תפארת עוזיאל חלק א כה

הארץ אותם כי למי שמתגאה אין אני והוא יכולין לדור בעולם כמאמר חז"ל שדוחק רגלי השכינה וארץ כינוי לשכינה

מה שאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. והיה כוונתו גם אם לא ימותו מ"מ יכניע היאור לקדושתו שהיאור היה אלהים של פרעה ואמר לי יאורי ובו היה עוסק בכשפים ולכך לא המית פרעה למשה והניח לבתו לגדל אותו כי סבר אף אם מזרע היהודים הוא לא יוכל להיות גואל שנטמא כבר ביאור כיון שהיה שם אבל יוכבד עשתה בקדושה התבת גומא והיה הפסק בין משה ליאור ולא יכלו הכשפים של פרעה ביאור לטמאות את משה חלילה ומפני זה היה צווי של פרעה להשליך כל הילוד ליאור ולא להרוג אותם לגמרי מפני טעם הנ"ל ודו"ק

ויאמר ה' ראה ראיתי וגו' ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו יש לדקדק דכן היה לקרא לכתוב ואת צעקתם מפני נוגשיו שמעתי ומה שכתב מפני נוגשיו לבתר שכתב שמעתי אין לו פי' גם מה שכתב כי ידעתי את מכאוביו אין לו פי' ועיין ברש"י. ונראה כי ידוע שנגזר הגלות על ארבע מאות ושלשים שנה ולאחר כלות הת' שנים הבטיח הוא ית' לאברהם לפדות אותנו אלא שאח"כ דילג הוא ית' על ההרים וגאל אותנו אחר מאתים ועשר שנים וידוע במפרשים שקושי השיעבוד הי' משלים וא"כ י"ל דמפני נוגשיו דקאמר קרא הכוונה על האבות שהמה נוגשים ע"ד לא יגוש כי קרא שמטה וגו' והיינו שלאחר כלות הת' שנה היו אבותינו אברהם יצחק יעקב נוגשים אותו ית' שיפרקנו מצרינו כפי הבטחה שהבטיח להם אבל קודם כלות הת' שנה לא היו האבות נוגשים אותו ית' כיון שעדיין לא נשלם הזמן אבל הוא ית' ראה קושי השיעבוד וידע שלא גזר על קושי שיעבוד כזה דילג על ההרים וגאל אותנו קודם הזמן שהאבות יגשו ויתבעו הגאולה. וזה כוונת הפסוק צעקתם שמעתי קודם הזמן שנוגשיהם יתבעו הגאולה. וזה מפני נוגשיו ומסיק הטעם כי ידעתי מכאוביו דהיינו קושי השיעבוד משלים לקץ. או שתיבת ידעתי הוא לשון עבר והכוונה שבעת גזירת הגלות ידעתי עד כמה תכבד עבודתם ומכאובם וכעת ראיתי שמצרים עובדי' בהם ומכאיבים להם ביותר ולכך שמעתי צעקתם והכוונה הוא אחד לכל הפירושים

או יאמר ראה ראיתי את עני עמי וגו' קשה הכפל שלו ראה ראיתי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי. מלת ועתה אין לו פי' וכן דיקדק באור החיים. ונראה שהוא ית' חפץ בקדושת עמו ישראל שבמצרים שכחו בעבודתו. כמד"א לקחת לו גוי וגו'. הללו עע"ז כו'. וזה כפול הראי' ברוחניות וצרתם בגשמיות. וזה את עני עמי וכמאמרם ז"ל אין עני אלא בדעת. וגם צעקתם מפני נוגשיו שמעתי בגשמיות. ועוד י"ל מפני נוגשיו פי' שהמה אינם ראוים שאשמע צעקתם רק מפני נוגשיו שמעתי שגם הנוגשים המה רשעים ולמה ימשלו אלו באלו וארד להצילו מיד מצרים הוא תשועה בגשמיות ולהעלותו מן הארץ ההיא וגו' אל מקום הכנעני היינו תשועה ברוחניות שיבואו לא"י. אך ישועה זו ברוחניות לבוא למקום הקדוש יתעכב עד אחר איזה שנים אבל ועת' הנה צעקת בני ישראל (שבודאי לא היו צועקים על חסרון קדושתם כי היו חסרי שכל אלא היו צועקים על הגשמיות שמררו חייהם) וגם הלחץ אשר מצרים וגו' פי' כי עתה לא יבואו עדיין לארץ הקדוש' רק לאחר זמן יהא זה ועתה ינצלו בגשמיות. וזה ועת' לכה ואשלחך תהא אתה השליח להוציאם מיד מצרים אבל להעלותם לארץ הקדוש' יהא שליח אחר. וכיון ששמע משה שברוחניות לא יהא הוא השליח לכך אמר מי אנכי כיון שאיני כדאי להיות שלוחם ברוחניות גם בגשמיות איני כדאי ואמר לו הוא ית' שגם עתה יהי' להם תועלת ברוחניות כי יקבלו התור' וזה תעבדון את האלהים על ההר הזה (או שמשה אמר שני דברים א' מי אנכי לילך אל פרעה שנית וכי אוציא את בני ישראל