עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת עוזיאל חלק א

תפארת עוזיאל חלק א כז

Tiferet Uziel part 1 27 · תפארת עוזיאל חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

את עם ישראל כי בודאי אין רצונו לזכות אותי במה שמצווה לי מצוות השילוח אלא ודאי ששקר הוא ואתם אומרים כן מדעתיכם מה שלא עלה במחשבת שמו ית' עוד מופת שהתורה והמצוות אינו אלא להטיב לנו ולא לתועלת עצמו ית' מדצוה דוקא לישראל אלמלי הי' להנאת עצמו יקויים ע"י מי שיקויים אלא ודאי דאם צדקת מה תתן לי ועיקר אינו אלא להטיב לנו אשר יש בנו חלק אלהי' ולא לעובדי פסל. פסל הוא לשון היתוך ונפרד כידוע. וזה רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולא לתועלת עצמו לכך הרבה להם תורה ומצוות להם דוקא לישראל ובודאי מוכח דאין התורה והמצות לתועלת עצמו אלא לתועלת ישראל ומסיים ה' חפץ למען צדקו פי' לשון צדקה שמה שרוצה להטיב לנו הוא בדרך צדקה ולכך יגדיל תורה ויאדיר

אהיה אשר אהי' ויאמר וגו'. ביארו חז"ל שהוא ית' אמר אהי' בגלות זה ואהי' בגלות אחר ואמר משה די' לצרה בשעת'. הקושיא מבוארת וכי החכים משה יותר חלילה ונראה דידוע דקושי השיעבוד השלים והיינו שע"י הצער נתקרב הגאולה וא"כ י"ל דעדיין היו צריכין צער יותר כדי לקרב הקץ וזה הי' ע"י שהוא ית' הודיע הצער מגלות האחרון וגם זה השלים השיעבוד ומשה הי' שקול כנגד כל ישראל ובחבורתו נרפא לנו כידוע וע"י הצער של משה לבד הי' השלמת השיעבוד ולא הי' באמת כוונתו ית' אלא להודיע למשה מצער גלות האחרון ולא לישראל ולכך הסכים הקב"ה שלא יאמר לישראל כ"א אהי' כי די' לצרה בשעת' וזה הי' גם כוונתו ית' מתחל' רק למשה הוכרח להודיע כמדובר

וישב משה וגו' ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת וגו' וקשה הא הוא ית' אמר למשה בעת שולחו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה א"כ למה שאל משה והצל לא הצלת ולא הי' לו לשאול כ"א מה הרעות להם והקשה השיעבוד יותר שגם תבן לא ינתן להם כי זה לא גילה הוא ית' למשה אבל מה שאמר והצל לא הצלת אינו מן המובן וגם שהוא כפול כיון שהרעות להם בודאי לא הציל אותם ונרא' כי מה שפרעה הקש' השיעבוד עליהם מפורש הטעם בקרא שאמר נרפים אתם נרפים וגו' וגזר שלא ליתן להם תבן ואל ישעו בדברי שקר וכ"ז גרם לפי שלא האמין שהוא ית' משלח את משה ואת אהרן וכמו שאמר לא ידעתי את ה' אבל אם האמין נהי דלא רצה לשלחם חפשי מחמת שהוא ית' חזק לבו כמו שמפורש בקרא כמה פעמים מ"מ לא הי' מקשה השיעבוד מטעם שלא ישעו בדברי שקר כיון שידע שאין זה שקר ואיתא בזוהר הקדוש שמה שפרעה אמר לא ידעתי את ה' הכוונה ששם הוי"ה ב"ה לא ידע כ"א שם אלהים שגם יוסף הצדיק ע"ה לא זכר שם הוי"ה כ"א שם אלהים באומרו אלהים יענה וגו' כי בודאי פרעה הי' חכם ומכשף גדול וידע שיש שליט רק שהכנוים לא ידע וזה גם כונת המדרש חפשתי באמתחתי וראיתי כמה אלהות ואלהי ישראל לא ראיתי הכוונה על שם הוי"ה נמצא אם משה לא זכר שם הוי"ה רק שם אלהים ידע פרעה שאין זה שקר ולא הקשה השיעבוד כמבואר. והנה הטעם שהוא ית' שלח באמת בשם הוי"ה הוא דבשם זה שודד מערכות. משא"כ בשם אלהים שהוא במערכות כי אלהי"ם בגימטריא הטב"ע ובמצרים ע"פ מערכות אין עבד נפדה לעולם כידוע וזה כוונת משרע"ה כי עיקר שאלתו הי' למה הרעות אף שאלה זו אין לה מקום כ"א על הטעם והצל לא הצלת והכל שאלה אחת. והיינו וישב משה אל הוי"ה ית' ואמר ומאז באתי לדבר בשמך פי' בשם הוי"ה הרעות לעם הזה כי פרעה לא ידע משם זה וסבר שהוא שקר ע"כ הכביד עליהם בקושי עבודה. ואתה ית' לא הי' לך לשלוח בשם זה כדי שלא תרע להם אלא הי' לך לשלוח בשם אלהים ואם. כוונתך לשדד המערכות הלא עדיין והצל לא הצלת ממילא לא הי' לך להזכיר שם זה כ"א לבסוף

או יאמר וישב משה אל ה' ויאמר למה