורבנן ס"ל דבעינן כולה שחיטה בטבעת גדולה אבל בשאר טבעות לכ"ע אין שחיטה בטבעות כלל כיון שאינן מקיפין כל הקנה והרי יש במיעוטן בשר וברובן עצם א"כ לא שייך לומר רובו ככולו דדוקא היכא דכולו לא הוי הגרמה כגון טבעת גדולה שייך לומר רובה ככולה אבל כיון דכולה אי אפשר בלי הגרמה שהרי יש שם בשר ועצם בהיקפו וכיון דאי שחט כולה יש שם הגרמה לא אמרינן רובו ככולו, ואהא מקשה בפשיטות מברייתא דקתני דריב"י אומר השוחט בשאר טבעות אע"פ שאין מקיפין כל הקנה הואיל ומקיפין רוב הקנה שחיטתו כשרה אף שע"כ יש בכולה בשר ועצם לא איכפת לן דאפילו בהא אמרינן רובו ככולו ומסיק דהכוונה דלית הלכתא כריב"י בהא רק בטבעת גדולה אבל אנן כרחב"א קי"ל דמכשיר כל הגרמה אפילו מה דפוסל ריב"י כ"ש מה דמכשיר ריב"י, ועוד דלא ס"ל כלל להאי הגרמה וריב"י דמכשיר ג"כ מהאי טעמא הוא שאין הגרמה רק ממקום שחיטה לשאין מקום שחיטה רק דס"ד דבשאר טבעות אינו מקום שחיטה כיון שאי אפשר שישחוט כולה בטבעת רק בב' מקומות בעצם ובשר קמ"ל כיון דמקיפות רוב הרי יכול לשחוט רוב הקנה בטבעת וממילא טבעות מקום שחיטה נינהו ולא איכפת לן אפילו מטבעת לאויר שבין הטבעת דכל מקום שחיטה חדא היא ואין בו הגרמה, והא דחשבינן הגרמה בהלכות שחיטה אף דהלכה כרחב"א דמוגרמת כשרה מ"מ מלבד דרב יהודה אמר שמואל קאמר ולדידיה יש הגרמה אבל בלא"ה הרי לקמן מבואר דיש הגרמה דפוסלת גם לרחב"א דהיינו היכא דליכא לא רובא בשחיטה ולא מיפק חיותא בשחיטה בהא פסול לכ"ע, והא דאמרינן לקמן סוף פרק הזרוע דמקשה מתניתין דקתני מפרק של לחי עד פיקא של גרגרת מברייתא דקתני נוטלה ובית השחיטה עמה ומשני הא רבנן הא רחב"א ומייתי הך ברייתא דמוגרמת פסולה ורחב"א מכשיר והשתא לפי מה שבארנו אין ענין דברי רחב"א למקום שחיטה כלל רק דמכשיר מוגרמת ויכול להיות מטבעת גדולה לחוץ כמו פלוגתייהו דריב"י ורבנן, אבל באמת לק"מ דלרבנן דלא משכחת לה שחיטה רק בטבעת גדולה דהגרמה פוסלת א"כ כיון דשיעור מתנות כהונה מפרק של לחי עד פיקא אין לו מבית השחיטה כלום דשם אין שחיטה רק בטבעת אבל לרחב"א דמכשיר הגרמה א"כ פעמים דגם למעלה נשחט ע"י הגרמה מטבעת ולמעלה ושפיר קאמר ובית השחיטה עמה דגם שם יש שחיטה ע"י הגרמה, ואף דלריב"י נמי משכחת לה שמתחיל לשחוט למעלה שליש ולמטה ב' שלישים והוי בית השחיטה למעלה ממקום שחיטה מ"מ לא פסיקא ליה דללישנא בתרא לא משכחת לריב"י התחלת שחיטה רק למטה אבל לרחב"א בוודאי יכול לשחוט למעלה ולגמור למטה ודו"ק, כן נראה לי ברור פי' שמועה זו ועוד אבאר לקמן כל דבר במקומו בס"ד:

שם מלא החוט על פני כולה. פירש"י אבל אם קודם שגמר וכו' פסלי רבנן הואיל וגמרו בפסול וכן בדברי ריב"י פירש דגמר למעלה דברובא איתכשרא לה שחיטה ואידך כי קא שחיט מחתך בבשר בעלמא הוא והיינו כל"ק דלקמן דפלוגתייהו בשחט ב' שלישים והגרים שליש אבל הגרים מעיקרא שליש ושחט ב' שלישים לכ"ע פסול, ובאמת שיש לתמוה מאד ללישנא בתרא היכי יתפרשו דברי רבנן השוחט מתוך הטבעת ושייר מלא החוט על פני כולה שיור זה היכי משכחת לה אי התחיל להגרים הרי לא מהני שיור וליכא שיור ואי התחיל לשחוט לא בעי שיור א"כ הכשר זה על פני כולה דוקא היכי משכחת לה, ובין לריב"י בין לרבנן לא בעי שיור רק רובא של טבעת רק לרבנן רובא קמא ולריב"י רובא בתרא אבל היכן הוזכר זה במשנה אדרבא למר בעי כולה ולמר רובא קתני במשנה וללישנא בתרא אין זה מחלקותם כלל וכל היכא דכשר לא בעי כולה אפילו לרבנן והוא תמוה מאוד, ואין לי מקום לפרש משנה זו ללישנא בתרא רק על דרך זה דשיעור לשון המשנה השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט ושחיטה זו היתה על פני כולה שלא היה פתוח לפניו כלל כשהתחיל לשחוט בטבעת אז כשרה כששייר מלא החוט אבל כמות השיור לא קתני כלל ודיו שישייר בשחיטת רוב הטבעת דבהא מתכשרא שחיטה רק אי כשהתחיל לחתוך בטבעת לא היתה כולה שכבר היה הקנה פתוח לפניו לא מהני שיור כלל, וריב"י סובר מלא החוט על פני רובה אף שכשהתחיל לשחוט לא היה לפניו לשחוט רק רוב טבעת שכבר היה הקנה פתוח שליש וע"י