תפארת עוזיאל חלק ב קלב

המון מעיו אלינו ובודאי ירחם עלינו כן הענין בנו בני האדם שיש ג' כתות בני ישראל בהגיע הימים נוראים אחד יש לו זכיות הרבה מאוד וזה מובטח בודאי להתקרב לפניו ית' ביום איום ונורא אבל הב' אין לו זכיות כלל ומפחיד על עצמו לבא בידים ריקנות על יומא דשוקא והג' יש לו זכיות רק שאינם טובים כ"כ שבכל מצוה ומצוה שעשה יש בה פני' וגם שלא נעשה בדחילו ורחימו ואח"כ מישבין דעתן ומחזיקין עצמן בדבריהם שאף שאין לנו זכיות מ"מ נקח אנו לסיוע זכות אבותינו הקדושים היינו זכות אברהם ויצחק ויעקב ושאר צדיקים שבתוכם והוא כדמיון הלואה הנ"ל ללות מקרוביהם אח"כ אנחנו בני ישראל מיישבין עצמינו בראותינו את מלכנו ה' צבאות יושב על כסא רם ונשא ולמה לנו להפיל תחנתינו לפני אבות הקדושים הלא טוב לנו לאחוז בעיקרא ושורש דכל עלמין שממנו נובעין כל הפעולות להחיות ולהמית כרצונו ואז אנחנו מעתיקין את עצמנו מבטחון אבותינו הקדושים ומחזיקין עצמנו בהשורש העיקר בהמלך הקדוש

א"מ כתבנו כו' חמשה כתבנו הם שמבקשין כנגד חמשה חומשי תורה כתבנו בספר חיים טובים הוא כנגד בראשית שנברא הכל (והוא הכל) והוא חיים. בספר גאולה וישועה כנגד שמות שהיא גאולת מצרים ועתידין ליגאל. בספר פרנסה וכלכלה הוא כנגד ויקרא קרבנות לאכול זבחי שלמים שעיקר הפרנסה צריך להיות בקודש. בספר זכיות כנגד במדבר שהיו שבטים על דגליהם וכל הענף הי' מרכבה לשורשו. בספר סליחה ומחילה כנגד דברים שמרע"ה הי' מוכיחן על כל מה שעשו ושם נאמר גם פרשת תשובה שע"י סליחה ומחילה ואנו אומרים תחלה בספר זכיות ואח"כ סליחה כדרך הסוחרים שלוקחים בהקפה נותנים להם סחורה ביוקר משא"כ מי שלוקח במזומן (כך מי שהוא צדיק נותנים צורכיו בריוח בלי נער משא"כ לנו אעפ"י שמעולם לא מת אדם ברעב מ"מ הוא בדוחק ובצער) לכן ממחלה לוקחין במזומנים כ"א במעט המעות שיש לו ואח"כ יבקש הקפה ושיהא בזול הואיל שכבר נתן גם מזומנים וכך גם אנו אומרים מתחלה כתבנו בספר זכיות דהיינו מזומנים שכל א' מישראל קורא שמע פעמים בכל יום ומניח תפילין ושומר שבת במלאכות דאורייתא עכ"פ ואחר שנתנו כבר מזומנים מעט מבקשין ג"כ סליחה ומחילה

א"מ כתבנו בספר חיים טובים. ע"ד משל על השוק שמצוי כל מיני מאכלים ולא מצויים קונים על כל המאכלים רק על הלחם שהכל צריכים למרי דחיטי כי הוא צורך חיים וכשרואה המוכר שהכל קופצים אל הלחם מיקר השער שרואה שיוכל ליקח כל מה שירצה כי א"א בלא לחם לחיות. והנמשל כל בני ישראל לא מבקשין להשי"ת על דבר אחד רק זה על עשירות וזה על תכשיטין וזה על דבר אחר שצריך אבל על החיים כולם צועקים בלב א' כי א"א בלא זה וכשרואה השי"ת שכולם מבקשים חיים מיקר השער ורצונו שנתפלל תפלות ובקשות הרבה בדמעות שליש וזה א"מ כתבנו בספר חיים טובים כי כולם צריכים חיים

א"מ בטל מחשבות שונאינו. דהנה בשעת הדין בא השטן ומשטין עלינו ומקודם אומר דברים טובים על ישראל יש לך עם כמלאכים ובאמת במחשבתו הוא רק לרעה. ע"ד משל למחזיקי כפרים אצל השרים והי' להמחזיקים שנים לא טובים ועדיין יש להם לשלם להשר במועט המטלטלין שלהם אבל אם ישבו עוד באלו הכפרים יתמוטטו עוד בכל שנה ושנה ושוב לא יהי' להם לשלם כלל והשונא משבח את המחזיקים שהם עשירים כדי שיחזיקו אותם והסוף יהי' רעה כן דרך היצר וגם שרצונו שיחיו עם בני ישראל ויוסיפו לחטוא כמאז ומקדם ויתנו לו כח ומה"ט אנו אומרים זכור כי עפר אנחנו רק בדיבור הוא מליץ טוב בעדינו וזה שאנו מתפללים א"מ בטל מחשבות שונאינו אבל באמת הדברים שממליץ טוב יהי':