תפארת עוזיאל חלק א כד

המטה, ונוסף גם הוא על שונאינו. הכוונה ע"ד מוסר כי עיקר סיבת החטא עון קרי בא מחמת רודפו אחר המותרות ונעשה הוספה עוד לכוחות הטומאה בזה שמזריע לבטלה ר"ל וזה כוונת המסורה יש מפזר ר"ל שמפזר הזרע לבטלה בא זה מחמת ונוסף עוד, עוד הוא לשון מותרות מכח אכילת המותרות או דיבור המותרות וקאמר הפסוק וע"י זה ונוסף על נחלת המטה ומנחלת אבינו יגרע ומסיק בפסוק הנ"ל שעי"ז ונוסף גם הוא על שונאינו שהכוחות הטומאה שברא הם מקיפין אותו אחר מותו והם נוקמים ממנו על ידי זה שהזריע לבטלה. ויבואר ג"כ לדרכנו הנ"ל פ' בתורה ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך. המכוון בזה לדרכנו הנ"ל כי הספרים כתבו דעיקר עון וסיבת קרי בא מחמת התרוממות לבו ומכח הרודף אחר מותרות אכילה ותאוות המשגל משא"כ בהעדר המותרות. והנה רש"י ז"ל פי' בפסוק ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא שהי' עיקר כוונתו לש"ש להעמיד תולדות וזה כוונת הפסוק ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני שלא ראיתי קרי מימי ומסיק מאיזה דבר לא ראה קרי יתר שאת ויתר עז ר"ל שהייתי מתגבר ומנשא השכל על התאוות ע"כ ניצל מזה פחז כמים ר"ל וא"ת כקושית רש"י א"כ למה מהרת לומר הבה אשתי ואבואה אליה לזה מסיק אל תותר ר"ל לא מחמת המותרות אכילה והתאוות אלא כי עלית משכבי אביך ר"ל שאתם י"ב שבטים עליתם על רעיוני להוליד אתכם ע"כ מהרתי לומר הבה את אשתי ואבואה אליה (והוא כמו שמען קולי נשי למך) כמו כן גם כאן אמר יעקב על עצמו אביך ודו"ק. ויבואר ג"כ הפסוק בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור. כי עיקר החטא הזרע לבטלה בא מחמת הסתכלות בנשים וכדומה ויוסף מרומז על היסוד כי צדיק הוא יסוד וזה בן פורת יוסף ר"ל שבהיות האדם רוצה להזרז ולהתגבר עצמו אל מדת יוסף דהיינו על יסוד ברית קודש בן פורת עלי עין ר"ל צריך לזרז ולשמור א"ע עינים שלו שלא יסתכל בדבר ערוה אף שבנות צעדה עלי שור ר"ל אף שהבנות נקבות הולכות לפני הסתכלות עיניו. ושור הוא לשון הסתכלו' כפירש"י ז"ל אעפ"כ ישפיל עיניו בן פורת עלי עין שלא יסתכל כמדובר ודוק היטב: פרשת שמות

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו' ע"ד אל תקרא שמות אלא שמות ר"ל מפני מה היה שמות מפני שהיו במצרים בטומאה גדולה וזה הבאים מצרימה והבן

ותקרא את שמו משה כי מן המים משיתיהו. ע"ד רמז כי משה היה גלגול נח ולכך קבל מיתה על עצמו כמה פעמים עבור הצלת ישראל כדי לתקן מה שלא התפלל בדורו דור המבול כידוע. נמצא לולי המים שהי' המבול לא הי' משה חוטא בגלגול הראשון ולא הי' צריך לבא עוד פעם לעוה"ז. וזה רמז כי מן המים ע"י המים משיתיהו עוד פעם לעוה"ז

וימת מלך מצרים. הוא השר שלהם כמ"ש הרח"ו מלך מצרים הוא השר ופרעה הוא ההדיוט שהיה לו ירידה אז ויזעקו ותעל שועתם משא"כ מקדם. שהיה לו התגברות לא עלתה שועתם כמד"א גם כי אזעק וגו'

וירבו ויעצמו במאוד מאוד. פי' במדת עניוות אשר נאמר בו מאוד מאוד הוי שפל רוח כי לזה צריך זירוז גדול ולא מדת ממוצע כמ"ש המפרשים ועי"ז ותמלא