תפארת עוזיאל חלק ב קסה
Tiferet Uziel part 2 165 · תפארת עוזיאל חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →איוב ונפשו עליו תאבל כי כל בר ישראל כשעוסק בתורה ומעש"ט דרכיו נכונים נגדו ית' רק באשר גת כי עיף הוא אז בא לידי שפלות ותוך ומרמה וזה ונפשו לשון וינפש עליו תאבל שלמה נח וינפש מוטב הי' לו לעסוק הכל בתורה אבל מי שדבק מאוד בבורא ית' גם אם עיף הוא נשאר רשימו ויראה אצלו וזה לדוד אליך ה' נפשי אשא גם מה שאני נח וינפש נושא אליו ית' כי כל כך בטחתי עד שלא אבוש לעולם כו' ודוק
האנוש מאלהי יצדק ומעושהו יטהר גבר. פי' האנוש בעצמו בודאי א"א להצדיק אבל ממעשיו שעושה דהיינו תורה ומצות (ועי"ז בורא מלאכי' קדושים וזה מעושהו לשון עושה שמים וארץ) יטהר גבר ע"י מעשיו הטובים זוכה לטהרה וראוי לכל אדם ליבוש ממעשיו הטובים הקדושים ואותיות התורה והתפלה שמוציא מפיו כי הוא חומר הגשמי ובפיו ובמעשיו עושה בגדי משי וכבוד ודברים העומדים ברומו של עולם
דניאל ידע מה בחשוכא וגו'. דהנה פירשתי כמה פעמים שאף באכילה ושאר תאוות הגוף צריך שיהי' הכוונה לש"ש להיות חזק לעבודת הבורא ב"ה ואז ג"כ מרוצה לפניו ית' משא"כ כשזה דרכם כסל למו רק למלאות תאוותם אז הוא מאוס לפניו ית' והנה דעת הוא לשון חיבה כמו ומודע לאשה. בועז מודעתינו וזה הוא ידע מה בחשוכא שאוהב הוא ית' אף החיצונות שהוא מכונה בלשון חושך רק באופן ונהורא עמי' שרי' שיהא כוונת התאוה לש"ש שאז זה דרך ישכון אור שאף ע"ז שורה אור הקדושה משא"כ להיפוך
נחמי' והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה. נתגלה לי בחלום כי איכא מצות עשה ומצות ל"ת. עשה לקיים בפועל בעובדא. ול"ת רק לנוח וזה אמרתי לשון הכפל שאנו מבקשים בתפלה לשמור ולעשות דהיינו השמירה הוא על ל"ת דאינו רק שמירה ולעשות הוא על מצות עשה דצריך עשי' וידוע דהמעשה נמשך ממדת החסד דהוא מדת יום ולכך איכא שכר על עשה ולא ענשינן אעשה. והל"ת נמשך ממדת הפחד דהוא מדת לילה ולכך ענשינן עלי'. וזה מרומז בפסוק והי' לנו הלילה מדת לילה לשמור. דהיינו ל"ת דהוא רק שמירה. ומדת היום למלאכא. (ע"כ נתגלה לי בחלום): דרושים והספדים על פטירת הצדיקים ה"ה הרב הגאון הצדיק אב"ד דק"ק פרעשבורג ולהרב הגאון הקדוש מו"ה שמואל שמעלקא הלוי הורווייץ האב"ד מניקלשבורג. ולהרב הגאון מו"ה יהודה ליב האב"ד מקראקא. ולתלמידי הרב הגדול האב"ד מזעלחוב. אהרן בקוראי שמו. ועוד צדיק אחד מחותנו של איש קדוש המפורסם בחסידות בדורינו מו"ה אלימלך מלוזענסק
במשנה הבית שנפל עליו ועל אמו יורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה ויורשי האם אומרים הבן מת ראשון כו' מודה אני שהנכסים בחזקתן כו'. הכוונה על חורבן ביהמ"ק. הבית שנפל עליו ועל אמו. ר"ל הביהמ"ק שנפל ונחרב בעוה"ר עליו ועל אמו שהנפילה מגיע עליו על ישראל שע"י החורבן הישר אל הולכים ונדלדלים ועל אמו. יורשי הבן אומרים ר"ל כת המלמדים זכות וסנגריא על ישראל למעלה אומרים האם מתה ראשונה שכל הסיבה אינו כ"א מחמת האם דהיינו השכינה שנסתלקה מביהמ"ק כי לשון מיתה מכונה בזוהר על מי שנסתלק ממקומו וממדריגתו וכל המגיע עלינו אינו כ"א מחמת השכינה