תפארת עוזיאל חלק א כג

מאמרם ז"ל שהרשעים על אלהיהם ולכן בוש עצמו לומר שעומד על היאור ולכך שינה שעומד על שפת היאור

איתא בגמרא דברכות כל החלומות הולכין אחר הפה חלום הוא מלשון חוזק ותוקף כידוע והיינו התחזקות של אדם בעבודת הבורא ית' בכל יום ההרהור תשובה במאמרם ז"ל בכל יום ויום בת קול יוצאת וכו'. אף שאין שום אדם שומע מ"מ מכח הכרוז בא התעוררות לאדם ע"ד אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי רק שאדם צריך להתנהג א"ע בדרך הישר שיועיל לו התחזקות כמו שנותנים רפוא' לאדם אסור לו לאכול מה שמזיק ואם יאכל לא יועיל לו רפואה. ועיקר שמירת האדם הוא במוצא שפתיו בלום שפתיך מדבר דברי המותר וזה כל החלומות כל התחזקות הולכין אחר הפה אם שומר לפה

במסורה כולנו בני איש אחד נחנו. כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים. נחנו פשענו ומרינו. נחנו לעבור חלוצים. ועי' בשל"ה בשער התענית. ועי' בזוהר פ' פנחס שהמרגלים גברו וחרבו שלא יבנה הוא ית' ביתו בתחלה על ידו ולכך הבית נחרב וי"ל שאנחנו אומרים כנים אנחנו לא היינו מרגלים ומה אנחנו חייבין בחורבן ביתו ית'. וזה ע"ד אבותינו חטאו ואינם וגו' ובא התירוץ כולנו בני איש אחד נחנו לאתו ית' ולכך נחשב כאלו אנחנו בעצמנו פשענו ומרינו. נחנו נעבור חלוצים לשון חלוץ הנעל פי' מ"מ ע"י הגלות נזכה הזדככות לילך לפני בוראנו בהתרת הקשר מחלק הרע כי זה עיקר המגימות ולא נצרך לחיבוט הקבר אשר פועל זה כידוע

או יאמר כנים נחנו. נחנו מה. נחנו פשענו. כי אדם חוטא ועושה תשובה עיקר התשובה הוא הכנעה וזה נחנו מה. מה שהוא הכנעה אז כנים נחנו שנמחק הזוהמא מאתנו כולנו בני איש אחד נחנו שלא יהי' שוב לס"א שליטה רק קדושתו שוכן עלינו יחופף: פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני. הרמז בזה ויגש אליו יהודה ר"ל ההודיה והשבח שאנו משבחים לפניו ית' אז ויאמר בי אדני ר"ל כי אמירה הוא מלשון לבוש ר"ל שמחמת השבח שאנו משבחין לפניו ית' אז הוא ית' מתלבש בנו להיות מרכבה אצלו וזה הוא ויאמר בי אדני ר"ל הוא ית' שנקרא אדון מתלבש בי בתוך גרוני: פרשת ויחי

ויברך את יוסף וגו' את הנערים וגו'. ופי' בזוהר ברכתא דבנין כו' אע"פ שהוא שלם מצדו מצד בניו אין תענוג שלם עד שיוגמר שלימתן כמ"ש האר"י ז"ל יה"ר שצאצאי מעיך כמותך משא"כ אם לא הי' לו בנין א"צ לזה והבן. החכם יבקש הכל בשביל תענוג אביו ואביו בראותו כי כן. נותן לו בשביל בניו וזהו והשיב לב אבות וגו' וזה ענין ברכות שמברכין ישראל בשביל אביהם שבשמים

ואני נתתי לך שכם אחד וגו'. כי שכם בגי' ש"ס פי' להתורה ועיקר הש"ס הוא יוסף הצדיק כי שוקיו עמודי שש. אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי שהחזירה הקב"ה התורה על כל אומה ולשון ואמר עשו מה כתוב בה לא תרצח וגו' ולא רצה לקבל, אבל יעקב ע"י שמאס בחרבו ובקשתו זכו בניו לתורה וזה בחרבי ובקשתי לקחתי מיד האמורי

נפתלי אילה שלותה וגו'. כי האלשיך הקדוש כתב על פסוק ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים כי רגלים רמז למלאכי מעלה וזה ארץ אשר לא במסכנות וגו' אשר לא כארץ מצרים אשר השקית ברגליך וגו' כי השפע בא ע"י השרים של מעלה הרמז לרגלים וזה נפתלי לשון דביקות ר"ל כשהוא בדביקות אילה הוא מלאך כמ"ש האר"י ז"ל על יחולל אילות שלוחה הוא הפשט ודו"ק

מסורה ג' פעמים ונוסף, יש. מפזר ונוסף עוד, ונוסף על נחלת