תפארת עוזיאל חלק א כו

שיש בהם כמה דיעות וכתות אשר לא ירצו לצאת וכמו שידוע בכל דור ודור שא"א שיסכימו כולם על דעה אחת זה אומר ככה וזה אומר ככה וכמו שאמרו זכרנו את הדגה וגו' והשיבו הוא ית' שהוא יהי' עמו אצל פרעה וגם כל ישראל יסכימו כשיאמר להם שיעבדון את אלהים על ההר שיקבלו התורה כי לעבודתו ית' יסכימו הכל וזה מעלת ישראל אף שרבו הדיעות בהם מ"מ כולם מסכימים שדבר הכרח לעבוד אותו ית')

זה שמי לעלם. ידוע מאמרם ז"ל לעלם כתיב פי' להעלים שמו ית' שבחוץ לארץ אסור להזכיר שם הוי"ה ית' וזה כוונתו של הפסוק וזה זכרי לדור דור. פי' זה עצמו ששמי לעלם שלא לזכרו במקום טומאה הוא מביא זכרון לדור דור להוציאם מגלות כי למען שמו יעשה אף שאין בנו זכות ומעש"ט

פקד פקדתי אתכם. כי גילה הטעם של כפל הפקידה אחד הוא אתכם הי' לקדש אתכם דהיינו למלאות החסרון שיש בעצמכם דהיינו ברוחניות כמדובר והשני בגשמיות דהיינו העשוי לכם במצרים ואפשר דלכוונה זו כתיב בפ' וארא והוצאתי אתכם והצלתי אתכם מעבודתם דקשה כיון שיוציא אותם בודאי יהי' נצולין מעבודתם ולהיפוך הי' לו לכתוב מתחלה והצלתי ואח"כ והוצאתי אבל והוצאתי כ' על גשמיות והצלתי מעבודתם הוא על הרוחניות שלא יעבדו שוב ע"ז כמו המצרים וזה מעבודתם דהיינו יראתם

או יאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ידוע שסימן זה הי' ביד בני ישראל שהגואל צדק יאמר פקידה כפול. והקשי המפרשים הלא גם זה הגואל הי' מאומה ישראלית וגם לו נודע סימן זה וא"כ אין זה סימן כלל שגם מי שאינו גואל צדק יכול לומר סימן זה. ובמדרש סוף פ' שמות באמצע פרשה זו משמע דסימן זה לא הי' ידוע כ"א לסרח בת אשר מאבינו יעקב ומיושב זה. וגם בתחלת פ' הנ"ל כתב דלכך הוטרד משה מבית אביו כדי שאם יבא ויאמר כל המעשים שאירע לישראל שיהיו יודעין שהוא נאמן. וצ"ע כי זה ליכא למימר בסימן של פקד פקדתי. ואפשר דהסימן הי' כמ"ש המפרשים דהגואל צדק יהי' מפרש טעם. מה הצורך בשני הפקידות. ונראה דמשה רע"ה אמר הטעם כמו שהוא מפורש בקרא והיינו דאם אב אוהב את בנו בודאי נוקם את נקמתו מיד מבקשי רעת בנו מחמת אהבתו. שנית אף גם אם האב אינו אוהב את בנו מחמת שאינו הולך בדרך הישר מ"מ אם האיש הרודה את בנו הוא איש רע ובליעל מציל את בנו מחמת דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי כו' ומהיכי תיתי תשלוט אתה על חבירך הגם שהנרדה לא טוב מ"מ הא הרודה ג"כ לא טוב מאתו. וזה הטעם הכפל פקוד לאתכם והיינו מחמת שאתם בני ישראל אהובים לי ופקדתי להושיע לכם ממצרים שהמצריים המה רשעים ולמה יהי' להם ממשלה עליכם כיון שגם המה רשעים

במדרש ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן. אמר להם אתם למה ודבריכם למה ע"כ נראה כי כל המצוות שציווה לנו אלהים עולם אינו אלא להטיב לנו כי גדול המצווה ועושה וכמאמרם ז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות והמופת ע"ז נראה שמצוותיו כביכול אינו לתועלת עצמו כמו ציווי בשר ודם כי בשר ודם זולת שיצוה אי אפשר לעשות רצונו משא"כ הקב"ה הי' באפשר שיקיים כל המצות גם אם לא יצוה אותנו כגון שלא נעשה מלאכה בשבת שיהא חלושי כח בשבת או מצות צדקה שיהא כמשתגע ושוטה שמאבד מה שנותנים לו וכדומה והיא ית' לא עשה כן אלא ציוה לנו בשביל שאנחנו נהי' עושין המצות מדעתינו כדי להטיב לנו אבל אם הי' כוונתו ית' לצורך עצמו לא הי' צריך לציווי וכ"ז הוא אצלנו עם בני ישראל משא"כ באומות וזה הי' טענות פרעה אתם למה ודבריכם למה כלומר אלמלי הוא ית' הי' רוצה שאשלח את בני ישראל לא הי' צריך לשלוחים ולציות לי אלא ליתן במחשבתי שאגרש