תפארת עוזיאל חלק א מח

חמת המציק דהיינו השגגות אבל כשעושה תשובה מאהבה למען שמו הגדול אזי ואי' חמית המציק כי הכל נעשה זכיות

או יאמר אי' הוא קדושתו ית' כמ"ש אי' מקום כבודו שהא' מכסא שכעת הוא חסר ולעתיד אי"ה יהי' מלא לא כס וכמד"א כי יד על כס יה מלחמה ואותיות י"ה הם חסרי' מהשם הוי"ה ב"ה כי בגלות המר הזה בעוה"ר חסרים האותיות ו"ה משם העצם ב"ה וכמ"ש כי יד על כס י"ה אבל לעתיד יהיו מאותיות ו"ה ג"כ י"ה הוי"ו מתחלף ביו"ד וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ ביום ההוא יהיה ה' אחד כי השם הוי"ה ב"ה יהיה נקרא יהיה וא"כ לע"ע בעו"ה הי"ה אחרונים חסרים וזהו כוונת הפסוק ואיה בשביל שאין אתה חושב למלאות אי"ה בשביל זה חמת המציק אשים דברי בפיך לנטוע שמים כי המרבה דברים של אמת ברזי תורה הוא בירא שמי' ובנגלה הוא בורא ארץ כמ"ש בזוה"ק רק אל זה צריך יראת ה' ית' יראה הרוממות דהיינו מחמת גדולתו וזה דברי בפיך ואחשוב בזה מאמר התנא אל תעש תפלתך קבע דהיינו הנאת עצמך כ"א לפני המקום ית' כלומר כל התחנונים והתפלות שאתה מתפלל לא יהיה רק על כבודו ית' שיתגדל ויתעלה ויהי' הפי' כך רחמים ותחנונים לפני המקו' ב"ה שכבודו הגדול יתעלה ויתרומם בעיני כל אומה ולשון זה יהיה עיקר תפלתך וזה הפרש שבין שיר לשיר שזה יקרא קודש וזה יקרא קודש קדשים. וזה שאמר שיר השירים פי' שיר המובחר שבשירים שנקרא קודש קדשים הוא אשר לשלמה פי' להקב"ה שנקרא מלך שהשלום שלו שכוונת השיר אינו רק למען שמו הגדול ית' כי הוא המעולה והמובחר שבשירים וקרוב לומר כי מלת אשר הוא לשון התחזקות כמו אשרו חמוץ. וידוע מ"ש תנו עוז לאלהים כי אנו בתפלתנו ותורתנו הרצוי' לפניו ית' מוסיפין כח ועוז כביכול בפמליא של מעלה וז"ש כי זה נקרא קודש קדשים שהשיר יחזק לשלמה כביכול

או יאמר ע"ד כי ידוע שמשה רע"ה שהשכינה הי' מדברת מתוך גרונו ואף שלא קם עוד כמשה. מ"מ במדריגה זו יש כמה שזוכין לה ששכינת עוזו ית' משבחת מתוך גרונם ואפשר על כוונה זו אמרו חז"ל מנין שהקב"ה מתפלל וזה נקרא רוממות אל בגרונם. פי' כשרוממות השכינה הוא בגרונם ששכינת עוזו כביכול מדברת מתוך גרונם של הצדיקים אז חרב פיפיות בידם שזו התפלה בודאי נתקבלה לעשות נקמה בגוים וזה כוונת הפסוק תהלת ה' ידבר פי פי' שהדיבורים שלי אין רק תהלת ה' ולא תהלתי כי ידוע שכל דבריו של דוד המלך ע"ה היו ברוה"ק מדברת השכינה כנ"ל. ואפשר לומר כי ידבר הוא מלשון הנהגה לשון ידבר עמים תחתינו. וזה תהלת ה' ידבר כיון שפי שלי אינו רק מנהיג הדיבורים של השכינה כביכול והירא אינו עושה רק הרצון שרוצה להתפלל אבל התהלה אינו שלו ע"ד האמור וזה רצון יריאיו יעשה שאינו עושה רק הרצון אבל תהלת וגו' וזה אדני שפתי תפתח כי הזוכה למדריגה זו הוא האדם שאינו רק צינור שנמשך בתוכו דיבורים של מעלה והאדם אינו רק פותח פיו וזה תפתח ויגיד הוא לשון המשכה כמ"ש בכתבי האר"י ז"ל. וזה תהלתך. פי' תהלתך גופא שהיא תהלת השכינה הנקרא אדני כידוע ועיקר התהלה הוא שאדם יהא נקי מכל סיג כדי שלא יתגשם קול של מעלה בקולו כי אפשר שכל אדם זוכה לזה המדריגה רק שמוכרח לפסוק מחמת גסות העכו"ם מקולו וממעשיו. וזה אחשיב בגמרא דר"ה נתן שופר בתוך שופר אם קול הפנימי שמע יצא ואם קול החיצון שמע לא יצא וכמ"ש בש"ע דהיינו שהפנימית הקול לא נשתנה מכמות שהי' ע"ש והיינו ע"ד הכוונה הנ"ל שיש קול של מעלה בקול של תחתון אם ישמע קול הפנימי שלא נשתנה מקול החיצון אז יצא ואם לאו שהקול החיצון נתגבר מחמת עביות של האדם לא יצא וזה כוונת הכתוב בשיר השירים אשר לשלמה. פי' שזה השיר הוא קודש קדשים אשר הוא לשלמה להקב"ה בעצמו פי' ששכינת עוזו בעצמו מזמר ומשורר מתוך גרונו של צדיק. ועד"ז מסיים ישקני. פי' שהוא עד"ז