תפארת עוזיאל חלק ב קסד

האש או שעברו החיילות כן ראוי להתפלל שלא יתאוה לדבר דברי' בטלים לאחר התפלה מחמת יראת קונו שנשאר עדיין בקרבו. וכמו חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה לאחר התפלה משא"כ למי שדרך אני' בלב ים שלא ניכר שום קדושה אצלו לאחר עשיית המצוה לא עשה המצוה בודאי כראוי ולכך דרך גבר בעלמה שהוא זנות כמ"ש רש"י. פי' שמדבק א"ע בעוה"ז בתאות הגשמיות משא"כ אם הי' עושה המצוה כראוי הי' מגינה שלא להתדבק א"ע בתאות עוה"ז

אשת חיל מי ימצא וגו'. פי' מי שזוכה בעיבור נשמת צדיק וזה מאמרם ז"ל ורחוק מפנינים מכרה אין מכרה אלא עיבורה. פי' שטוב מפניני זהב עיבור נשמת צדיק. בטח בה לב בעלה. פי' הגוף הראשון יש לו הנאה במצות שעושה הנשמה בגוף החי שהוא נתעבר בתוכה ושלל לא יחסר שהגוף הראשון לא נענש בעבירות שעושה האדם החי כמ"ש האר"י שבשכר נוטלת הנשמה המעוברת ובעונש לא. ולמה זה גמלתו טוב ולא רע כל ימי חיי'. פי' הגוף הראשון בחייו לא עשתה רק טוב ולא רע. דרשה צמר ופשתים הרמז לציצית רמז לתרי"ג מצות שקיימה כל המצות. ותעש בחפץ כפי' שכל אדם רוצה לעבוד קונו רק המעשה לא טוב אבל נשמת הצדיק הי' עושה כפיה דהיינו המעשים בחפץ וברצון שהי' עובד ה' גם במעשה. היתה כאניות סוחר. כי כתבנו על אני' בלב ים מי שעובד ה' ואינו ניכר קדושתו לאחר המצוה שאינו כלום כמו אני' בלב ים שהפסיעות לא ניכר בים אבל אניות סוחר ניכרין הפסיעות ע"י סחורה שמביא מעבר לים וזה היתה כאניות סוחר שניכרין פסיעותיו ולא כסתם אני' בלי סחורה שפסיעותיו אינן ניכרות וזה שאיתא במסורה היתה יהודה לקדשו. היתה כאניות סוחר שהקדוש ניכר פסיעותיו ותתן טרף לביתה וחוק לנערותי' כי כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין כי כל עיקר מגמותיו לא הי' רק על עוה"ב. וזה ותתן טרף הוא מתיקות עוה"ב לביתה וחוק דהיינו מזונות עוה"ז. ע"ד ואכלו לחם חוקם לנערותי' לכל העולם כי כל העולם לא נברא אלא לציית לזה כמאמרם ז"ל וכל האדם נערות הצדיק. או וחוק לנערותי' היינו על מזונות הצדיק עצמו בזה דאינו רק חוק וקצוב ולא בהרחבה וזה מזונות הגשמיי. לנערותי' לאברי הגוף

או יאמר ותתן טרף לביתה וחוק לנערותי' כי מצוה ללמוד וללמד ויש דברים שאין רשאי ללמדם כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית מן הסודות הצפונות ע"ד פרה אדומה לך אני מגלה טעם הפרה ולאחרים חוקה. וזה ותתן טרף המתיקות לביתה שנשמה הקדושה היא משיגה טעמי התורה. וחוק לנערותי' ולאחרים היא מלמדת החוקים בלי טעמים כ"כ. זממה שדה ותקחהו כי השדה רמז לקדושה כידוע וזה זממה שדה. פי' שחשבה קדושה (כי זממה הוא רצון ומחשבה כאשר זמם) ושם ישע כו' כמאמרם שמשים אורחותיו זוכה שאראנו בישע אלהים. וזממה שדה ןתקחהו איזה דרך לקרב ואיזה לרחק. מפרי כפי' נטעה כרם כי הקרן קיימת לעוה"ב והפירות בעוה"ז ומי שהוא צדיק עושה עוד מצות גם בפירות וגם בפירות נוטע כרם פעם אחר שיהי' הקרן קיימת לעוה"ב. חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי' כי לולי ה' עוזרו צופה הרשע לצדיק בכל יום יצרו מתגבר עליו כמאמרם ועיקר הכנעת היצר הוא ע"י תבלין התורה כמאמרם ז"ל. וזה חגרה בעוז מתני' דהיא התורה מתני' האמונה (כי האמונה הוא סוף דבר כידוע) ועי"ז ותאמץ זרועותי' דהיינו האהבה והיראה בעבודתו יתברך (כי הזרועות הוא האהבה והיראה כידוע). טעמה כי טוב סחרה שנכנסת כ"כ בדביקות הבורא עד שלא יכבה בלילה נרה ששום גשמיות מעוה"ז לא יוכל להפרידה ולכבות אור דביקתו או שגם המדת הדין הרמז ללילה לא יכבה נרה כי צדיק מהפך הכל לרחמים: